קבוצת איכות: כך הפכה אתלטיקו מדריד לטובה יותר מברצלונה ומריאל

בשבת אחר הצהריים אתלטיקו מדריד גברה על חטאפה 0:1 ועלתה למקום השני בטבלת הליגה הספרדית. זה היה הניצחון ה־11 שלה ברציפות. רק פעם אחת בעבר רשמה אתלטיקו רצף טוב יותר - 13 ניצחונות ברצף. זה קרה בעונתו המלאה הראשונה של צ'ולו סימאונה בקבוצה, בין אוגוסט לאוקטובר 2012.

הניצחון הרביעי באותו רצף היסטורי היה בבלומפילד, כשאתלטיקו ניצחה את הפועל ת"א 0:3 במסגרת הליגה האירופית. ניצן שירזי ז"ל היה אז מאמן הפועל ת"א, שבהרכבה שיחקו בין היתר ואליד באדיר וגילי ורמוט. כריסטיאן "סבוז'ה" רודריגס, דייגו קוסטה וראול גרסיה הבקיעו את השערים.

למרות אותו הישג, לפני 12 שנים אתלטיקו היתה רחוקה מאוד ממה שהיא היום. אבל בשנים שחלפו הפך אותה סימאונה לאחת הקבוצות הטובות באירופה, שהגיעה פעמיים לגמר ליגת האלופות וזכתה פעמיים באליפות ספרד.

בשבת בערב יגיעו סימאונה ושחקניו לאצטדיון מונז'ואיק כדי לנסות ולהמשיך את מסע ההצלחות הנוכחי, והפעם מול ברצלונה, שמקדימה אותם בטבלה בזכות הפרש שערים עדיף - אבל גם שיחקה משחק אחד יותר. בעוד שאתלטיקו מנצחת כבר שישה משחקי ליגה ברציפות, בתקופה הזו ממש בארסה רק הולכת ומאבדת גובה. בזמן שאתלטי צברה את כל 18 הנקודות, בארסה השיגה 5 בלבד.

הדאגה בברצלונה אמיתית. היא הפסידה בשני משחקי הבית האחרונים לקבוצות התחתית לאס פלמאס ולגאנס. ואם זה לא מספיק הכוכב הגדול שלה, לאמין ימאל, נפצע וייעדר בין שלושה לארבעה שבועות. האנזי פליק, המאמן הגרמני שזכה בתחילת העונה לכל כך הרבה שבחים, החליט לתת לשחקניו יומיים מנוחה לפני החזרה לאימונים, כדי שינסו להתאושש מההפסד המביך ללגאנס.

ובזמן שגם האלופה ריאל מדריד לא מצליחה לייצר מומנטום (רק 3:3 בשבת מול ראיו וייקאנו), אתלטיקו רק הולכת וצוברת תאוצה. אז מה בעצם קרה לקולצ'ונרוס, שנראים לפחות כרגע הקבוצה האיכותית ביותר מבין שלוש המובילות? שכן בתחילת העונה היא קרטעה, הפסידה בליגת האלופות 4:0 לבנפיקה ו־3:1 לליל. אז כן, לקח קצת זמן לקבוצה החדשה שבונה סימאונה להידבק, אבל עכשיו זה נראה פשוט נהדר.

תחילה הוא שינה את השיטה. מה־2-3-5 של השנים האחרונות סימאונה עבר ל־2-4-4 קלאסי, כאשר רודריגו דה פול ופבלו באריוס בן ה־21 מחזיקים את מרכז המגרש. דה פול סוף־סוף מביא לקבוצה את מה שראינו ממנו בנבחרת ארגנטינה - לחימה ללא פשרות, מנהיגות וגם שערים ובישולים.

אתלטיקו שילמה 75 מיליון יורו כדי להביא ממנצ'סטר סיטי את חוליאן אלברס, כדי שישתף פעולה בהתקפה עם אנטואן גריזמן. במשחקים הראשונים זה חרק, אבל בחודשים האחרונים השניים משחקים כמו אחים. הארגנטינאי כבר עם 12 שערים וגריזמן עם 11 (כולל כמה יצירות אמנות) ושישה בישולים.

ההברקה של העונה היתה כמובן שילובו של ג'וליאנו סימאונה, הבן של המאמן. מי שהיה בעבר מביא כדורים באצטדיון הישן ויסנטה קלדרון, מעניק לקבוצה מהירות אדירה באגף הימני וכמובן את רוח הלחימה, הסמל המסחרי של אבא צ'ולו. אפרופו מהירות באגפים, גם קונור גלאגר האנגלי שהגיע מצ'לסי ומרקוס יורנטה תורמים את שלהם בעניין.

ההגנה תמיד היתה הצד החזק של אתלטיקו, ולמרות שיאן אובלק ידע ימים גדולים יותר, עדיין ההגנה הטובה בליגה היא של אתלטיקו. היא ספגה 11 שערים בלבד (לעומת 20 שספגה ברצלונה).

אבל אולי סוד ההצלחה הגדול ביותר הוא הספסל העמוק והאיכותי והדרך שבה סימאונה משתמש בו. את שער הניצחון מול חטאפה הבקיע הנורווגי אלכסנדר סורלוט שנכנס במחצית. מי שבישל היה המחליף הארגנטינאי נהואל מולינה. עבור סורלוט זה היה שער רביעי שהוא מבקיע כמחליף (מתוך שבעה בסה"כ). למעשה מתוך 31 השערים של אתלטיקו בליגה, עשרה נכבשו ע"י מחליפים, יותר מכל קבוצה אחרת (בריאל הובקעו רק שלושה שערים ע"י מחליפים).

אבל זה הרבה מעבר לכך. ב־17 משחקי הליגה סימאונה עשה 83 חילופים והמחליפים שיחקו ביחד 2,156 דקות - הרבה יותר מכל קבוצה אחרת (ברצלונה 1,707 דקות, ריאל מדריד 1,185 דקות).

סימאונה מבצע את החילופים שלו בממוצע בדקה 64, מוקדם יותר מאשר בכל יתר הקבוצות. 50 מ־83 מהחילופים בוצעו לפני הדקה ה־65, מה שמאפשר למחליפים הרבה זמן באופן יחסי להיכנס לעניינים.
וזה אולי מסביר את הכמות המטורפת של שערים שאתלטיקו הבקיעה העונה בדקות האחרונות: 12 מ־50 השערים הובקעו מהדקה ה־90 והלאה (השוויון בדרבי למשל הגיע בדקה 95) ו־19 שערים הובקעו לאחר הדקה ה־80 - 38 אחוזים מסך שערי הקבוצה.

אז לא רק שהמחליפים של אתלטיקו איכותיים יותר מאלו של בארסה וריאל, הרוטציות הללו תורמות לכך שלקבוצה יש פחות פצועים מאשר ליריבות שלה. כל השחקנים, כולל הכוכבים, יודעים שהם יוחלפו מדי פעם, ומקבלים זאת בהבנה. חדר ההלבשה מאוחד יותר מאי פעם.

המשחק בשבת יהיה סמלי מאוד עבור אנטואן גריזמן, "הנסיך הקטן" שבעוד שלושה חודשים יחגוג 34. הצרפתי נחשב בעיני רבים לגדול שחקני אתלטיקו בכל הזמנים. האוהדים כבר סלחו לו מזמן על המעבר לברצלונה, שלא עלה יפה. מאז שחזר למטרופוליטנו לפני 3 וחצי שנים כבש 59 שערים, שמתווספים ל־133 שהבקיע בקדנציה הראשונה שלו באדום־לבן. עם 192 שערים הוא גדול מבקיעי אתלטיקו בהיסטוריה.

אבל מה שעדיין אין לגריזמן זו אליפות. בזכייה של 2014 הוא עדיין שיחק בריאל סוסיאדד וכשאתלטיקו זכתה באליפות של 2021, עם לואיס סוארס, הוא היה בבארסה. אז האם זה יקרה העונה? האם גריזמן, אלוף עולם ב־2018 עם נבחרת צרפת, יזכה סוף־סוף באליפות ראשונה בקריירה? לתוצאת המשחק בשבת תהיה השפעה לא קטנה על התשובה לשאלה.

המספרים לקראת ברצלונה - אתלטיקו מדריד:

הניצחון האחרון של אתלטיקו על ברצלונה בחוץ היה לפני כמעט 19 שנה. ב-5 בפברואר 2006 אתלטיקו ניצחה 1:3 (צמד של פרננדו טורס). פרנק רייקארד אימן אז את בארסה, עם לאו מסי בן ה-21.

מאז בארסה לא מפסידה בבית לאתלטיקו ב-24 משחקים (16 נצחונות, 8 תיקו) בכל המסגרות (ליגה, ליגת אלופות, גביע, סופרקאפ). המאזן בליגה: 18 משחקים רצופים ללא הפסד (13 נצחונות, 5 תיקו).

מאז שדייגו סימאונה החל לאמן את אתלטיקו לפני כמעט 13 שנה, הוא מעולם לא ניצחה את בארסה בחוץ (8 הפסדים, 4 תיקו). אבל התיקו 1:1 במחזור הסיום בעונת 2013-14 בקאמפ נואו הבטיח לאתלטיקו את האליפות.

ב-25 משחקי הליגה שהיו לסימאונה מול ברצלונה (בית וחוץ) הוא ניצח רק פעמיים (נובמבר 2020 - 0:1, אוקטובר 2021 – 0:2). צ'ולו הפסיד 16 פעמים לבארסה וסיים 7 פעמים בתיקו.

ברצלונה ניצחה את אתלטיקו בכל חמשת המפגשים האחרונים, כאשר בארבעת האחרונים היא שמרה על רשת נקייה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

השחקן האחרון של אתלטיקו שהבקיע מול בארסה היה לואיס סוארס, כשבארסה ניצחה 2:4 בפברואר 2022.