מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Geology חושף שהנוצות של נשר מאובן בן 30,000 שנה שנמצא במרכז איטליה השתמרו כשאפר וולקני השתנה במהלך הזמן והפכו לתצורה ששמה זאוליט. זוהי הפעם הראשונה שבה מתועד שימור של פרטים כה עדינים של רקמות רכות באפר וולקני.
המאובן, שנמצא לראשונה בשנת 1889 על מדרונות הר טוסקולו, נותר זנוח עד שהתפתחויות טכנולוגיות עוררו מחדש את העניין בו.
צוות החוקרים בהובלת ד"ר ולנטינה רוסי מאוניברסיטת קולג' קורק באירלנד זיהה במאובן מצב לא מוכר עד כה של שימור רקמות רכות שיכול להתרחש כאשר בעלי חיים נקברים במשקעים וולקניים עשירים באפר. צורת שימור זו מעולם לא דווחה בעבר.
על ידי ניתוח דגימות קטנות של נוצות המאובן באמצעות מיקרוסקופים אלקטרוניים ובדיקות כימיות, הצוות גילה שהנוצות משומרות במינרל זאוליט. הפרטים המשומרים של הנשר כוללים עפעפיים ונוצות כנף.
"מעולם לא ציפינו למצוא רקמות עדינות כמו נוצות משומרות בסלע וולקני. תגליות כאלה מרחיבות את טווח סוגי הסלעים הפוטנציאליים בהם אנו יכולים למצוא מאובנים, אפילו כאלה המשמרים רקמות רכות שבריריות" אמרה רוסי.
"אנחנו רגילים לחשוב שמשקעים וולקניים קשורים לזרמים פירוקלסטיים חמים ומהירים שיהרסו רקמות רכות. עם זאת, סביבות גיאולוגיות אלה מורכבות ויכולות לכלול משקעים בטמפרטורה נמוכה שיכולים לשמר רקמות רכות ברמה התאית" הסביר פרופסור דוויד יורינו מאוניברסיטת מילאנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו