אחת זה לא מספיק: לפי חוקרים יפנים שלוש כוסות תה ירוק ביום ישמרו על המוח שלכם

לפי מחקר חדש מיפן שתיית שלוש כוסות או יותר של תה ירוק ביום עשויה לעזור להגן על המוח מפני ירידה קוגניטיבית ודמנציה. החוקרים ניתחו נתונים מיותר מ-8,000 מתנדבים בני 65 ומעלה, שנצפו במשך שנתיים מ-2016 עד 2018, ואספו מידע באמצעות שאלוני מזון וסריקות MRI של המוח. המחקר מצא קשר בין צריכה גבוהה יותר של תה ירוק לבין נפח קטן יותר של נגעים בחומר הלבן במוח.

פגיעות בתאי המוח יכולות להצביע על בריאות מוח ירודה יותר. פגיעות כאלו קשורות לירידה קוגניטיבית, בעיות זיכרון, וסוגים מסוימים של דמנציה, כולל דמנציה וסקולרית ומחלת אלצהיימר. עם הגיל, פגיעות כאלו לעיתים קרובות מתרבות, מה שמעלה את הסיכון לדמנציה. משתתפים ששתו לפחות שלוש כוסות תה ירוק ביום הראו ירידה בפגיעות כאלו בהשוואה לאלה שצרכו רק כוס אחת. לאלה שצרכו שבע עד שמונה כוסות ביום היו אפילו פחות פגיעות.

המדענים מדדו את נפח המוח הכולל ומאפיינים של חמישה אזורי מוח באמצעות סריקת MRI. צריכת תה ירוק לא השפיעה על נפח ההיפוקמפוס או נפח המוח הכולל. ההיפוקמפוס קשור לתפקודים קוגניטיביים וזיכרון, והצטמקותו יכולה להיות סימן לירידה קוגניטיבית וסוגים מסוימים של דמנציה, כולל מחלת אלצהיימר. החוקרים ציינו כי שתיית תה ירוק לא השפיעה על אנשים עם וריאנט הגן APOE4 הקשור למחלת אלצהיימר.

משתנים כמו גיל, מגדר, פעילות גופנית ורמת השכלה נלקחו בחשבון, והקורלציה בין צריכת תה ירוק להפחתת הפגיעות נשמרה גם לאחר התאמה לגורמים אלה. "התוצאות שלנו מציעות כי שתיית תה ירוק, במיוחד שלוש כוסות או יותר ביום, עשויה לעזור במניעת דמנציה," כתבו החוקרים.

ההפחתה בפגיעות יכולה להיות מוסברת על ידי ההשפעה של תה ירוק על לחץ דם וזרימת דם, מה שעשוי לתרום להפחתת הסיכון לדמנציה. תה ירוק מכיל קטכינים, תרכובות נוגדות חמצון עם תכונות נוגדות דלקת שעוזרות להתנגד להצטברות של מוטציות מזיקות בתאים. קטכינים פועלים ישירות על כלי דם ותאי עצב, ותורמים להגבלת נזק. 

מדענים יפנים מצאו כי בקרב משתתפים ששתו 600 מ"ל של תה ירוק ביום, נפח הנזק בחומר הלבן היה 3% פחות מאשר בקרב אלה ששתו פחות מ-200 מ"ל. למשתתפים ששתו כמות גדולה פי 2.5 היו פגיעות נמוכות ב-6% מקבוצת 

החוקרים ציינו שכל המשתתפים במחקר היו יפנים, מה שמרמז על מאפיינים גנטיים ואורח חיים מסוימים. הם הדגישו את הצורך לבצע מחקרים גדולים וארוכים יותר, להרחיב את המחקר לאוכלוסיות מגוונות יותר כדי לעזור לתקף תוצאות אלה ולשפר המלצות. הם גם הבחינו שהיתרונות נצפים בעיקר באנשים ללא גורמי סיכון עיקריים, כמו דיכאון או נטיות גנטיות ספציפיות.