ציונות ומים נקיים: אם תשאלו את דניאל סבן, סמנכ"ל התפעול (COO) של חברת "ננו-קליר" למה הוא עלה לארץ מקנדה, הסיבה כנראה תפתיע אתכם – "חוץ מציונות, בישראל אפשר להשתמש בבריכה כמעט כל השנה, זה די מטורף".
סבן, שעלה כאמור לפני מספר שנים מקנדה ומתגורר כיום בנגב (עם בריכה כמובן), הוא אב טרי, ששירת במילואים בחודשים האחרונים בגזרת הצפון, ואחד היזמים העומדים מאחורי ננו-קליר (NanoClear), סטארט אפ מירושלים שפיתח שיטה ייחודית לטיהור מים ללא כלור.
בשיחה עם "ישראל היום", מספר סבן בשעשוע: "כולנו עלינו ארצה בגלל ציונות, כמובן, אבל גם בגלל תשוקה עזה למים ובריכות שחייה. בקנדה, שם גדלתי, מזג האוויר הוא כזה שאפשר להשתמש בבריכה לא יותר מארבעה חודשים בשנה, בישראל - כמעט כל השנה. זה חלום".
השפעתו של הכלור
אם יש דבר מה מעיק שמתלווה לכל בילוי בבריכה, זהו ריח הכלור ותחושתו הדביקה על העור. הכלור אמנם מסייע לחטא את מי הבריכה מחיידקים ומזהמים, אך בהיותו כימיקל רעיל, גם מייצר תופעות לוואי לא נעימות כמו גירוי בעור ובעיניים, ולעיתים אף תגובה אלרגית - ובעיקר, רצון עז לשטוף את הגוף מיד בצאתנו מהמים.
בעיקר בהיעדר חלופה יעילה, כבר יותר ממאה שנים שנעשה שימוש בתמיסות כלור לחיטוי בריכות. אבל אז נכנס לתמונה המוח היהודי, בדמותה של ננו-קליר (NanoClear), המורכבת ברובה מעולים מארצות הברית וקנדה.
החברה פיתחה מעין פילטר עשוי קרמיקה ובעל מבנה ננומטרי ייחודי, אשר מחסל את הבקטריות במים שעוברים דרכו ומאפשר לבצע את פעולת החיטוי ללא שימוש בתמיסות כימיות כמו כלור.
"לעשות עלייה" בגלל ציונות, ובגלל מזג האוויר
מאחורי ננו-קליר עומדים ברוך זינגר והרולד שטיפל, שעלו מארצות הברית לפני מעל לעשור. זינגר, שהשתקע עם משפחתו באפרת, הוא איש עסקים ויזם סדרתי, שעשה את הונו בארצות הברית, ושטיפל, המתגורר בירושלים, הוא מדען ומהנדס מים בעל שם עולמי.
שטיפל פנה לזינגר וסיפר לו שפיתח במעבדה שלו התקן מבוסס ננו-טכנולוגיה, שהצליח לטהר לחלוטין מיכל מים ללא שימוש בכימיקלים. זינגר הבין שמדובר בפיתוח בעל פוטנציאל מסחרי גדול, קיבץ מספר יזמים צעירים והקים את ננו-קליר.
בשנתיים האחרונות לקחו בחברה את ההמצאה של שטיפל, והפכו אותה למוצר מסחרי עבור שורה של יישומים לטיהור מים. אחד מהם הוא הפילטר הקרמי - התקן דמוי אבן, אשר חרוצים לאורכו ולרוחבו נקבוביות זערוריות בגודל של כ-50 מיקרון, אותם ניתן לראות רק במיקרוסקופ.
המבנה הננומטרי הזה מביא למעשה לכך ששטח הפנים של האבן הקרמית הינו עצום ביחס לגודלה: בכל גרם של חומר דחוס קיים שטח של 15 מ"ר. לדבריו של סבן: "ככל ששטח הפנים יותר גדול, הוא יכול לעשות עבודה רבה יותר ולסנן יותר מים".
בתוך הנקבוביות הללו משובצים ננו-חלקיקים של תרכובת אנטי-בקטריאלית המורכבת מאבץ, אשר מנפצת את המעטפת של החיידק ולמעשה משמידה אותו, כך שהמים מעברו השני של הפילטר יוצאים אל הבריכה מטוהרים וצלולים.
לטהר את המים במקווה
לצד בריכות, ההתקן של ננו-קליר מותקן גם במספר מקוואות בארץ. סבן מסביר כי "למרות שמקוואות זה לא שוק גדול, עבורנו, מתוך החיבור ליהדות, זה חשוב מאוד לנשמה. נשים מספרות לנו שזה שינה להן את החוויה".
"זו באמת תחושה אחרת לגמרי. המים צלולים ונעימים ולא מרגישים או מריחים שום דבר. מינון הכלור כל כך נמוך, שנשים יכולות אפילו להיכנס למים עם איפור והוא לא יתמוסס באופן שבו הוא מתמוסס מכלור".
הפיתוח של ננו-קליר מיועד לא רק לתחום הבריכות, אלא גם ליישומים רבים אחרים בתחום טיהור המים, למשל טיהור מים בחקלאות ימית וסינון זרחן ממי קולחים.
סבן: "צריך לחשוב על מים בצורה חדשנית, וישראל היא מדינה חדשנית. הסביבה כאן מעודדת לצמוח. כולם קיבלו אותנו בידיים פתוחות, נתנו לנו עצות, קישרו אותנו עם האנשים הנכונים. בארצות הברית זה מאוד שונה. יש כאן רצון לפתור את הבעיות החשובות של העולם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו