זר, לו היה נתקל אמש בעיתוני הספורט האנגליים, יכול היה לחשוב שאיש פורטוגלי בחליפה שדד חנות משקאות במנצ'סטר. בכל השערים הופיעה תמונתו של ז'וזה מוריניו כשהוא חוגג את הניצחון 0:1 של יונייטד על יאנג בויז, שהבטיח עלייה לשמינית הגמר, בהטחת בקבוקי שתייה, וגם הכותרות ניסו להתכתב עם מעלליו של המנג'ר בעזרת משחקי מילים שכללו מים.
מתבקש היה לחשוב שהתקשורת תעסוק בצד המקצועי, למשל בהדיפה המדהימה של דויד דה חאה, בשער הניצחון שכבש מרוואן פלאיני בעזרת היד או בהעפלה של השדים האדומים ל־16 האחרונות, אבל זה לא קרה. כי יונייטד, בהגדרה, קבוצה משעממת. הכדורגל שלה חסר השראה ומיושן, היא לא מצליחה להלהיב ולסחוף, ואפילו אוהדיה מתקשים להביט בה במשך 90 דקות מבלי לנקר בכל כמה דקות.
אם היה מאמן אותה מישהו אחר, נניח שון דייץ' כזה, היה הרבה יותר קשה לסקר אותה. הרי הכל זה רייטינג בחיים האלה, והכדורגל עצמו לא ממריא. לכן, כל עוד מוריניו הוא זה שעומד על הקווים, משליך בקבוקים וצועק על שחקנים, יונייטד לא באמת צריכה להתאמץ כדי לזכות בשער (של העיתון, כן?).
המופע של מוריניו. נגד כל העולם // צילום: רויטרס
"פלאיני כבש שער ניצחון דרמטי ואנחנו יושבים כאן ומדברים על מוריניו", רתח ריו פרדיננד בתוכנית סיכום המשחק. בלם העבר ישב לצד פול סקולס, אואן הארגריבס וגארי ליניקר וכולם נשאבו, כאילו לא במודע, לשיח סביב הפורטוגלי. והאמת שקשה להאשים אותם. תוך כדי משחק, ובמיוחד אחריו, מוריניו מייצר את התחושה שהוא הדבר החשוב באמת. שהמורשת שלו עומדת על הפרק, שהרזומה שלו מונח לפני זה של קבוצתו.
ז'וזה תמיד צודק
"לכל האוהבים שלי ולאלה שחובבים סטטיסטיקות", פנה בסיום, "אני 14 עונות בליגת האלופות ובכל ה־14 הבאתי את הקבוצה שלי לנוקאאוט. בפעם האחת שהייתי בליגה האירופית, זכיתי בתואר".
מובן שהוא צודק, מוריניו. ואיך יטעה? נדמה שבשנים האחרונות הוא מכין את עצמו לרגעים האלה מול התקשורת העוינת יותר מאשר את השחקנים למשחק. כשצריך, הוא מזכיר כמה פעמים זכה באלופות, כמה פעמים עבר שלב או אפילו כמה גולים כבש מייקל אואן ביונייטד. את הקבוצה שלו אולי אפשר לערער, אבל אותו - חלילה.
פלאיני. השער שלו נדחק הצידה // צילום: גטי אימג'ס
מוריניו הוא לא המאמן הראשון שמשליך בקבוקים, וזו גם לא היתה הפעם הראשונה שהוא עושה זאת. הוא גם לא הראשון שכועס לעיני המצלמות על שחקן שמחטיא, לא הראשון שסוגר חשבון עם התקשורת והפרשנים, ובטח שלא הראשון שמצדיק את מעמדו בעזרת מה שעשה בעבר. הבעיה היא שמוריניו עשה את הכל, יחד, בניצחון הביתי הדחוק על יאנג בויז. מפחיד רק לחשוב מה נותר לו לעשות, אם וכאשר מנצ'סטר יונייטד תמשיך להתקדם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
