אף שהדבר לא תמיד זוכה לתהודה ראויה, ישראל ידועה כאחת המדינות המובילות בעולם בתחום הפודטק. על רקע הגידול באוכלוסיית העולם, העלייה ברמת החיים, וכן משבר האקלים והמחסור במשאבים, הצורך לפתח טכנולוגיות שיסייעו לייצר מזונות ורכיבי תזונה בריאים יותר ובחתימה אקולוגית נמוכה יותר, הופך לדחוף יותר ויותר.
לפי נתונים של ארגון Start-Up Nation Central, פועלות בישראל כ-400 חברות אגרוטק ופודטק. כ-17 חברות מתוכן פועלות בתחום החלב האלטרנטיבי, שהוא אחד הסגמנטים החשובים בתעשיית הפודטק, והן גייסו, לפי המידע הגלוי, כ-300 מיליון דולר מאז 2015.
מעל ל-2,000 מולקולות שונות
חלב מורכב מיותר מ-2,000 מולקולות שונות של חלבונים, סוכרים, ויטמינים ומינרלים. בשל ריבוי הרכיבים והמבנה המורכב, אין טכנולוגיה אחת שמאפשרת לייצר חלב בשלמותו, ותעשיית החלב החליפי היא מעין פאזל, שבו מנסים באמצעות טכניקות וטכנולוגיות שונות לייצר את מרכיבי החלב השונים.
כך למשל קיימות חברות שפיתחו שיטות לייצר במדויק את חלבוני החלב קזאין ו"מי גבינה", באמצעות "התססה מדייקת" של שמרים או פטריות, או חברות שמשתמשות בחלבונים צמחיים כמו חומוס כדי להקנות לחלב החליפי את המרקם, הטעם והריח של חלב אמיתי.
חברת ווילק (Wilk) מפארק המדע ברחובות, מתמקדת בפיתוח טכנולוגיה לייצור רכיבים שונים המצויים בחלב-אם, אך אינם מצויים בפורמולות ותחליפי חלב-אם. למעשה, הפורמולות החליפיות שבהן מזינים תינוקות הן תערובת של לקטוז, חלבון ושומן, שאמנם מספקות את צרכי התזונה הבסיסיים של הרך הנולד, אך אין בהן רכיבים רבים שחשובים להתפתחות התקינה של המערכת החיסונית והמערכת המטבולית.
הפחמימות שמחשלות את מערכת החיסון של התינוק
אחד הרכיבים החשובים ביותר בחלב-אם, שאינו קיים בתחליפים, הוא האוליגוסכרידים (באנגלית: HMOs) - פחמימות רב-סוכריות המצויות אך ורק בחלב-אם והרכיב השלישי בריכוזו אחרי לקטוז ושומנים. קיימים מעל ל-200 אליגוסכרידים, הידועים כבעלי חשיבות רבה להתפתחות המערכת החיסונית ואוכלוסיית החיידקים במעי (מיקרוביום).
בשיחה עם "ישראל היום", מסבירה פרופ' נורית ארגוב-ארגמן, ממייסדות החברה והטכנולוגית הראשית של ווילק, כי "בשל חשיבותו להתפתחות התקינה של בריאות הילד, תעשיית המזון לתינוקות מחפשת כל הזמן מקור חליפי לייצור אוליגוסכרידים, שלא ניתן כיום לייצר בטכניקות כמו התססה מדייקת ודרושות טכנולוגיות מורכבות יותר כדי לחקות מרכיב זה בחלב-אם".
בווילק מייצרים את האוליגוסכרידים באמצעות תרביות במעבדה, כאשר המטרה היא לחקות את התהליך הביולוגי בגוף שבו מיוצרים התאים הללו. למעשה, הרכיבים הללו מיוצרים על ידי תאים מסוימים שמצויים בבלוטות החלב בשד האישה (או לחילופין, בעטין הפרה). את התאים הללו ניתן לבודד מתוך רקמת שד או מתוך חלב-אם.
לאחר מכן, מכניסים את אותם תאים לתוך מעין "אינקובטורים" (ביו-ריאקטורים), ובאמצעות חומרי הזנה ומניפולציות מולקולריות מעודדים אותם לייצר את אותם רכיבים, כך שהתוצר הסופי זהה למולקולה הנוצרת באופן טבעי בבלוטות החלב.
את התוצר הסופי ניתן לשלב בתחליפי חלב-אם וכך להעשיר אותם ברכיבים החשובים הללו. ווילק כבר פיתחה מספר תהליכים לייצור רכיבים שונים, ולחברה קיים אף שיתוף פעולה עם חברת "דנונה", יצרנית תחליפי החלב-אם השנייה בגודלה בעולם.
ארגוב-ארגמן מדגישה כי מדובר רק בחלק אחד בפאזל: "האימפקט המשמעותי ביותר של הטכנולוגיה שלנו הוא בתחום חלב-אם. ואולם, חלב-אם מורכב ממרכיבים רבים נוספים שאינם נמצאים בתחליפים, והחזון של החברה הוא לפתח את הדרכים החלופיות כדי לייצר אותם ולשפר את הפורמולות לתינוקות, כך שיהיו קרובות כמה שניתן לדבר האמיתי. זוהי דרך ארוכה ואנחנו עושים את הצעדים הראשונים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו