נמצאה הסיבה: למה אנחנו שונאים את הקול שלנו בהקלטות?

האם גם אתם מתבאסים כשאתם שומעים את הקול שלכם בהקלטה? מתברר שאתם ממש לא לבד. חוקרים מצאו שהסיבה לתחושת הניכור מקולנו המוקלט נעוצה בשילוב מעניין של סיבות פיזיולוגיות ופסיכולוגיות. ספוילר: גם לחץ חברתי משחק תפקיד.

איך נוצר הקול שלנו?

תהליך יצירת הקול מתחיל בסרעפת, כאשר אוויר נדחף מהריאות. האוויר חולף במהירות גבוהה דרך מיתרי הקול, גורם להם לרטוט מאות פעמים בשנייה ויוצר תדרים שונים. תדרים אלה עולים דרך הגרון ומעוצבים על ידי הלשון והפה ליצירת הקול הסופי.

למה אנחנו שומעים את עצמנו אחרת?

התשובה טמונה בכך שאנו שומעים את קולנו בשתי דרכים שונות לחלוטין. הדרך הראשונה, המכונה "הולכת אוויר", היא האופן שבו אנחנו שומעים את קולנו בהקלטה - כפי שאחרים שומעים אותנו. במקרה זה, גלי הקול נעים באוויר, נכנסים לתעלת האוזן, מרעידים את עור התוף, ומשם עוברים דרך העצמות הזעירות באוזן התיכונה אל השבלול באוזן הפנימית, שם הם מומרים לאותות חשמליים המועברים למוח.

אולם כשאנחנו מדברים, מתווספת דרך שנייה - "הולכת עצם". הרעידות מועברות ישירות דרך עצמות הגולגולת אל השבלול, עוקפות לחלוטין את האוזן התיכונה. המשמעות היא שבזמן אמת, אנחנו שומעים את קולנו בשתי הדרכים במקביל, מה שיוצר תפיסה שונה לחלוטין של הקול שלנו.

למה זה מטריד אותנו כל כך?

לפי חוקרים, התגובה השלילית לקולנו המוקלט נובעת משילוב של הפער הפיזיולוגי הזה עם גורמים פסיכולוגיים. ד"ר בריאן נויין, מומחה לאף אוזן גרון בסטנפורד הלת' קר, מסביר: "קולנו הוא הדרך בה אנחנו מבטאים את עצמנו באופן מהותי והדרך בה אנחנו מציגים את עצמנו לעולם החיצון".

כשאנחנו שומעים את קולנו בהקלטה, אנחנו למעשה שומעים לראשונה את מה שאחרים שומעים - רק דרך הולכת אוויר, בלי התוספת של הולכת העצם שאנחנו רגילים אליה. זה יכול להיות מפתיע ביותר.

השפעות פסיכולוגיות וחברתיות

מחקרים בתחום מראים שהקול משפיע באופן משמעותי על האופן שבו אנשים נתפסים בחברה. הדרך בה אדם נשמע משפיעה על תפיסת האינטליגנציה שלו, מידת האמינות שלו בעיני אחרים, רמת הנעימות שמייחסים לו, ואפילו על הערכת היציבות הרגשית והכישורים המקצועיים שלו. "הסיכונים גבוהים מאוד", מדגיש ד"ר נויין, "אנשים נוטים לשפוט במהירות, והם אכן שופטים אותנו על פי קולנו".

ד"ר ליבי סמית', מנהלת מחלקת הלרינגולוגיה (הפרעות קול ובליעה) באוניברסיטת פיטסבורג ומנהלת מרכז UPMC לקול, דרכי אוויר ובליעה, מציינת תופעה מעניינת שממחישה את ההשפעה החברתית של הקול: עיתונאיות ושדרניות לעתים מנמיכות את גובה הקול שלהן "כי למרבה הצער, קיימת תפיסה חברתית שקול נמוך נחשב סמכותי".

הפער בין איך שאנחנו רגילים לשמוע את עצמנו לבין איך שאחרים שומעים אותנו יכול להיות משמעותי. המחקר מראה שהפער הזה, בשילוב עם המשמעויות החברתיות העמוקות של הקול שלנו, מסביר מדוע כה רבים מאיתנו חשים אי-נוחות כשהם שומעים את קולם בהקלטה.

אז בפעם הבאה שתשמעו את עצמכם בהודעה קולית ותתכווצו, זכרו: זה לא שהקול שלכם מוזר, זה המוח שלכם שרגיל לשמוע אותו בגרסת הפרימיום – עם שני ערוצי שמע במקום אחד.

הכתבה מתבססת על מאמר שפורסם באתר Popular Science