הגרלת ליגת האלופות. צילום: אי.פי.אי

ממפעל גביע פשוט למוצר שמגלגל מיליארדים: האבולוציה של ליגת האלופות

המפעל הבכיר ביבשת, שיחל הערב (שלישי), התקשה להתרומם בשנים הראשונות שלו בעיקר מהיעדר פופולריות וכסף • השנה יהיו הכי הרבה קבוצות והכי הרבה משחקים מאי פעם, מה שייצר הכנסות רבות עם סכומים שרק יגדלו בשנים הבאות • כך זה קרה

הערב תצא לדרך העונה ה־70 של גביע אירופה לאלופות, השם המקורי של מה שאנחנו מכירים כיום כליגת האלופות - טורניר הכדורגל החשוב והיוקרתי בעולם ברמת המועדונים, שמגלגל מיליארדים בכל שנה. וליגת האלופות של עונת 2024/25 תהיה הגדולה והעשירה ביותר בהיסטוריה.

השנה ישתתפו בליגה 36 קבוצות (לעומת 32 בעונות הקודמות), יתקיימו במסגרתה 189 משחקים (לעומת 125), וההכנסות צפויות להגיע ל־4.4 מיליארד יורו - גידול של 26% מהעונה שעברה. מתוך הסכום הזה, 2.437 מיליארד יורו יוענקו לקבוצות המשתתפות.

בעוד המספרים כיום נראים כמעט דמיוניים - ההתחלה, כיאה לתקופה, היתה הרבה יותר צנועה. בעונה הראשונה של גביע האלופות, 1954/55, התקיימו בטורניר 29 משחקים בלבד, ולא היו כלל מענקים לקבוצות.

במפעל הטרי השתתפו אז 16 קבוצות מ־16 מדינות, ואנגליה, למשל, לא היתה אחת מהן. האלופה צ'לסי רצתה להשתתף, אבל ההתאחדות האנגלית אסרה זאת עליה, כי מדובר ב"טורניר חסר חשיבות". כן, אמיתי לגמרי.

ארון הגביעים של צ'לסי. ההתאחדות האנגלית חשבה שזה מפעל מיותר, צילום: דינה ארליך

ב־36 השנים הראשונות הטורניר התקיים בשיטת גביע פשוטה: ארבעה סיבובים של משחקי בית וחוץ וגמר באצטדיון ניטרלי. בשיטה הזו, לשתי הקבוצות שהגיעו לגמר הובטחו תשעה משחקים בלבד. מי שהודחה בסיבוב הראשון קיימה רק שני משחקים.

בתחילת הדרך, בשנות ה־50 וה־60, היה בכדורגל מעט מאוד כסף, והוא הגיע כמעט אך ורק ממכירת כרטיסים. שידורי הטלוויזיה הישירים היו מעטים, והאינטרס של הקבוצות היה בעיקר ספורטיבי. עולם אחר.

גביע ליגת האלופות, צילום: AFP

שלב ראשון באבולוציה

בסוף שנות ה־80 הדברים החלו להשתנות. הטלוויזיה הפכה לאלמנט החשוב ביותר בתעשיית הכדורגל, והקבוצות הבינו שהשיטה הקיימת לא מתאימה. סילביו ברלוסקוני, הבעלים החדש של מילאן, שהיתה אז הקבוצה הטובה באירופה, היה הדוחף העיקרי לשינוי. הוא גם היה הבעלים של כמה רשתות טלוויזיה באיטליה - כך שהאינטרס היה ברור - והוא היה הראשון שהעלה את הרעיון של "סופרליג" אירופית.

אותו רעיון אמנם לא יצא לפועל, אבל בעונת 1991/92 השיטה השתנתה: אחרי שני הסיבובים הראשונים 8 הקבוצות עלו לשני בתים, והראשונה בכל בית עלתה לגמר. השינוי המשמעותי היה שלשתי הפיינליסטיות, ברצלונה וסמפדוריה, הובטחו 11 משחקים, ו־6 קבוצות נוספות קיימו 10 משחקים. הרעיון היה פשוט: יותר משחקים, יותר שידורים - יותר כסף.

שנה לאחר מכן גם הגיע השינוי הגדול במיתוג: לא גביע אירופה לאלופות, אלא ליגת האלופות של אופ"א. שיטת המשחקים נשארה, אך כעת מי שדאגה שכל המשחקים ימותגו בצורה זהה ושמקסמה את מכירת זכויות השידור ואת מכירת החסויות - היתה חברת השיווק TEAM, שעושה זאת גם בימים אלה. החברה האנגלית היא זו שהפכה את ליגת האלופות למותג, עם מוזיקת הפתיחה שאין חובב כדורגל בעולם שלא מכיר, עם הלוגואים המפורסמים והעיצוב הזהה של כל האצטדיונים לקראת המשחקים.

הסנטיאדו ברנבאו הממותג, צילום: אי.פי

מהר מאוד גם מספר המשחקים גדל. בעונת 1993/94 נוספו משחקי חצי גמר אחרי שלב הבתים הצנוע, ועונה לאחר מכן כבר היו 4 בתים, כלומר 16 קבוצות (ולא 8) הבטיחו לעצמן לפחות 6 משחקים, וכן התקיים סיבוב רבע גמר.

השיטה שנזנחה במהרה

זה עדיין לא היה מספיק. באופ"א חשבו כל הזמן על רעיונות שיגדילו את מספר המשחקים. תחילה העניקו לליגות הבכירות 2 כרטיסים - לא רק לאלופה, אלא גם לסגנית. בהמשך הגדילו את מספר הבתים מ־4 ל־6.

המהפכה הגיעה לשיא בעונת 1999/2000, כשלליגות הבכירות ביבשת כבר היו 4 נציגות, מה שהביא להגדלת מספר הבתים ל־8. כמו כן, נערך שלב בתים שני לפני רבע הגמר. בסך הכל התקיימו באותה עונה של ליגת האלופות 235 משחקים, כולל 78 בשלבי המוקדמות.

מישל פלאטיני. תחתיו השיטה שוב השתנתה, צילום: אי.אף.פי

מצד אחד, אופ"א הצליחה לייצר טורניר עם המון משחקים - והרבה מאוד הכנסות - אבל מהר התברר שהשיטה של 2 שלבי בתים היא גרועה מבחינה ספורטיבית, ומייצרת יותר מדי משחקים חסרי עניין. אחרי ארבע שנים שלב הבתים השני נזנח, ומאז עונת 2003/04 השיטה לא השתנתה - עד עכשיו.

כסף, הרבה מאוד כסף

החל מהעונה אין יותר שלב בתים. הוא בוטל. במקומו יש ליגה אחת, וטבלה אחת עם 36 קבוצות. הגרלת המשחקים, שיתקיימו ב"שיטה השוויצרית", נעשית במחשב.

מובן שהטריגר למהפכה הגדולה היה ה"סופרליג", שהוקמה באפריל 2021 בקול רעש עצום, אבל נגנזה לאחר פחות משלושה ימים אחרי שכל הקבוצות האנגליות פרשו מהמיזם. באופ"א הבינו את הסכנה והחליטו להקים "סופרליג" משלהם, רק חלילה בלי השם המפורש, ועם כמה הנחות לקבוצות הקטנות. אבל העיקרון המנחה הוא דומה: יותר משחקים בין הגדולות לבין עצמן, יותר משחקים בכלל, וכמובן - הרבה יותר כסף.

רק כדי להבין את הגידול הדרמטי בסכומים, נזכיר שבעונת 2006/07 הקבוצה שהרוויחה הכי הרבה מליגת האלופות היתה מילאן, האלופה, עם כ־40 מיליון יורו. לפי ההערכות (עדיין אין נתונים סופיים), ריאל מדריד תקבל כ־150 מיליון יורו בעקבות הזכייה בליגת האלופות בעונה החולפת לאחר ניצחון על בורוסיה דורטמונד - גידול של 375% בתוך 17 שנה!

קרלו אנצ'לוטי בהנפה של גביע ליגת האלופות. המועדון שלו קיבל המון כסף, צילום: רויטרס

רוצים עוד מספרים? בבקשה: בעונת 2005/06, כל אחת מ־32 המשתתפות בליגת האלופות קיבלה מענק ראשוני של 1.6 מיליון יורו. בעונת 2014/15 הסכום כבר צמח ל־8.6 מיליון, והשנה הוא מגיע ל־18.6 מיליון - גידול של 1,162% ב־19 שנה, וזה עוד לפני הבונוסים על נקודות ועל העפלה לשלבים הבאים!

הסכומים המטורפים האלה רק ילכו ויגדלו בשנים הבאות, בעיקר בשל העלייה הדרמטית בפופולריות של הכדורגל בארה"ב. זכויות השידור של ליגת האלופות, שנמכרו עד עתה ב־100 מיליון דולר בשנה, נמכרו ל־6 העונות הבאות בארה"ב ב־250 מיליון דולר.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

פיפ"א מנסה גם היא לנגוס מהעוגה, ולכן השיקה את גביע העולם למועדונים, טורניר שיתקיים בארה"ב בקיץ הבא. אבל לפחות בעתיד הנראה לעין, ליגת האלופות תמשיך להיות ליגת הכדורגלה הטובה, היוקרתית ובעיקר העשירה ביותר בעולם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...