הלמור הננסי בעל הזנב השמן ממדגסקר, יונק קטן בגודל אוגר, מסוגל להאט ואף להפוך את תהליך ההזדקנות התאית במהלך תרדמת החורף השנתית שלו - כך עולה ממחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Biology Letters.
החוקרים מאוניברסיטת דיוק ואוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו גילו תופעה מפתיעה: במקום שהטלומרים - קצוות הכרומוזומים המתקצרים בדרך כלל עם הגיל - של הלמור יתקצרו, הם למעשה מתארכים בזמן התרדמת.
טלומרים הם מעין "כיפות מגן" בקצות הדנ"א שלנו, המתקצרים בכל חלוקת תא. קיצור זה נחשב לאחד הסמנים המובהקים של הזדקנות תאית. אולם הלמורים מצליחים לא רק למנוע את התקצרות הטלומרים, אלא אף להאריך אותם, מה שמשקף התחדשות תאית אמיתית.
"התוצאות היו בכיוון ההפוך למה שהיינו מצפים", אמרה בהודעה לתקשורת החוקרת דניאלה גרין, שהשתתפה במחקר. "בהתחלה חשבנו שמשהו לא בסדר בנתונים", הוסיפה.
במהלך תרדמת החורף, הלמורים עוברים שינויים פיזיולוגיים דרמטיים: קצב הלב שלהם מואט מכ-200 פעימות לדקה לפחות משמונה, הם הופכים קרים למגע, ונושמים רק כל 10 דקות בערך. מצב זה נמשך כשבוע, לפני שהם מתחילים להתחמם מעט - ואז שבים לתרדמת העמוקה.
לצורך המחקר, עקבו החוקרים אחר 15 למורים במרכז הלמורים של אוניברסיטת דיוק לפני, במהלך ואחרי תרדמת החורף שלהם. בדיקות גנטיות של דגימות חשפו שבזמן תרדמת עמוקה יותר, הטלומרים התארכו משמעותית.
שינויים זמניים
השינויים שנצפו היו זמניים - כשבועיים לאחר שהלמורים התעוררו מהתרדמת, הטלומרים שבו לאורכם המקורי. החוקרים משערים כי הארכת הטלומרים עשויה להיות מנגנון פיצוי על נזקי תא שעלולים להיגרם בזמן שלבי ההתחממות התקופתיים.
"זה כמו להתניע מכונית אחרי שהיא עמדה ללא שימוש במזג אוויר קר - העלייה הדרסטית בחילוף החומרים 'מאתגרת' את הגוף לקיצוניות, מאפס למאה", הסבירה גרין.
תופעה דומה של הארכת טלומרים נצפתה לאחרונה גם בבני אדם שחוו מצבי לחץ קיצוניים, כמו שהייה של שנה בתחנת החלל הבינלאומית או חיים במשך חודשים מתחת למים.
נראה כי שיטה זו יעילה - הלמור הננסי בעל הזנב השמן יכול לחיות עד פי שניים יותר מיונקים אחרים בגודלו. בעוד שהגלגו, יונק דומה בגודלו שאינו שוקע בתרדמת חורף, חי כ-12 או 13 שנים, למורים תועדו כשורדים עד כמעט 30 שנה.
השלכות עתידיות לבריאות האדם
לפני שפותחים את השמפניות, חשוב לציין, כי החוקרים מציינים כי הקשר בין אריכות חיים ותיקון טלומרים "עשוי להיות קיים, אך איננו יודעים בוודאות עדיין". המנגנון המדויק שבאמצעותו הלמורים מאריכים את הטלומרים שלהם עדיין נותר בגדר תעלומה. אולם, פיענוח התהליך עשוי לסייע לחוקרים בפיתוח דרכים חדשות למניעה או טיפול במחלות הקשורות לגיל בבני אדם, מבלי להגביר את הסיכון לחלוקת תאים בלתי מבוקרת שעלולה להוביל לסרטן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו