לאורך ההיסטוריה, נשים רבות תרמו באופן משמעותי לפיתוח ולהתקדמות בתחומי המדע והטכנולוגיה, כאשר המדענית הראשונה שקיבלה הכרה לעשייתה המדעית הייתה מארי קירי, זוכת פרס נובל לפיזיקה בשנת 1903 – שהייתה גם הראשונה (ועד כה, גם היחידה) לזכות בפרס היוקרתי בשני תחומים מדעיים (כאשר זכתה בפרס נובל לכימיה ב-1911).
המהפכה התעשייתית וההתקדמות הטכנולוגית המהירה של המאות ה-20 וה-21 גרמה גם להגדלת ההזדמנויות לנשים להשתלב בתחומי ה-STEM (ראשי תיבות של מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). על אף המאמצים הרבים של ארגונים ברחבי העולם להוביל לאיזון מגדרי בעולם ה-STEM, עדיין ניתן לחזות בפערים בין המגדרים ולראות כי אחוזי הנשים העוסקות בתחומי המדע והטכנולוגיה ממשיכים להיות נמוכים יותר באקדמיה ובשוק העבודה.
למעשה, הפערים המגדריים אף משתנים בין דיסציפלינות מדעיות: תחומים מסוימים, כמו פיזיקה, נוטים למשוך יותר גברים מנשים, בעוד שמדעי החיים ודיסציפלינות הבריאות מציגות לעתים קרובות התפלגות מגדרית מאוזנת יותר.
מתוך דו"ח תמונת מצב על נשים באקדמיה של המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה בשנים 2019-2018 עולה כי בעוד נשים מתחילות את המסלול לקריירה אקדמית בשנים האחרונות, מספרן דווקא הולך ויורד ככל שעולים בסולם הדרגות האקדמי.
למעשה, בזמנו האקדמיה הישראלית אופיינה ב-18% נשים בלבד בדרגת פרופסור מן המניין. למרבה השמחה, מאז חלה התקדמות משמעותית, כאשר באוניברסיטת בן גוריון, לראשונה בהיסטוריה שלה, מספר הנשים המכהנות בתפקידי דיקניות זהה למספר הגברים המכהנים כדיקנים. גם בטכניון מונתה בינואר האחרון, לראשונה, דיקנית פקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל.
בדו"ח של המועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה שפורסם בחודש דצמבר האחרון עלה נתון שלפיו למרות שבלימודי התיכון יש כמעט שוויון מגדרי ברמת 5 יחידות לימוד מתמטיקה, הרי שבמהלך השירות הצבאי, המהווה במרבית המקרים את הדרך לתעסוקה עתידית בתחום הטכנולוגיה, נוצר פער מגדרי משמעותי מאוד, כך שנשים מהוות פחות מרבע מהמשרתים בתפקידי פיתוח וסייבר בצבא.
להגשים את החלום
ד"ר לנה אגיב, מנהלת הרגולציה והמחלקה המדעית של לוריאל ישראל, אמרה כי גם בתקופה שבה נשים בולטות יותר ויותר במקצועות רבים, הפערים המגדריים בתחומים מדעיים וטכנולוגיים נשארו גדולים.
לדעתה, אחת הסיבות לכך היא סטראוטיפים מגדריים והתפיסה של "דומיננטיות גברית", מה שגורם בקרב נערות ונשים צעירות לפערי אמון וביטחון להצליח במקצועות אלו, בעיקר כשקיימות פחות מודלים נשיים לחיקוי שמעוררים השראה ועניין לעסוק בתחומי מדע וטכנולוגיה.
ד"ר לנה אגיב // צילום: תומאס אגיב
ליאן בוכניק ושירלי חלימי, תלמידות כיתה ח' מבית הספר "תמר אריאל" בנתניה אשר משתתפות בתוכנית "קידום נערות במדע", ממחישות את המגמה המתחזקת בשילוב נשים במדע ובטכנולוגיה.
"כנראה שבשנה הבאה אתחיל בלימודי תואר ראשון בביולוגיה כך שאסיים אותו בסוף התיכון ואז אלך ללמוד כמה שנים של רפואה", מספרת בוכניק. "אם לא הייתי מנסה, לא הייתי יודעת שאני מתאימה לתוכנית. התחלתי בכיתה אקדמית ואמשיך עד שאצליח להשיג את החלום ואשתלב גם בעולם המדע".
חלימי, מצדה, סיפרה כי היא פגשה לראשונה בתוכנית בערב חשיפה שבוצע לה בבית ספרה: "היה לי חשוב להשתתף בתוכנית כי מנגישים בה את הכלים להצליח בתור נשים בעולם המדע". לדבריה, היא גדלה בבית שבו אמרו מצד אחד כי יש הבדל בין נשים לגברים, אך שמצד שני כי נשים יכולות להגיע רחוק יותר מגברים בתחומים שונים, כמו תחומי המחקר, המדע והטכנולוגיה.
"יותר ויותר חברות טכנולוגיות ומדעיות דוגלות כיום בשוויון מגדרי במקום עבודה. חברות רבות בתחום, כגון לוריאל, אינטל, מיקרוסופט ועוד, הגיעו להישגים מרשימים מאוד בייצוג שווה בין גברים ונשים, וזאת בזכות מחויבותן כחלק ממדיניות החברה לגיוון ולצמצום פערים גם בתפקידי מפתח בכירים", אומרת ד"ר אגיב.
"אם לא נדחוף ונאמין בנשים כבר בגיל צעיר, אנחנו לא נראה מגמה בצמצום משמעותי בפערים הקיימים", היא הוסיפה. "אני מאמינה שאין קיצורי דרך, ולכן העצה שלי לנערות ולנשים שרוצות להתפתח בתחומי המדע והטכנולוגיה היא להיות סקרניות, ללמוד הרבה ולחקור בכל יום, והכי חשוב – להעז ולא לפחד מליפול ולקום בדרך להגשמת החלום".
אילנה זקס, מנהלת מעבדת מחקר ופיתוח בחברת סאיקי מדיקל, אמרה כי "זה טבעי וברור שגם נשים יכולות להוביל חברות, מכוני מחקר ופיתוח, סטארט-אפים וחברות הייטק להישגים. כמנהלת המעבדה, חשוב לי לטפח, להשקיע ולקדם את המקצועיות, הידע והניסיון של עובדות המעבדה גם לטובת החברה, אבל גם כדי לפתוח להן דלת לעולם המדע באמצעות הניסיון שהן ירכשו אצלנו. כל מי שתגיע רחוק כאן או בכל מקום אחר, תמלא אותי גאווה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו