בדקה ה-98 של המפגש בין לסטר למנצ'סטר יונייטד במחזור הסיום של עונת הפרמייר ליג הארוכה אי פעם, ממש בפעולה האחרונה לפני שמורידים את הווילון, ג'סי לינגארד התפרץ להצגה. קשר יונייטד חטף כדור לקספר שמייכל, גלגל אותו פנימה ויצא לחגוג בסגנונו הייחודי את ה-0:2 של יונייטד ואת מה שהיה שערו הראשון והאחרון לעונה.
מעבר לעובדה המבדרת שהגול הזה הרס לבחור בריטי בשם אנתוני ג'ונסון הימור על סך 3.5 פאונד שלינגארד יסיים את העונה בלי גול ובישול, הוא גם היה תזכורת לשחקן שניבאו לו גדולות וכאילו נבלע עמוק באדמה.
לא צריך לחזור יותר מדי אחורה בזמן כדי לדלות את הישגיו של לינגארד. בכל זאת, מדובר בשחקן שביוני של השנה שעברה שיחק במדי נבחרת אנגליה בחצי גמר ליגת האומות מול הולנד, ושבקיץ של 2018 כבש מול פנמה במונדיאל ושיחק את כל 120 הדקות מול קרואטיה בחצי הגמר. לינגארד גם כבש שער ניצחון בגמר הגביע האנגלי ב-2016 מול קריסטל פאלאס, ושערים נוספים במגן הצדקה של 2016 מול לסטר סיטי ובגמר גביע הליגה ב2017- מול סאות'המפטון.
באותן שנים הקיצוני היה משב רוח מרענן בסגל של יונייטד. שחקן חיובי, מלא שמחת חיים, שליטה מצוינת בכדור, מהירות ובעיטה טובה ממרחק. לינגארד תמיד נתן את הרושם שהטוב עוד לפניו, אבל ביום בהיר אחד הוא התפייד ונעלם. הגול מול לסטר במחזור הסיום היה שער הליגה הראשון של הקשר - היום בן - 27 מאז דצמבר .2018 לאחר פגרת הקורונה הוא שיחק 41 דקות בלבד, והפך מכורח הנסיבות לזיכרון מעומעם.
לינגארד. ככל הנראה סיים את דרכו אצל השדים // צילום: רויטרס
אפשר גם בלעדיו
השבוע, בפוסט שהעלה לאינסטגרם, ניסה לינגארד להסביר מה קרה לו בשנה האחרונה. "זאת היתה עונה קשה מכמה סיבות. איבדתי את מי שאני כשחקן וכבן-אדם", פתח את דבריו; "אבל בשום שלב לא רציתי לוותר. ידעתי מי הייתי באמת על המגרש ומחוצה לו וידעתי שאני אוכל לחזור להיות כזה שוב. המועדון הזה הוא הבית שלי, ואני אמשיך לעבוד קשה כדי לעזור לו להשיג את המטרות שלו".
המילים של לינגארד נכתבו מהלב וגם זכו לתגובות חיוביות מצד חבריו לקבוצה, אבל נשאלת השאלה האם המילים האלה והגול האחד הזה יכולים להציל קריירה שנמצאת בדעיכה חדה כבר יותר משנה? כי בזמן שלינגארד התחבט עם עצמו על מי הוא ומה הוא, יונייטד מצאה את עצמה בלעדיו. את ריצת 14 המשחקים הרצופים ללא הפסד שעזרו לה להשתחל לליגת האלופות עשתה הקבוצה של סולשיאר עם ברונו, פוגבה, מרסיאל, ראשפורד, גרינווד וגם עם דניאל ג'יימס. לינגארד, לפחות על פי העונה הנוכחית, אפילו לא חלק מההיררכיה.
העניין עם לינגארד הוא שלאוהדי יונייטד יש פינה חמה בלב בשבילו. גם שחקן אקדמיה, גם אחראי על כמה רגעים משמחים, גם דמות אהובה וצבעונית בחדר ההלבשה. תחת לואי ואן חאל ואפילו אצל ז'וזה מוריניו הוא גם היה שחקן טוב ומשמעותי, מה שלא קורה אצל סולשיאר. "הוא חזר מהסגר עם חיוך
והרבה אנרגיה", אמר המנג'ר הנורבגי, אך כשנשאל על הארכת חוזה ענה: "נחיה ונראה". ולינגארד באמת ניסה להראות. הוא התאמן קשה ושמר על אופטימיות, אבל נדמה שזה לא יספיק. הגול מול לסטר אולי החזיר אותו לחיים, אך לצערו יונייטד כבר מזמן למדה לחיות בלעדיו.
