מדד האופטימיות בכדורגל ההולנדי היה בשיא בסביבות השעה 10 בערב, 8 במאי 2019. אייאקס הובילה 0:2 במחצית ו־0:3 בסיכום על טוטנהאם בדרך לגמר ליגת האלופות. היא הדיחה קודם לכן בתצוגות מרהיבות את ריאל מדריד ויובנטוס. היא היתה מבוססת על שלושה ילדי פלא הולנדים: פרנקי דה יונג ודוני ואן ביק בני ה־22, והקפטן מתיאס דה ליכט, בן 18 בלבד.
הולנד ואייאקס עולות לא פעם כעוף החול. הנבחרת של 1974 עלתה מתוך מדבר ספורטיבי של אפס הישגים מתוך מדבר ספורטיבי של דורות. זו של 1988, אלופת אירופה, זכתה בתואר אחרי שהולנד לא העפילה לשלושה טורנירים רצופים.
הולנד גם לא היתה ביורו 2016 ובמונדיאל 2018, ואת העונה האירופית של 2018/19 פתחה כשהליגה שלה מדורגת במקום ה־13 באירופה, אחרי שווייץ וצ'כיה למשל.
אל הנסיקה של אייאקס של אותה עונה צריך להוסיף את וירג'יל ואן דייק, שהפך את ליברפול למפלצת, ליברפול שהעפילה לאותו גמר האלופות מחצי הגמר המקביל. כך שאם הייתם אומרים אז שהולנד תשחק בחצי גמר היורו של 2024, איש לא היה חושב שהשתגעתם.
הדרך חשובה מהתוצאה
חמש שנים אחר כך הקריירות של דה ליכט ודה יונג לא ממש התרוממו. של ואן דה ביק התרסקה לחלוטין. "המוח" של אייאקס, קונספט ניהולי שבו המסחרי והמקצועי משולבים - עם אריק טאן האח, מרק אוברמארס ואדווין ואן דר סאר - נמחק. אוברמארס הכתים עצמו בהטרדות מיניות, ואן דר סאר סובל מבעיות רפואיות, ולטן האח מאוד לא קל במנצ'סטר יונייטד.
וירג'יל ואן דייק היה קרוב לזכייה בכדור הזהב, אבל אחרי פציעה קשה חזר להיות "רק" מצוין. שחקנים כמו ממפיס דפאיי וסטיבן ברחווין משחקים בנבחרת רק כי זה מה שיש.
הולנד לא סופגת הרבה ביקורת בטורניר, כי קשה להאשים שחקנים בינוניים. היא גם היתה שותפה למשחקים מהנים, עם שערים לשתי הנבחרות וקאמבקים, ולכן היא בטח ובטח לא נזק כמו אנגליה או צרפת. אז היא בחצי הגמר כשגרמניה בבית, אבל היא לא הוכיחה דבר. היא הובכה בהפסד לאוסטריה, וההתאוששות היתה במבחנים קלים מול רומניה וטורקיה.
אנשי כדורגל הולנדים אוהבים להסביר דברים - וזו בעיה. עלייה לגמר או זכייה סנסציונית יהיו משהו שבקושי אפשר להסביר. יש בהולנד כמה שחקנים מבטיחים, למשל צ'אבי סימונס וג'רמי פרימפונג, אבל הנה נתון קצת בעייתי: הם לא גדלו בקבוצות הולנדיות, כמו גם ג'ושוע זירקזי שכנראה סגר מעבר מבולוניה למנצ'סטר יונייטד. הולנד היא לא פס ייצור לשחקנים שהיתה פעם, ודרך המשחק שלה נחמדה לעין אבל לא חדשנית.
אבל אולי בגלל זה המשחק הערב מול אנגליה הוא פרשת דרכים לכדורגל ההולנדי. הוכחה שהמדינה עדיין רלוונטית לצמרת הכדורגל. רוב מעצמות הכדורגל של אירופה הן המדינות הגדולות. הולנד ופורטוגל הן שתי המעצמות שהן שם כי הן פשוט עשו תמיד משהו מיוחד.
לכן, לטעמי, הדרך שבה הולנד תשחק הערב חשובה מהתוצאה. הולנד לא צריכה תואר - היא צריכה איזושהי הוכחה שהיא עדיין אסכולה רלוונטית, גם אם הביטוי נשמע מפוצץ מדי, בכדורגל האירופי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו