כולנו חשים את השפעות ההתחממות הגלובלית, שהולכות ומתעצמות. בתוך שלל השינויים הסביבתיים, מדענים גילו תופעה מפתיעה: בעלי חיים רבים משנים את צבעם בתגובה לשינויים בטמפרטורה ובדפוסי הגשמים. המחקרים מראים כי במקומות רבים בעולם, בעלי חיים הופכים בהדרגה לבהירים יותר.
"עם ההתחממות הגלובלית, ניתן לצפות שמינים כהים יותר ופרטים כהים יותר עלולים להתמעט", מסביר ד"ר סטפן פינקרט, אקולוג וביולוג אבולוציוני מאוניברסיטת ייל, במאמר שפורסם באתר Scientific American.
מגמה עולמית של שינוי צבע
התופעה נצפתה במגוון רחב של בעלי חיים ברחבי העולם. חלזונות בהולנד משנים את צבעם מחום לצהוב, בעוד שבקוסטה ריקה, חוקרים מדווחים על שינוי ביחס במין של דבורים טרופיות, כשהכתומות הופכות לנפוצות יותר מהכחולות. גם בצרפת נצפתה התופעה, שם לטאות הופכות בהירות יותר, ובבריטניה נמצא כי שפיריות מפתחות פחות קישוטים כהים על כנפיהן.
צבעם של בעלי חיים נקבע בשני אופנים עיקריים: בחלק מהמקרים הגוונים שאנו רואים נוצרים מאינטראקציה של האור עם המבנה של הנוצות או הקשקשים, ובמקרים אחרים הצבעים נוצרים על ידי פיגמנטים - מולקולות הסופגות אור. המלנין, שהוא הפיגמנט הנפוץ ביותר בציפורים ויונקים, אחראי לצבעים שחור, אפור, חום וגונים דמויי חלודה.
פרופ' מתיו שוקי, ביולוג אבולוציוני מאוניברסיטת גנט בבלגיה, מסביר את התופעה: "אם יש לך יותר מלנין בעור, בפרווה או בנוצות, אז הנטייה היא לספוג יותר חום". זה עלול להוות חיסרון כשהטמפרטורות עולות, מכיוון שזה עלול לגרום לבעלי החיים להתחמם יתר על המידה.
עדויות מדעיות מוצקות
בהולנד נצפה בין השנים 1967-2010, כאשר הטמפרטורות עלו ב-1.5-2 מעלות צלזיוס, שחלזונות חומים פינו את מקומם לחלזונות צהובים. בצרפת נצפה בין 2015-2019 כי הכתמים הכחולים על ראשיהן של ציפורים ממשפחת הירגזיים הפכו בהירים יותר בכ-23 אחוז - שינוי שקשור לעלייה בטמפרטורות המקומיות.
ד"ר קספר דלהיי, ביולוג אבולוציוני ממכון מקס פלאנק בגרמניה, מוסיף: "אם מגדלים מינים שונים של חרקים בטמפרטורות קרות, הם מתפתחים כהים יותר, ואם מגדלים אותם בטמפרטורות חמות יותר, הם נעשים בהירים יותר".
לא רק החום
השפעת הטמפרטורה נראית חד משמעית, אבל מסתבר שהתמונה מורכבת יותר. כאשר יש עלייה בכמות המשקעים לצד עליית הטמפרטורות, בעלי חיים עשויים דווקא להפוך כהים יותר.
מחקר משנת 2020 שבחן 16 מיני ציפורים הראה כי נוצות המכילות יותר מלנין עמידות יותר בפני חיידקים בקן. פרופ' אלכסנדר רולין מאוניברסיטת לוזאן בשוויץ מסביר: "המטרה של המולקולה הזו היא להגן על האורגניזם מפני מקורות שונים של לחץ. למשל, הנוצות השחורות חזקות יותר".
למרות שהשינויים בצבע אינם דרמטיים עד כדי כך שלא נוכל לזהות את המינים, דלהיי מזהיר כי "ההבדל הקטן הזה עשוי להכריע אם מין יכול לשרוד". רולין מוסיף: "אפשר לעקוב בעיניים אחר ההשפעה של שינויי האקלים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו