משקיעי ההייטק צופים עלייה בפיטורים בסטארטאפים בעקבות הרפורמה המשפטית

בהייטק הישראלי חוששים שלהתקדמות החקיקה במסגרת הרפורמה המשפטית תביא לפיטורים בענף ולעלייה ברילוקיישן. מסקר שערך ארגון סטראט אפ ניישן סנטרל (SNC) סך בקרב 1,142 בכירים בהייטק המייצגים 873 סטארטאפים, קרנות השקעה וחברות בינלאומית, עולה כי 72% מהמשקיעים מאמינים כי החקיקה בתחום המשפט תביא לעלייה בפיטורים בחברות שבהן הן השקיעו. 34% מהמשקיעים צופים עליה משמעותית בפיטורים.

על פי הסקר, ב-37% מהחברות מודאגים כי אם תעבור החקיקה המתוכננת, תיפגע היכולת שלהן לשמר את העובדים המרכזיים, ה-"טאלנטים". בכמחצית מן החברות המודאגות, מתכננים לפטר יותר מ-20% מכוח האדם.

מנהלי החברות צופים כי התקדמות הרפורמה צפויה להשפיע גם על המגמות של מעבר עובדים לחו"ל במסגרת "רילוקיישן". ב-27% מהחברות שוקלים להעביר את עובדיהן אל מחוץ לישראל. בכשליש מהן אף מתכננים להציע לעובדים חבילות רילוקיישן באופן יזום.

ביניים: השפעה שלילית על יכולת גיוס הון מחו"ל

לצד התחזית הפסימית לגביי השפעות הרפורמה על התעסוקה בהייטק, עולה מן הסקר תחזית עגומה לגביי המשך ההשקעות בהיטק, הוצאת מזומנים מישראל והעברת הרישום של מטות החברות ושל החברות עצמן מישראל לחו"ל.

על פי הסקר, 84% מהמשקיעים צופים כי לחקיקה תהיה השפעה שלילית על היכולת שלהם לגייס הון מחו"ל. השקעות קרנות ההון סיכון הן אלה שלמעשה מאפשרות את הקמת הסטארטאפים ומהוות את צינור החמצן שלהן במשך שנים ארוכות, עד שרמת ההכנסות שלהן יכולות לאפשר להן קיום עצמאי. השקעות אלה אחראיות ל-90% מהמימון של הסטארטאפים בישראל.

היקף הקריסה החזויה בהשקעות תגיע לדברי 40% מהמנהלים למחצית או יותר בהשוואה לסכומים בקרן האחרונה שגייסו (הקרן היא סך הכספים שהן גייסו בתקופה מסוימת לצורך ההשקעה בסטארטאפים). גם יתר המנהלים צופים ירידה חדה בהשקעות. מחצית מהמנהלים מעריכים שיגייסו 20% עד 50% פחות מהקרן האחרונה שלהם.

לצד התחזיות, מדווחים הבכירים גם על השפעות להן הם עדים כבר עתה. 79% מבכירי החברות שנמצאים בתהליכי גיוס דיווחו על ביטולי פגישות עם משקיעים מאז תחילת החקיקה ואילו 31% מהמנהלים דיווחו על עצירה מוחלטת של הפגישות מצד המשקיעים.

הבכירים דיווחו על שורת צעדים שבכוונתם לנקוט עקב המצב. באשר להוצאת מזומנים, כפי שאיימו או הודיעו כמה סטארטאפים כי בכוונתם לבצע עם תחילת המחאה, כמעט חצי מהחברות אמרו כי הן מתכננות לחלץ עתודות מזומנים אל מחוץ לישראל. יותר מחצי מהן אמרו כי בכוונתן להוציא יותר ממחצית מהמזומנים שלהן מישראל.

על פי הסקר עושה רושם שפרשת קריסת סיליקון ואלי בנק לא הרתיעה את ההייטק מלהוציא כספים. 92% מהחברות אמרו כי מידת ההשפעה של קריסת בנק "סיליקון ואלי" ובנקים זרים אחרים על התוכניות או על המדיניות שלהן להוציא כספים אל מחוץ לישראל – מועטה.

צעדים נוספים שהחברות מתכוונות לנקוט הם שינוי הרישום של מטות החברות, או החברות עצמן, מישראל לחו"ל. 78% מהמשקיעים מעריכים כי יעבירו את סמכות השיפוט של מטה חברות הפורטפוליו שלהם. ב-42% מהחברות שוקלים לשנות את הרישום או את סמכות השיפוט של החברות שלהם.

יש לציין שברקע ההתרחשות הפוליטית המקומית בישראל, קיימת מגמה עולמית של ירידה בהשקעות בהייטק. למעשה, הצניחה בהשקעות בישראל שראינו ברבעון הראשון של 2023 החלה כבר במחצית שנת 2022, עוד לפני הקמת הממשלה. הירידה ב-2022 הגיע ל-44% פחות לעומת 2021. בשלוש החודשים הראשונים של 2023 צנח היקף ההשקעות בסטארטאפים בעוד 20% בהשוואה לרבעון האחרון של השנה שעברה (ובירידה של 70% בהשוואה לרבעון הראשון של 2022).

ביניים: כ-8,600 גופים בהייטק הישראלי

על פי נתוני SNC היקפו של ההיטק מהתמ׳׳ג הוא כ-15% ופועלים בו יותר מ-7,300 חברות, כ-400 קרנות סיכון והשקעות, וכ-500 מרכזי חדשנות ומו׳׳פ של חברות בינ׳לאומיות שמחזיקות נציגות בישראל. 400 אלף העובדים בענף מהווים יותר מ-11% מכוח העבודה בישראל, ואחראים ליותר מ-25% מתקבולי המיסים המשולמים בישראל.

הסקר, שנותח בידי פרופ' קמיל פוקס, נערך ב-22-23 במרץ 2023 בקרב מנהלים בכירים בתעשיית ההייטק הישראלית שמייצגים 888 סטארטאפים, 187 קרנות הון סיכון, ו-67 חברות טכנולוגיה גלובליות.