ועדת המשנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות בראשות ח"כ אורית פרקש הכהן, ערכה היום דיון בסוגיית ההשפעות של מהפכת ה-AI על משק האנרגיה וצריכת החשמל בישראל. בדיון השתתפו נציגי התעשייה, רשות החשמל, חברת נגה, המל"ל, חברת החשמל, משרד האנרגיה, משרד החדשנות, רשות החדשנות וגורמים נוספים.
הדיון עסק הן בהשפעה הצפויה של מהפכת הבינה המלאכותית על צריכת החשמל והביקושים לחשמל, והן ביכולת כיום להשתמש ביכולות הבינה המלאכותית על מנת לשפר ולטייב את משק האנרגיה וניהולו. בדיון עלה כי כתוצאה ממהפכת הAI סוכנות האנרגיה הבין-לאומית (IEA) מדווחת כי צריכת החשמל העולמית תעלה ב3.4% בשנה, נתונים ראשוניים בישראל מדברים על תוספת של כ500 מגה ואט בשנים הקרובות, השקולה לצריכת חשמל של כחצי מיליון איש.
מנגד, עלה בדיון התרומה המשמעותית שיש לשימוש בבינה מלאכותית ושילובה במסגרת ניהול חכם ויעיל של משקי אנרגיה, שיפור תחזיות הביקושים, שיפור השירות לצרכן ועוד אבל גם סכנות חדשות שנגזרות מכך לביטחון האנרגטי של המערכת.
יו"ר הוועדה, ח"כ אורית פרקש הכהן: "רק בחודש ספטמבר האחרון ירדה בדירוג בתחום הבינה המלאכותית הגלובלי שמפרסמת חברת Tortoise Media, ממקום שבע למקום תשע. על הממשלה מוטלת החובה שלא להיות שאננה ולהוביל יוזמה לאומית ברורה נתמכת בתקציבים משמעותיים כדי שישראל תעמוד בשורה אחת עם יתר המדינות בעולם."
רועי גולדשמידט, מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת הציג לוועדה פרטים ונתונים על שילוב טכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) במשק האנרגיה, המסייעות לשיפור וייעול המערכות. לדבריו, AI מאפשרת שיפורים בולטים בתחומים כמו תכנון וניטור רשתות החשמל, חיזוי מדויק של מזג אוויר וביקושי אנרגיה, תחזוקה מונעת של תשתיות, סיוע בקביעת אתרים להקמת מתקני אנרגיה, ותמחור אנרגיה בזמן אמת. האתגרים וההזדמנויות הן אבטחת מידע ופרטיות, שקיפות בקבלת החלטות ועוד. דו"ח משרד האנרגיה של ארה"ב לשנת 2024 ממליץ על עקרונות שימוש נכונים בכלי AI כדי לשמר את הביטחון הלאומי והרציפות התפקודית.
מגמות בצריכת האנרגיה מצד חוות שרתים כיום, חוות שרתים צורכות כ-460 טרה-וואט שעה (TWh), שהם כ-2% מצריכת החשמל העולמית. תחזיות IEA מצביעות על עלייה בצריכה ל-620 עד 1,050 TWh עד 2026. באירלנד חוות שרתים צפויות לצרוך כ-32% מצריכת החשמל עד 2026, בארה"ב – 6%. העלייה בפליטות גזי חממה בחברות טכנולוגיה בולטת: מיקרוסופט עם עלייה של 29% וגוגל עם 66%.
בישראל, גודל החיבור של חוות השרתים עומד על כ-183 MVA, אך הצריכה בשיא היא כ-50 מגה-וואט בלבד. החוות ממוקמות בעיקר במוקדי צריכה, בהם חסרים מקורות ייצור חשמל, ונדרשת מדיניות לאומית לקביעת יעדים לתכנון צריכת האנרגיה שלהם. המסמך מציג קריאה לפעולה לקידום רגולציה ומדיניות שמותאמת לעידן האנרגיה הדיגיטלי, תוך שילוב טכנולוגיות חדשניות שמאפשרות ניהול אנרגטי יעיל ותמיכה בתשתיות קריטיות למשק.
עידו שוואב, מנהל אגף רגולציית הולכה וחלוקה, רשות החשמל אמר כי ״אנחנו משקיעים מיליארדים רבים כדי לקחת אנרגיה שמיוצרת בדרום ולהביא אותה למרכז הארץ. אנחנו נמצאים עבודה עם חברת חשמל ונגה כבר שנתיים, כדי לגרום לחוות שרתים לקום בצורה ובמקומות יעילים.״
שרון חצור, מנהלת מחלקת אסטרטגיה, משרד האנרגיה: ״משק החשמל נמצא בתקופה שבו התחומים האלה יכולים להיות מוטמעים, אחרי מהפכות גדולות. שעת הכושר עוד לפנינו, מעריכה שנראה בשנים הקרובות עוד הרבה חדשנות בעיקר בעולמות ניהול ביקושים ותחזוקה.״
אמיר ליבנה, סמנכ״ל חדשנות, חברת חשמל ישראל: ״כאשר מכניסים כלי מחשובי גדול המבצע אופטימיזציות, ניתן לחסוך עשרות ואולי מאות מיליוני שקלים בשנה.״
ד״ר משה קלנר, מנהל היחידה לחיזוי ומחקר סטטיסטי, נגה: ״יש לנו חזון ברור בנושא הזה בנגה, אנחנו משתמשים במודלים של למידת מכונה לתחזיות קצרות ולהיכנס לעולם של חיזוי הייצור בזמן אמת, עוד השנה. אנחנו רואים במערכות שלנו היום מיליון מונים שמשדרים כל רבע שעה, אנחנו נשתמש במידע הזה כדי להפוך את המשק לחכם יותר.״
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו