חוקרים מאוניברסיטת סארלנד פרסמו מחקר ב-Frontiers in Neuroscience שחושף כי שרירי האוזן העתיקים בבני אדם מופעלים במהלך משימות הקשבה מאתגרות. הם מצאו שכשאנשים מתמקדים במשימות הקשבה קשות, שרירי האוזן מראים על פעילות חשמלית, בדומה לתנועות אוזניים במינים אחרים.
במסגרת המחקר הוצמדו אלקטרודות לאוזניהם של 20 משתתפים ללא בעיות שמיעה במטרה למדוד פעילות חשמלית בזמן שהם עסקו במשימות הקשבה שונות. המשתתפים האזינו לספר קולי במשך חמש דקות בזמן שנחשפו בו-זמנית לפודקאסט אחד או שניים מאותו דובר.
כל משתתף עבר 12 ניסויים של חמש דקות שכיסו שלוש רמות קושי שונות: קלה, בינונית וקשה. בניסויים הקלים הספר הקולי הושמע בעוצמה חזקה בהרבה מהפודקאסט, וקולו של הדובר היה שונה מאוד מזה של המספר בספר הקולי. בניסויים הבינוניים והקשים, הספר הקולי הושמע בעוצמה חזקה במעט מהפודקאסט, וקולות הדוברים היו דומים.
החוקרים ביקשו לקבוע האם הפעילות של שרירי האוזן תלויה ברמת הקושי של משימת ההקשבה. המחקר מצא שככל שמשימת ההקשבה הייתה קשה יותר, כך שרירי האוזן העליונים הפכו פעילים יותר. "שרירים אלה, במיוחד שריר האוזן העליון, מראים פעילות מוגברת במהלך משימות הקשבה מאתגרות" הסביר אנדריאס שרואר מאוניברסיטת סארלנד.
המשתתפים נשאלו שאלות על תוכן הספר הקולי במטרה לבדוק את ההבנה והזכרון שלהם. החוקרים מצאו שציוני המשתתפים ירדו ככל שרמת הקושי של המשימה עלתה, והמשתתפים דיווחו על קושי רב יותר ואיבוד ריכוז תכוף יותר, בהתאמה לביצועי ההקשבה בפועל שלהם.
שרירי האוזן העליונים הגיבו בהתאמה לרמת הקושי של המשימה, במיוחד במעבר ממצב בינוני לקשה. לעומת זאת, שרירי האוזן האחוריים הגיבו בעיקר לשינויים בכיוון הקול.
"מערכת הנעת האוזן שלנו עושה כנראה כמיטב יכולתה אחרי שהייתה שרידית במשך 25 מיליון שנה, אך אינה משיגה הרבה" אמר שרואר.
"לא ברור אם פעילות השרירים שנצפתה במחקר קשורה ישירות ליעילות השמיעה, ולא ניתן לקבוע האם פעילות שרירים זו עזרה למשתתפים לשמוע טוב יותר או שהייתה זו מאמץ לשווא" ציינו החוקרים.
"זה מציע שפעילות שרירים אלה יכולה לשמש כמדד אובייקטיבי למאמץ הקשבה ולסייע במחקרים עם שאלות אחרות" הם הציעו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו