בשנים האחרונות, טכנולוגיות של בינה מלאכותית חודרות יותר ויותר לתהליכים ומערכות רפואיות בבתי חולים ובקהילה. גם בישראל, כמעט בכל בית חולים נעשה שימוש באלגוריתמים מיוחדים שסורקים בדיקות CT, רנטגן ו-MRI של מאושפזים, מתעדפים חולים לפי רמת חומרה ומתריעים בפני הצוות הרפואי על ממצאים שעשויים להצביע על מצבים שמצריכים התערבות. הפתרונות הללו מסייעים לייעל את תהליכי הטיפול, להפחית את העומס של הרדיולוגים - ובפועל, להציל חיים.
אחת החברות המובילות בעולם בתחום ה-AI הרפואית היא איידוק (Aidoc) הישראלית, שפיתחה שורה ארוכה של אלגוריתמים לפענוח סריקות בתחומי הקרדיולוגיה, הנוירולוגיה ורפואת מיון. הודות להאצה ביכולות המחשוב ופיתוח מודלים, אימוץ פתרונות AI בעולמות הרפואיים צפוי להתרחב דרמטית בשנים הקרובות.
לאור המגמה הזו, איידוק נטלה על עצמה כעת משימה חשובה במיוחד: היא הכריזה לפני מספר ימים על הקמת צוות משותף עם חברת אנבידיה (Nvidia), שיגבש כללים אחידים להטמעה נכונה ובטוחה של פתרונות AI במערכות רפואיות. לדברי שתי החברות, יצירת שפה משותפת היא חיונית להתפתחות בריאה של התחום.
בשיחה עם "ישראל היום", העריך סמנכ"ל הטכנולוגיות (CTO) של איידוק ואחד ממייסדיה, מיכאל ברגינסקי, כי נהיה עדים בשנים הקרובות להאצה בתחום ה-AI הרפואית. "כמות ה-AI רק תלך ותגדל, כי היכולת לאמן מודלים ולפתח אלגוריתמים הולכת ומשתפרת. המודלים יהיו מדוייקים ועקביים יותר, ויחדרו ליותר תסמונות רפואיות ותהליכים רפואיים בתוך בתי החולים ובקהילה. כל זה מצריך שפה משותפת וזה מה שאנחנו מנסים לעשות עם אנבידיה".
היכן שיש דאטה, יש תשתית לפיתוח מודלים של בינה מלאכותית. זה נכון במיוחד לגבי תחום הדימות הרפואי, שמספק מאגר בלתי נדלה של סריקות CT, רנטגן ו-MRI של כל איבר בגוף האדם. מאחר ויש סטנדרטים קבועים ומקובלים, הסריקות מגיעות בפורמט ויזואלי דומה ובצירוף מידע רפואי נוסף ואבחנה.
לצורך פיתוח מודלים של AI, מאגר המידע (data set) הזה הוא אוצר בלום, מאחר שהוא מאפשר, באמצעות למידת-מכונה, לאמן מחשב לזהות תבניות חוזרות וקורלציות בין מיליוני סריקות, ולמעשה לייצר מודל שיידע לפענח סריקות ולזהות ממצאים מחשידים שעשויים להצביע על אבחנה כלשהי.
בשיטה הזו, פיתחה עד היום איידוק 17 אלגוריתמים רפואיים שכבר קיבלו אישור FDA ומוטמעים בבתי חולים ברחבי העולם. להערכת איידוק, יש לה את מספר האלגוריתמים המאושרים הגדול ביותר בתעשייה. כך למשל, החברה פיתחה אלגוריתמים המזהים סימנים לחסימת עורקים ודימום תוך-גולגולתי ב-CT מוח - ממצאים המעידים על שבץ שחווה המטופל.
שני האלגוריתמים הללו ממחישים את חשיבות הטכנולוגיה הזו. ללא שימוש בכלים אוטומטיים מעין אלה, מטופל עשוי להמתין זמן רב בחדר המיון עד שסריקתו תגיע לעיונו של רדיולוג. האלגוריתמים הללו מתממשקים עם שרתי בית החולים וסורקים במהירות את הסריקות הנכנסות. כאשר הם מזהים ממצא חריג, שעשוי למשל להצביע על התפתחות של שבץ, הם "מקפיצים" התראה לצוות הרפואי. במקרים רבים, קיצור ההליכים הזה מציל חיים או מונע נזק בלתי הפיך.
ברגינסקי: "רופאים ורופאות עובדים תחת עומס עצום. הם נדרשים לקבל אינספור החלטות הרות גורל שמחייבות לחבר הרבה מאוד נקודות, בתנאי חוסר ודאות, ביום ובלילה. הם עושים עבודה מדהימה, אבל זו מלחמה יומיומית, ויש בה מפסידים - הרופאים שנשחקים, והמטופלים. המטרה של האלגוריתמים שלנו היא לעזור לרופאים להבין מי מבין המטופלים דורש התייחסות מהירה, ולמקד אותם במה שהם עשויים לא לשים לב אליו בסביבה העמוסה שבה הם עובדים".
מערכת הפעלה ל-AI רפואית
איידוק הוקמה ב-2016 על ידי שלושה יוצאי יחידת תלפיות בצה"ל: המנכ"ל אלעד וולך, ה-CTO מיכאל ברגינסקי וסמנכ"ל הפיתוח גיא ריינר. לפי החברה, יותר מ-1,200 מרכזים רפואיים ברחבי העולם עושים שימוש באלגוריתמים שלה, אשר מסייעים לנתח סריקות של כ-4 מיליון מטופלים בחודש. היא פיתחה כאמור 17 אלגוריתמים עד היום, בין היתר לזיהוי תסחיף ריאתי, תסמונת "חזה אוויר", שבר בעמוד השדרה, חשד לחסימת עורקים במוח, זיהוי שברים בצלעות ועוד.
ואולם, איידוק לא מסתפקת בהרחבת סל האלגוריתמים. לפני מספר שנים פיתחה החברה "מערכת הפעלה" אוניברסלית, בשם AiOS, שמאפשרת לבתי חולים להטמיע ביתר פשטות במערכות הרפואיות לא רק את האלגוריתמים של איידוק, אלא של כל חברה אחרת שמפתחת אלגוריתמים דומים, ממש כפי שמערכת ההפעלה של גוגל או אפל מאפשרת להפעיל בסמרטפון אפליקציות של מפתחים שונים.
ברגינסקי: "ככל שפיתחנו עוד ועוד אלגוריתמים, הבנו שצריך שכבה נוספת: מערכת הפעלה שתאפשר לבית חולים להפעיל בסביבה אחת סוגים רבים של AI. יש כיום קרוב לאלף אלגוריתמים מאושרי FDA, שפותחו על ידי מאות חברות - וזה רק בתחום הרדיולוגיה. חיבור AI לבית חולים הוא תהליך מורכב, ועל כן מערכת ההפעלה שלנו היא תשתית חשובה לתעשייה כולה".
האבולוציה הטכנולוגית הזו של איידוק מובילה באופן טבעי לשיתוף הפעולה הנוכחי עם אנבידיה. אנבידיה היא החברה שמניעה באמצעות החומרה והתוכנה שלה את מהפכת הבינה המלאכותית כמעט בכל תחומי החיים, והיא משתדלת להיות מעורבת במידה כזו או אחרת גם באופן שבו נעשה שימוש בטכנולוגיה שלה.
חשוב להבהיר כי שיתוף הפעולה בין איידוק ואנבידיה לא נועד לספק עקרונות מדיניות או אתיקה, אלא ממש לקבע פרוטוקולים טכניים לפיתוח והטמעת אלגוריתמים, בדומה לפרוטוקולים, למשל, בעולמות המחשוב והתקשורת, שמאפשרים למערכות להתחבר ולהתממשק ביניהן. הפרוטוקולים הללו עשויים להגדיר, למשל, איך אלגוריתם רפואי מתאר את הממצאים, מציג תעדוף בין חולים או מספק הסבר כיצד הגיע לתוצאה הסופית. באיידוק מעריכים כי הצוות ישלים את עבודתו כבר בשנה הבאה.
"העלייה בשימוש ב-AI מחייבת סטנדרטים. ככל שיש ריבוי פתרונות ואין תקן אחיד, יווצר סרבול ויהיה קושי ביישום ובאימוץ. מאחר שמדובר בטכנולוגיות רפואיות, החשיבות היא מכופלת. הסטנדרטים הללו יסייעו להאיץ את קצב האימוץ של AI בעולם הרפואי", סיכם ברגינסקי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו