לא חשבתי שאני אתחיל אי פעם סקירה על משחק בצורה כה מתנשאת, אבל כן, נראה שאין לי ברירה ואני נאלץ לצטט את אלברט איינשטיין לא פחות:
״טירוף זה לחזור על אותה הפעולה פעם אחר פעם ולצפות לתוצאה שונה״. המשפט הזה שנאמר על ידי האיש החכם בעולם מתאר בצורה הכי מדויקת את משחק ה- PS5 הבלעדי החדש – "Returnal" (ריטרנל). במשחק הזה אתם תחזרו על פעולותיכם פעם אחר פעם, שוב ושוב מההתחלה, ואם תרצו או לא, התוצאות יהיו שונות והטירוף יחגוג בהחלט.
ריטרנל הוא משחק מסוג Rougelike (ז'אנר שנקרא על שם המשחק המיתולוגי "Rouge" שהכיר לעולם את סגנון המשחקים הללו), בו בכל פעם שהשחקן מת, הוא מתחיל מההתחלה – אך השלבים עצמם במשחק משתנים בכל פעם שזה קורה. אין שמירות, אין צ'קפויינטס, הכל, מהתחלה, שוב. ולמעט מספר משאבים שונים שכן נצברים, כל הדברים שהשגתם ואגרתם יתאפסו עם מותכם, המפה תתאפס, מתחילים שוב. סוג המשחקים האלו לא מתאים לכל אחד, בטח ובטח לאלו מכם שמעולם לא שיחקו במשחק מסוג זה. אבל חשוב לתת למשחק את הצ'אנס, כי אם באמת תצללו אל תוכו, ותעמיקו בו – תגלו עולם מדהים, מחושב להפליא, מתוכנן בקפידה, ומשחק לא קל בכלל שעשוי בצורה כמעט מושלמת.
קודם כל ביזנס
ריטרנל הוא משחק אפל גם בנראות וגם באווירה שהוא משרה על השחקן. עם טעינת המשחק לראשונה מופיע מסך כיוונון צבעים - יש לציין שישנה התחשבות מקיפה בעיוורי צבעים דבר שמצאתי מאוד שימושי היות שאני אחד מהם. מסך נוסף שמופיע לנו הוא זה של השליטה בבהירות המסך - דבר חשוב מאוד שיש אפילו להחמיר בו (מעבר למה שהמשחק מגדיר כ"נראות טובה" במסך השליטה בבהירות) מאחר והמשחק מאוד אפל וכהה. מומלץ להבהיר את המסך מעט מעבר למה שהמשחק מגדיר לנו כדי שנוכל לראות את כל הפרטים וליהנות מכל מה שיש למשחק ולעולם האפל בו הוא מתקיים להציע. מלבד מסכים אלו בהם תיתקלו רק בהפעלה הראשונה של המשחק – האקשן מיד מתחיל, אין תפריטים, אין כלום – ישר לביזנס. חללית מתרסקת, שוטים מהירים של רסיסי זיכרונות, ואנחנו (מי אנחנו בעצם?) בעולם זר וחייזרי, ומכאן מתחילים לאט לאט ללמוד הכל מ-0.
להיוולד מחדש
במשחק, אנחנו אסטרונאוטית בשם סלין, הכוכב עליו התרסקנו נקרא "אטרופוס" והוא שורץ יצורים שונים שכשיראו אותנו ינסו לחסלנו ואנחנו ננסה להתגבר עליהם ולהתקדם בעלילה ומדי פעם (בהתחלה ממש כמעט כל הזמן) אנחנו גם נמות, ואז נתעורר שוב באתר קריסת החללית, כשאנחנו זוכרים את מה שקרה לנו בסבב הקודם ומודעים לכך שמתנו ואיכשהו אנחנו שוב בחיים והכל התחיל מההתחלה, כל זה קורה בלי שיש לנו בתחילה יכולת להבין למה זה קורה ואיך כל זה ייתכן. המוות הוא חלק מהותי מעלילת המשחק, לא מדובר ב"פסילה" כמו במשחקים אחרים, הדמות ממש מתה במשחק ואז איכשהו חיה מחדש, כשלעתים אנחנו נמצא במהלך המסע שלנו באטרופוס הקלטות שכביכול הקלטנו לעצממו בסיבובים קודמים שלנו בעולם הזה לפני שנהרגנו, אנחנו נמצא את הגופה של עצמנו, שוב ושוב בכוכב הזה, ובגדול נבין שכבר כשהתחלנו את המשחק בפעם הראשונה והתרסקנו על הכוכב – כנראה שכבר היינו הרבה זמן על אטרופוס, ונהרגנו עשרות אם לא מאות פעמים קודם לכן.
כשתתעוררו בפעם הבאה לאחר המוות תמצאו את עצמכם בסמוך לחללית בה התרסקתם בתחילת המשחק, אך מלבד ל"חדר" הספציפי הזה, כשתעברו אל החדר הבא בתור תראו שהוא שונה מזה שהיה שם בסיבוב הקודם. הכל משתנה במשחק, סדר החדרים, הנראות שלהם, היצורים שמופיעים בהם מבחינת כמות וסוג, המשאבים והנשקים שתוכלו למצוא באותם חדרים, הכל. הריספונינג (Respawning) שאנחנו עושים בכל פעם שנמות לא כולל דבר מכל מה שהשגנו בסיבוב הקודם מלבד משאבים מאוד מסוימים ונדירים (כמו Eather למשל) ונשקים מאוד ספציפיים כמו מעין חרב לייזר שעד שנשיגה לא נוכל להתקדם בחלקים שונים במשחק שייחסמו בפנינו. עם ביצוע התקדמות משמעותית במשחק אותה "לידה מחדש" תהיה יותר סמוכה לחדרים עם חשיבות גבוהה יותר מאלו שהתחדשנו בהם קודם, כאלו שגם יקדמו אותנו בעלילה עצמה.
טבילת ייאוש
האתגר בריטרנל הוא אדיר. המשחק קשה, בטח ובטח לשחקנים לא מנוסים במיוחד בז'אנר ובכלליות אנשים שלא בנויים להשקעה של שעות רצופות של משחק בכל פעם (כמוני למשל). חשוב לזכור שאם תשקיעו בפרטים ולא סתם תרוצו ותרססו לכל עבר, תבינו מה כל פריט שאתם מוצאים עושה, וכיצד ומתי הכי נכון להשתמש בו, הסיבוב שלכם יהיה יותר ארוך ובשלב כלשהו תגיעו גם לחלקים בעלילה, שברגע שיבוצעו, לא תצטרכו לבצעם שוב מההתחלה.
הסוד בגדול? להצליח לשרוד כמה שיותר זמן כדי לבצע שינוי מהותי בעלילה, כזה שכן יצליח להשפיע על מצבכם בסבב הבא למרות המוות. זכרו, העולם משתנה כל הזמן, שינויים יחסית מינוריים ובעיקר כאלו שמציגים את סדר הדברים אחרת, אך דברים מסוימים שתעשו במשחק גם ישפיעו על אופן השינוי של העולם עצמו, וההשפעה הזו היא משמעותית יותר.
חשוב לא להתייאש. לי בתחילה היה מאוד קשה להתרגל ולהבין את המשחק. אין ספר הדרכה, אין הסבר, אין כלום – רק עולם חייזרי מפחיד ומקריפ, תעלומה אחת גדולה, ומלא יצורים שרוצים לרצוח אתכם. יש המון תסכול לעיתים במשחק כשאנחנו באמת פשוט לא יודעים מה לעשות, איך להצליח להתקדם ולצלוח את החדרים השונים מבלי למות ולהתחיל מהתחלה הכל שוב. וקושי עיקרי הוא שהכל צריך לקרות במהלך סבב אחד, אי אפשר לשחק בריטרנטל רבע שעה ולהמשיך ביום אחר, גם לא נזכור היכן אנחנו ומה עשינו ומה היכולות שלנו בשלב זה, וגם ברגע שנפעיל משחק אחר ב-PS5 כל ההתקדמות שלנו תתאפס וניאלץ להתחיל את הסבב מההתחלה, חייבים להשקיע זמן רב במשחק בריטרנל ולהיות מאוד רציניים לגבי ההשקעה הזו. אבל אם תתמידו במשחק – וזו הבטחה, זה מתגמל מאוד, כי תגלו יקום מרתק ומשחק לא פחות ממדהים.
מוות לחייזרים!
בין אם מדובר בקרב בו ישנו שימוש בנשק היורה למרחק או בקרב צמוד מטווח אפס בעזרת Melee Attack – הקרבות בריטרנל מרשימים. מעבר לנראות והמשחקיות עצמן, הבאלאנס בין היכולות של השחקן לבין אלו של האויבים מאוזן ומאתגר את השחקן לאורך המשחק, כאמור, לא מדובר במשחק קל. למי שאוהב משחקים קלילים שבהם הפתרון מגיע די מהר ולא צריך לנסות שוב ושוב ולשבור את הראש עד שמצליחים – תוותרו על ריטרנל מראש, אתגר היא המילה המרכזית. מצד שני, אם וכאשר תצליחו להתגבר על המכשולים, תבינו שכל הקושי היה שווה את זה. צריך לקחת בחשבון, לא כל נשק שנראה מרשים הוא באמת כזה, ולא כל נשק שאספתם שמגיע עם דרגה גבוהה מנשק אחר שיש לכם כבר ביד, אומר שהוא האחד שמתאים דווקא לכם יותר. אתם תאלצו ללמוד את שלל הנשקים במשחק ולהבין מה הכי מתאים לכם כשחקנים, ולסגנון הלחימה שלכם.
בלי ספויילרים
יש הרבה מה להגיד על ריטרנל, אבל את האמת שחלק גדול מהכיף במשחק הוא הבלבול, חוסר הידיעה וההבנה של מה שקורה סביבנו והיכולת שלנו להבין לאט לאט ובכל סיבוב עד המוות, עוד משהו על העולם הזה. גם אם לא נתקדם בעלילת המשחק, בכל סבב נוכל ללמוד על עוד משאב שיכול לשרת אותנו או על עוד טפיל שיכול לגרום לנו לנזק מצד אחד ולתמורה מצד שני – ולהבין האם זה שווה לנו שייצמד אלינו או שעדיף לוותר עליו. נוכל גם להכיר נשקים חדשים וללמוד את היכולות שלהם מול אויבים שונים וכן להבין במה כדאי לנו להשתמש בסבב הזה ונלמד מכך גם על הסבב הבא. מה שאני מנסה להגיד זה - שהכיף זה לגלות את העולם הזה לבד, בכוחות עצמנו. גם אם זה מתיש, גם אם זה לעיתים מתסכל, אם תגלו את העולם של ריטרנל בעצמכם תיהנו מהמשחק הרבה יותר מאשר אם אני למשל כעת אכתוב לכם איך להתנהל נכון בעולם הזה ואיך עוברים קטע מסוים בו נתקעתם. מה שאחדים יראו כיתרון (כמוני, היות שאני באמת בעד שתגלו הכל לבד) ואחרים יראו כחיסרון (מבחינת מי שמחפש קיצורי דרך) הוא שהיות שהמשחק משתנה כל הזמן, סביר שאם תסתכלו על Walkthrough ביו טיוב, זה לא ישרת אתכם ב-100% שכן המשחק שלכם יהיה די שונה משל זה ששיחק וצילם מסך והעלה ליו טיוב.
נראות/סאונד ואווירה כללית:
העולם של ריטרנל מרשים ומטריד כאחד. אנחנו נמצאים על כוכב זר ומעבר ליצורים ששוכנים בכוכב הזה, אנחנו נתקלים בכל מיני צמחים, חלקם מגיבים לנו אך בצורה שלא משפיעה על המשחק, למשל צמח ששולח את זרועותיו בעדינות אלינו ו"מלטף" אותנו כשאנחנו עוברים לידו, אך ישנם גם צמחים אחרים שתופסים אותנו ושואבים אותנו מעלה אל כיוון הלוע שלהם, כאשר לפעמים נוכל להשתמש בהם כדי לטפס למקומות גבוהים אליהם לא היינו יכולים להגיע אחרת ולחמוק מפיהם ברגע האחרון.
הגרפיקה מרשימה ובעיקר סופסוף אנחנו יכולים באמת להתרשם מהביצועים של ה-PS5 מבחינת זמני הטעינה האפסיים, מהירות התגובה, התזוזתיות המושלמת, הסאונד הפנטסטי שמגיע מכל הכיוונים (בעיקר באוזניות) וכמובן אפקטים שונים של שלט הדואל-סנס שמוסיפים לחוויה. המילה שמתארת את האווירה בריטרנל בצורה המדויקת ביותר היא: "מטרידה", ההרגשה היא כאילו שהדמות בה אנחנו משחקים (ואולי אף אנחנו עצמנו...) עומדת לאבד את השפיות בכל רגע נתון.
שיחקתי בעבר כבר בהמון משחקים שמתקיימים בחלל או בעולמות זרים, ריטרנל מעביר את החוויה החייזרית והזרה בצורה הטובה ביותר – ונותן לנו את ההרגשה הכי "רעה" שניתן לתת – וזה מעולה. המוזיקה והסאונד מכבידים עלינו וזה שומר עלינו כל הזמן דרוכים. אפילו המוזיקה שיש כשאנחנו מרחפים מעל האפליקציה במסך הראשי של ה-PS5 שלנו – מטרידה מאוד, כאילו מזכירה לנו: "עזבו את הקומפורט זון שלכם, אם תלחצו על המשחק הזה - תחזרו לפחדים, לחששות ולעולם שאתם לא יודעים עליו כלום" – ואנחנו? אנחנו נכנס למשחק בזכות זה.
מילה נוספת שיכולה לתאר את האווירה של ריטרנל היא "חרדה". מכירים את התחושה שמלווה אותנו לפעמים ימים שלמים אחרי שראינו פרק של סדרת המופת "מראה שחורה"? מעין דכאון של "העולם הזה נוראי" מהול באופוריה של "ראיתי עכשיו את אחד הדברים הכי טובים וחשובים שנוצרו". אז זה זה.
לסיכום:
אם הצלחתם להיות בין ברי המזל שהשיגו את קונסולת ה-PS5, עד כה לא היה לכם המון במה להתפאר. אבל עכשיו עם ההגעה של ריטרנל, משחק שמביא את היכולות של הקונסולה למיצוי ומראה לנו את ההבדלים האמיתיים בינה ובין קודמתה והמתחרות.
על גבי הכריכה האחורית של הספר הדגול "Desperation" של סטיבן קינג אני זוכר שהייתה כתובה הביקורת:
“Horror that resonates with you long after the book is read”
בהחלט משהו שניתן להגיד על האווירה הכללית שאליה ריטרנל שואב אותנו. אני אישית אהבתי את זה מאוד. אחרים יכולים להתחבר פחות.
ריטרנל הוא משחק אפל ומטריד, הרגשת המחנק ואי הוודאות הזכירה לי את זו שקיימת ב-Control שגם היה משחק מעולה, אבל במקרה הזה האווירה הזו חזקה בהרבה וגם המשחק עצמו. ריטרנל הוא משחק קשה, והוא לא מתאים לכל אחד. לעיתים הסיסטמציה בה המשחק בנוי מעיקה ואפילו ממש מבאסת לפרקים, אבל עם ההתמדה מגיעים ההישגים וההתקדמות ואיתם ההנאה הגדולה ותחושת השובע. המינוס הכי רציני במשחק מסוג זה הוא שהוא דורש המון זמן והשקעה ולא כל אחד יכול להתפנות לזה במירוץ החיים העמוס של ימינו. עם זאת, למי שכן ישקיע במשחק ויחקור את העולם של ריטרנל, מובטחת חוויה מתגמלת וסופר מרשימה ובסופו של דבר מדובר בלא פחות מיצירת מופת.
ציון: 9
*עותק המשחק סופק ע"י ישפאר ישראל ושוחק על קונסולת PS5. משחק זה הוא אקסקלוסיבי לקונסולה זו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו