איך יודעים שבא אביב? על פי השיר האייקוני, נדע כשנרגיש את התחדשות הפריחה ונתחיל בהכנות לחג הפסח – שתי תופעות שנויות במחלוקת. אומנם יש אווירה חגיגית אבל יש בינינו כאלה, שאולי מתביישים להודות בכך, שהעונה הזו פחות אהובה עליהם. למה בעצם?
1. האלרגיות מתפרצות
"האביב הוא עונת הפריחה של צמחים שונים. החורף הסתיים, מזג האוויר מתחיל להתחמם והצמחים משחררים אבקנים כדי להתרבות לקראת השנה הבאה", מסבירה ד"ר אילנית הלפמן-הרצוג, מומחית לאירו-ביולוגיה – תחום מחקר שעוסק בחלקיקים ביולוגיים שנישאים באוויר, כמו אבקנים.
"לאחר שחרורם, האבקנים נישאים באוויר למרחקים שנעים בין מטרים בודדים למאות קילומטרים. אנחנו נושמים אותם בחוץ ואפילו בבית עם חלון פתוח", היא אומרת. התוצאה, לעיתים, היא תסמינים של אלרגיה. אלו יכולים לכלול נזלת שקופה, עיטושים, גירודים באף ובעיניים וקשיי נשימה.
במאמר שכתבה בעבר ל"אקולוגיה וסביבה" הסבירה הלפמן-הרצוג שמדובר בתגובה של מערכת החיסון בעקבות חשיפה לחומרים המיקרוסקופיים שנוגעים בעור או שחודרים למערכת הנשימה. לדבריה, המינים המרכזיים בארץ שפריחתם מעוררת אלרגיה הם דגנים, אלונים, ברושים וזיתים.
אבל יש גם חדשות טובות. הפתרון המיידי הוא תרופות – אנטי-היסטמינים ומשאפים עם סטרואידים (קורטיזונים). פתרונות לטווח הארוך הם חיסונים ייעודיים להפחתת הרגישות של המטופלים. נוסף על כך, לדברי הלפמן-הרצוג, היערכות נכונה עשויה להקל על התסמינים ולהפחית מעט מהסבל.
"קיימת אפשרות לחזות את מועד עונת הפריחה של מינים מסוימים ואת עוצמתה", היא אומרת. "בימים חמים יהיו יותר אבקנים באוויר, אז אפשר לקחת תרופה מראש – לפני שיוצאים מהבית ולפני שהתסמינים מגיעים. אם יורד גשם, האבקנים הכבדים יפלו לקרקע ותהיה הקלה מסוימת".
2. הנוף מתייבש
האביב הוא עונת מעבר: "בזמן הזה הים עדיין קר מעונת החורף, ונוצר ניגוד חריף לעומת האוויר החם שמגיע מהמדבריות", מציין פרופ' (אמירטוס) דניאל רוזנפלד, חוקר אקלים מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית. "משבר האקלים עלול לגרום לעלייה בטמפרטורות שאופייניות לעונת האביב", הוא אומר.
נוסף על כך, מזג האוויר האביבי מתחיל להגיע מוקדם יותר. "במגמה אקלימית, החורף – התקופה שבה רוב הגשם יורד – מתקצרת. השכיחות של רוחות מזרחיות, שמביאות אוויר חם, עולה על חשבון המערכות החורפיות ועל חשבון ימי הגשם", מסביר רוזנפלד. הירידה בכמות הגשמים הורגשה השנה באופן קיצוני: החורף האחרון היה היבש ב-100 השנים האחרונות בישראל. "אנחנו נעבור במהירות מנוף ירוק לנוף יבש. כבר עכשיו הנוף ירוק פחות ממה שהוא יכול להיות", הוא אומר.
בעיה נוספת שנוצרה בעקבות ההתייבשות היא מגמה של ירידה בשפיעת הנחלים – דבר שיש לו השלכות אזוריות. "זרימת הירדן בשיא שלילי של כל הזמנים. בהסכם השלום עם ירדן התחייבנו להעביר להם כמות מסוימת של מים מהכינרת, וכעת הם חסרים בגלל שינויים אקלימיים", אומר רוזנפלד. לפי נתוני רשות הכינרת, בראשון באפריל השנה מפלס המים היה נמוך בכמעט שני מטרים לעומת התקופה המקבילה ב-2024.
3. התזמון מתערער
"שינויים במשך שעות האור משפיעים על התפקוד של כל היצורים החיים בעולם", אומרת פרופ' נגה קרונפלד-שור, ראשת בית הספר לסביבה באוניברסיטת תל אביב ויו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח. "במקרים רבים, תנאי הסביבה משתנים משמעותית בין העונות. כדי להתמודד עם השינויים בעלי החיים צריכים לחזות את השינויים ולא רק להגיב אליהם".
לדוגמה, עופות נודדים צריכים לדעת מתי להתחיל את הנדידה מיבשת אפריקה לפני שהתנאים שם מפסיקים להתאים להם, ולהגיע לאירופה אחרי הפשרת השלגים. "הסימן לכך הוא משך היום שמנבא מבחינתם את התנאים העתידיים", היא מסבירה.
הדבר נכון לא רק בנדידה, אלא גם ברבייה וגם אצל בני האדם. לדברי קרונפלד-שור יש עדויות מכנסיות באירופה שרוב הלידות התרחשו במרץ ובאפריל. "מבחינה היסטורית", היא מוסיפה, "עונת האביב היא עונה טובה לגידול תינוקות, להתפתחות ולצבירה של שומן לפני שיתחיל חורף קשה".
דוגמה נוספת ודאי מוכרת לאוהבי חיות המחמד: "החלפת פרווה בבעלי חיים צריכה להתרחש לפני שמתחמם או לפני שמתקרר. מי שמגדל כלב או חתול מכיר את הפרווה שמופיעה בבית", היא אומרת.
בכל הפעולות הללו, התזמון מתואם עם משך היום ושעות האור. אולם בגלל משבר האקלים, "משך היום מפסיק להיות מנבא טוב לעונות השנה, והקשר ביניהם מופר", מסבירה קרונפלד-שור. "כשהקיצים מתארכים, האביב מקדים והחורף מתקצר – נוצר חוסר התאמה במערכות האקולוגיות".
4. השעון משתבש
מלבד השעון העונתי, גם השעון היומי מושפע מאור היום. הפעם, מקור ההפרעה הוא בתאורה מלאכותית. לדברי קרונפלד-שור, תאורה מלאכותית מסתירה את השינויים במשך שעות היום ומשפיעה על הפרשת ההורמון מלטונין. מדובר בהורמון שמשפיע על תפקוד מערכות ביולוגיות רבות בבעלי חיים – מרבייה ועד גידול פרווה ונוצות.
"השעון הביולוגי גורם להפרשת מלטונין בלילה, וההפרשה מופסקת כאשר יש אור", היא מסבירה. "כשיש יותר שעות חושך, כמו בחורף, יש יותר הפרשה של מלטונין. בקיץ, כשיש פחות שעות חושך, ההפרשה קצרה יותר. אנחנו נוטים להאיר את הסביבה שלנו, את הרחובות ואת הכבישים. בעלי חיים בטבע העירוני מקבלים אינפורמציה מוטעית שקיץ".
ומה בנוגע לשעון קיץ? "זה לא שעון ביולוגי אלא שעון חברתי. ה'שעה' קובעת לנו מה לעשות ומתי", אומרת קרונפלד-שור. לדבריה, בחברות ילידיות שלא מחוברות לחשמל ניתן לראות שבניגוד אלינו ההתעוררות עוקבת, ככלל, אחרי שעת הזריחה. "מבחינה היסטורית, לפני כ-200 שנה הייתה לכך סיבה כלכלית של חיסכון בעלויות תאורה מלאכותית", היא מסבירה.
הבעיה היא שכיום הזזת השעון מתרחשת בבת אחת וללא שינוי הדרגתי: "השעון הביולוגי שלנו לא משתנה ולא יודע לעשות את הקפיצה הזו. לכן נהיה עייפים באותה השעה כמו השעון ה'ישן' אבל נקום בבוקר לפי השעון ה'חדש'". לדבריה, המעבר לשעון קיץ דורש תקופת הסתגלות של כשבוע וכולל שיבושים כמו חוסר התאמה בין השעה שבה אנחנו מרגישים רעב לבין שעת האכילה. "בני אדם נפגעים מכך במובנים רבים. קיימת עלייה במספר תאונות הדרכים, תאונות העבודה ותמותה מסיבות שונות", היא אומרת.
קרונפלד-שור מציינת כי לאורך שנים מנסים לבטל את הזזת השעון ברחבי העולם. כיום הגורם הכלכלי פחות רלוונטי מכיוון שהאנרגיה זולה יותר, ואולי בשל כך המהלך זכה להצלחה באירופה ובארה"ב. עם זאת, בישראל, לא קודם מהלך כזה. "בעיניי, נכון להישאר עם אותו השעון במשך כל השנה", היא אומרת.
בסוף, לא רק עונת האביב מושפעת מהשינויים בשעות החושך ובשעות האור, אלא גם הטבע, בעלי החיים ובני האדם – לטוב ולרע.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו