על פי מרכז המחקר Pew, כרבע מהאמריקנים השתמשו ב-ChatGPT מאז השקתו ב-2022 - ולכל שימוש יש מחיר סביבתי.
צ'טבוטים צורכים כמות עצומה של אנרגיה כדי להגיב לשאלות המשתמשים, כשגם שמירה על קירור השרתים במרכזי המידע דורשת משאבים רבים. אתר הוושינגטון פוסט עבד עם חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה כדי להבין כמה מים וחשמל צורך ChatGPT של OpenAI, המבוסס על מודל GPT-4, כדי לכתוב אימייל ממוצע של 100 מילים.
כל שאילתה ב-ChatGPT עוברת דרך שרת המבצע אלפי חישובים כדי לקבוע מהן המילים המתאימות ביותר לתשובה. במהלך החישובים הללו, השרתים מייצרים חום רב. לרוב משתמשים במערכות מים כדי לקרר את הציוד ולשמור על תפקודו. המים מעבירים את החום שנוצר במרכזי המידע למגדלי קירור כדי לאפשר לו לצאת מהבניין, בדומה לאופן שבו הגוף האנושי משתמש בזיעה כדי להישאר קריר, לדברי שאוליי רן, פרופסור ב-UC Riverside.
באזורים בהם החשמל זול יותר או המים יקרים יותר, משתמשים בחשמל לקירור המחסנים באמצעות יחידות דמויות מזגנים. מרכזי מידע הם לעתים קרובות בין הצרכנים הכבדים ביותר של מים בערים בהן הם ממוקמים, וגם מעלים את חשבונות החשמל של התושבים ומעמיסים על רשת החשמל.
לפי המומחים, מייל קצר בן 100 מילים שנוצר על ידי צ'טבוט בינה מלאכותית באמצעות GPT-4, דורש 519 מיליליטר מים - קצת יותר מבקבוק מים אישי של חצי ליטר. כלומר, מייל אחד כזה פעם בשבוע שנוצר על ידי צ'טבוט בינה מלאכותית דורש 27 ליטרים של מים.
חברות הטכנולוגיה הגדולות התחייבו להפוך את מרכזי המידע שלהן לירוקים יותר באמצעות שיטות קירור חדשות, אך ההבטחות האקלימיות האלה לרוב אינן מתממשות. ביולי, גוגל פרסמה את הדוח הסביבתי האחרון שלה, שהראה כי טביעת הרגל הפחמנית שלה עלתה ב-48 אחוזים, בעיקר בשל AI ומרכזי מידע. החברה גם החזירה רק 18 אחוזים מהמים שצרכה - רחוק מהיעד של 120 אחוזים שהציבה לעצמה עד 2030.
OpenAI, מטא ומיקרוסופט הצהירו כי הן פועלות לשיפור היעילות ולהפחתת צריכת המשאבים במרכזי המידע שלהן. "העלייה המהירה של הבינה המלאכותית שינתה באופן דרמטי את המסלול הזה והציגה אתגרים חדשים שהתעשייה מעולם לא עמדה בהם", הדגיש שאוליי רן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו