מהפכת הבינה המלאכותית, ובייחוד הבינה המלאכותית היוצרת (GenAI), מתהווה לנגד עינינו בקצב חסר תקדים. רק לפני כשנתיים הגיח לעולמנו ChatGPT וכבר מדובר בשוק של עשרות מיליארדי דולרים שמעצב מחדש את עולם הטכנולוגיה ושוק העבודה. עוצמתה של הטכנולוגיה הפכה אותה גם למשאב אסטרטגי בגזרה הגאו-פוליטית, וברור לכול שיחסי הכוחות הבינלאומיים ומעמדן של מדינות בשנים הקרובות ייקבע גם על פי פעילותן בתחום הבינה המלאכותית.
ישראל אמנם מדורגת גבוה במדדים הבינלאומיים שבוחנים את דריסת הרגל בתחום הבינה מלאכותית, אך ההיי-טק הישראלי עדיין מחפש את עצמו בענף הספציפי של מודלי שפה גדולים (LLM). כך, לפי ההערכה, פועלות כאן פחות מ-100 חברות בתחום ה-GenAI.
מעמדה של מדינה בתחום ה-AI תלוי בשני מרכיבים עיקריים: תשתיות מחשוב לאומיות, כדוגמת מחשבי-על ומרכזי נתונים, ובעתיד הלא-רחוק גם מחשבים קוונטיים; וכמובן, הון אנושי. על רקע ההתפתחות המהירה, בכל הנוגע להון האנושי נוצר בישראל פער גדל והולך בין ביקוש להיצע. לפי מחקר של מוסד שמואל נאמן לחקר מדיניות לאומית, שהוזמן על ידי רשות החדשנות, בישראל חסרים כיום כ-2,500 מומחי AI, בהם כ-1,000 איש בעלי תארים מתקדמים.
איתי לבנון, מנהל אגף הון אנושי ברשות החדשנות, אמר ל"ישראל היום" כי "הרשות והמדינה הגדירו את הבינה המלאכותית כתחום בעל חשיבות אסטרטגית לאומית. התחום מתפתח בקצב מסחרר ונוצר מחסור ניכר בכוח אדם. זהו צורך של התעשייה ברמה המיידית. מטבע הדברים, האקדמיה מייצרת חוקרים בקצב איטי יחסית, והמטרה שלנו היא לסגור חלק מהפער".
אמנות הפיתוי
כחלק מהמאמץ למלא את השורות, רשות החדשנות הכריזה השבוע על תוכנית שנועדה "לייבא" ארצה מאות מומחי AI בעלי תארים גבוהים וניסיון מעשי. לשם כך הרשות תממן, בהיקף של שבע מיליון שקל, שלוש תוכניות שמטרתן לאתר מועמדים פוטנציאליים, לעודדם להגיע ארצה ולסייע בקליטתם התעסוקתית.
מאמצי הגיוס מתחלקים לשלוש זרועות: קבוצה אחת תתמקד בעידוד עלייה ארצה של מומחי AI יהודים מרחבי העולם; קבוצה שנייה תתמקד בישראלים המתגוררים בחו"ל; וקבוצה שלישית תתמקד במומחי AI זרים. מטבע הדברים, כל קבוצת יעד כזו מצריכה מאמצי גיוס, השמה וקליטה שונים.
את המאמץ מול יהודים בעולם תוביל עמותת גבהים בסיוע הסוכנות היהודית. העמותה עוסקת בליווי והכוונה מקצועית לעולים חדשים - וזהו שיתוף הפעולה השלישי שלה עם רשות החדשנות. בשנים האחרונות, סייעה העמותה בהעלאתם של יותר מ-600 מהנדסי תוכנה לישראל, מרביתם ממדינות דוברות רוסית, והם נקלטו בארץ בשיעורי השמה של יותר מ-80%.
במסגרת התוכנית הנוכחית, היעד של גבהים יהיה לשדל לפחות 100 מומחי AI להעתיק את חייהם לישראל. מנכ"ל גבהים חואן טייפלד, שעלה ממקסיקו ב-1991, מודע היטב לאתגר.
לדבריו, "זה יהיה לא פשוט, לאור התחרות בתחום. אנחנו נתמקד במדינות כמו רוסיה, אוקראינה, צרפת ודרום אמריקה. מול השוק האמריקני קשה כיום להתחרות. אנחנו מאוד מחוברים לאקוסיסטם המקומי, וזה עוזר לנו לאפיין את הצרכים של ההיי-טק הישראלי. העמותה קמה, בין היתר, על רקע לקחי הטראומה של העלייה מברית המועצות בשנות התשעים, שנקלטה בצורה לקויה ברמה התעסוקתית. אנחנו מספקים לעולים מיומנויות רכות שעוזרות להם להשתלב בשוק העבודה. לא מעט עולים רוצים שתהיה עבודה עוד לפני ההגעה ארצה, ובתחום ה-AI ייתכן שזה יהיה גם אפשרי. במקרים מסוימים, הם אולי יוכלו להתחיל לעבוד משם, עוד לפני העלייה".
טאלנטים ציוניים
כחלק מהמעטפת לעולים, גבהים עושה שימוש במנטורים, חלקם אנשי היי-טק שעלו ארצה בתמיכת העמותה. אחד מהם הוא אבי לואיס, שעלה מאוסטרליה לפני כעשור ועובד כמהנדס תוכנה. לצד עבודתו, לואיס מוכר בפעילותו ברשת לינקדאין, שבה הוא מפרסם עצות להייטקיסטים מחפשי עבודה. לדבריו, לישראל יש את מה שצריך כדי למשוך מומחים בתחום הבינה המלאכותית.
"ההחלטה של איש היי-טק להגיע לישראל תלויה במספר גורמים, ובראש ובראשונה תגמול הולם ברמה הכספית ואתגר מקצועי. כאשר מדובר ביהודים, ישנו פעמים רבות גם מרכיב אידיאולוגי, רצון לעלות ארצה ממניע ציוני. אך כאשר מדובר בטאלנטים בעולם ההיי-טק, האתגר המקצועי הוא מאוד חשוב. למעשה, ישנן מעט מאוד מדינות שבהן מפתחים כיום טכנולוגיות של בינה מלאכותית. לצד ארה"ב שמובילה בתחום, גם ישראל היא יעד מקצועי אטרקטיבי. יש בישראל הרבה חברות בתחום ה-AI ומפתחים פה דברים מעניינים. זה עשוי למשוך לכאן מומחים בתחום".
בינתיים, כדי לעמוד ביעדי הפיתוח, לא מעט חברות היי-טק ישראליות פונות בשנים האחרונות גם לשירותי מיקור-חוץ - בעיקר במדינות מזרח אירופה, שבהן יש מצד אחד הון אנושי טכנולוגי ומצד שני אקוסיסטם מקומי פחות מפותח. חברת Webiz פיתחה פלטפורמה שמסייעת לחברות היי-טק בישראל לגייס עובדים, בין היתר בתחום ה-AI, ממדינות כמו גיאורגיה, ארמניה, פולין ואזרבייג'אן.
מייסד ומנכ"ל החברה, אייל בר עוז, יכול להעיד על המחסור הגדל בתחום ה-AI בישראל. "הבינה המלאכותית מייצרת לחברות הישראליות אתגר משמעותי. הן מבינות את הפוטנציאל האדיר, אך יש מחסור משמעותי בכוח אדם שלא מאפשר להן לממש אותו. המחסור נובע בין היתר מהעובדה שהתחומים הללו מתפתחים כל הזמן. ההכשרה לוקחת זמן ואין כיום בשוק העבודה הרבה מפתחים עם ארגז הכלים הזה. לכן, זה לא מפתיע שפונים לחפש פתרונות בינלאומיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו