ב-14 בפברואר 1990 וויאג'ר 1 סובבה את המצלמה שלה ב-180 מעלות וצילמה את כדור הארץ ממרחק של 6 מיליארד קילומטרים. כך נוצרה התמונה שזכתה לכינוי "נקודה כחולה חיוורת". באותו רגע כדור הארץ נראה כנקודה שבקושי נראית בתמונה, פחות מפיקסל אחד—0.12 פיקסלים.
לאסטרונום קארל סייגן שידוע בזכות הסדרה "קוסמוס" היה תפקיד מכריע בהחלטה על צילום התמונה. סייגן הוא זה שהציע לבצע את הצילום, ואף התגבר על התנגדויותיהם של מדעני נאס"א שחשבו שבמרחק כה רב המצלמות לא יתפסו דבר.
"תסתכלו שוב בנקודה הזאת. זה כאן. זה הבית. זה אנחנו" כתב סייגן בספרו "הנקודה הכחולה החיוורת: חזון עתיד האנושות בחלל" (1994). סייגן הדגיש את האחריות להתייחס לשאר היקום בנדיבות רבה יותר ולשמר ולהגן על הנקודה הכחולה החיוורת, "הבית היחיד שידענו מעולם".
התצלום שצולם על ידי וויאג'ר 1 היה חלק מסדרה של 60 תמונות שנקראו יחד "דיוקן המשפחה של מערכת השמש". הרצף כלל את השמש וכוכבי הלכת נוגה, כדור הארץ, צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון. שלושים וארבע דקות אחרי צילום התמונה המצלמות של וויאג'ר 1 כובו לצמיתות כדי לשמר אנרגיה.
וויאג'ר 1, החללית המרוחקת ביותר מכדור הארץ, נשארת פעילה לצד תאומתה, וויאג'ר 2, ושתיהן מופעלות על ידי מעבדת ההנעה סילונית של נאס"א. וויאג'ר 1 נמצאת כעת 25 מיליארד קילומטרים מכדור הארץ, פי ארבעה רחוק יותר מאשר בזמן שהתמונה צולמה. החללית עדיין משדרת נתונים מדעיים מהחלל למרות שהיא נתקלת מדי פעם בבעיות טכניות.
כחבר בצוות פרויקט וויאג'ר, סייגן עזר לפתח את תקליט הזהב שעל הוויאג'ר בו מוצגים צלילים ותמונות המתארים חיים ותרבות על כדור הארץ. התקליט נועד לשמש כמסר לחוצנים היפותטיים שעשויים יום אחד להיתקל בו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו