האצטדיון האולימפי בברלין
הגדול מבין האצטדיונים שיארחו את משחקי יורו 2024. האצטדיון הוקם לקראת המשחקים האולימפיים הידועים לשמצה של 1936, ואז התקבצו בו יותר מ־100 אלף צופים (כיום מספר המושבים קרוב ל־74 אלף). תהילת האצטדיון הזה קשורה דווקא לאתלטיקה: במהלך האולימפיאדה ההיא ג'סי אואנס קטף לעיני המנהיגים הנאצים ארבע מדליות זהב (בריצות ל־100 ול־200 מטר, בקפיצה לרוחק ובמרוץ שליחים). כעבור יותר משבעה עשורים יוסיין בולט שבר בו את השיאים בריצה ל־100 ול־200 מטר.
דויטשה בנק פארק בפרנקפורט
הוא היחיד בגרמניה - ואולי בעולם כולו - שמתהדר בתחנת רכבת משלו. כמו כן, במהלך ההיסטוריה הארוכה שלו בת 99 השנים, ובמיוחד לפני השדרוגים שעבר בתחילת המילניום, אירח האצטדיון התמודדויות בשלל ענפי ספורט, החל מהוקי קרח ועד אופניים (למעשה, הורכב בתוכו ולודרום של ממש) ופוטבול. ב־1966 אפילו נערך בו קרב האיגרוף על תואר אלוף העולם במשקל כבד בין מוחמד עלי לקרל מילדנברגר הגרמני.
אליאנץ ארנה במינכן
היה האצטדיון הראשון בעולם שחזיתו יכולה לשנות לגמרי את צבעה, זאת בזכות מערכת מתוחכמת של 2,874 פאנלים מתנפחים, שבתוכם נורות לד. משטרת מינכן דרשה לא אחת שהתאורה תהיה בכל עת בצבע אחד, בלי חילופי צבעים תכופים. הסיבה היא שבכביש המהיר שעובר לא הרחק מהאצטדיון נרשמו כמה תאונות דרכים רק משום שהנהגים הוקסמו ממראה האורות, ולא התרכזו בנהיגה.
אצטדיון רד בול בלייפציג
עיקר גאוותו היא פריט היסטורי ייחודי מימי המונדיאל ב־2006 – דלת עם שקע בתוכה של חדר ההלבשה, שניזוקה כאשר זינדין זידאן חבט בה בכעס בהפסקת המשחק של נבחרת צרפת מול קוריאה הדרומית. מקטע הדלת המפורסם הושם במסגרת זהב ומוצג לראווה לכל באי האצטדיון.
זיגנאל אידונה פארק בדורטמונד
ידוע בזכות האווירה שבו: תצוגות העידוד המרהיבות והמפחידות ביציע הדרומי, משכנם של אנשי "הקיר הצהוב", האולטראס של בורוסיה המקומית, הקנו לו את הכינוי "בית האופרה של הכדורגל הגרמני". במהלך עבודות השיפוץ לקראת מונדיאל 2006 נתגלה כאן ממצא שהפחיד אף יותר מ"הקיר": פצצה במשקל 450 ק"ג מימי מלחמת העולם השנייה התגלתה בעומק של מטר אחד בלבד מתחת לקו האמצע.
פולקספארקשטדיון בהמבורג
הפריט המעניין ביותר של האצטדיון הוא דווקא זה שכבר לא נמצא בו. ב־2001 הותקן בפינה הצפון־מערבית של האצטדיון שעון מיוחד, שנועד לציין את העובדה כי מועדון הכדורגל המקומי היה היחיד שלא ירד ליגה מיום הקמת הבונדסליגה ב־24 באוגוסט 1963. אולם לפני חמש שנים השעון הוסר בעקבות ירידתה של המבורג.
פלטינס ארנה בגלזנקירכן
מתחת לאצטדיון, בעומק של כ־800 מטר, עוברים שני פירים של מכרות פחם. עד שנת 2000 המכרות היו בשימוש, ולכן הרעיון להקים במקום את האצטדיון עורר חששות ליציבותו העתידית. כדי לפתור את הבעיה האצטדיון נבנה לא לאורך הציר צפון־דרום, שאופייני למרבית האצטדיונים המודרניים, אלא מצפון־מזרח לדרום־מערב, במקביל לפירים.
האצטדיון בשטוטגרט
עם השקתו ב־1933, נשא את שמו של אדולף היטלר. מאז הוא החליף לפחות חמישה שמות, אך עדיין מתהדר בשלושה אירועים היסטוריים שהתרחשו בו (בצירוף מקרים מוזר, כולם במשחקים נגד נבחרת שווייץ): המשחק הראשון של נבחרת גרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה, המשחק הראשון של נבחרת גרמניה אחרי האיחוד המחודש בין מזרח למערב, והשער היפה ביותר של גרמניה במאה ה־20 (שער שהובקע על ידי קלאוס פישר במספרת מרהיבה ב־1977).
אצטדיון דיסלדורף
שמו הולך לפניו בהקשר של מוזיקה הרבה יותר מאשר בהקשר של כדורגל. מאז פתיחתה ב־2004 הופיעו בארנה המקומית כל הגדולים: מדונה, פיל קולינס, דפש מוד, קולדפליי, בון ג'ובי, ברוס ספרינגסטין, הרולינג סטונס, פול מקרטני, בלק אייד פיס, ביונסה וליידי גאגה. אפילו תחרות האירוויזיון נערכה כאן ב־2011.
האצטדיון המחודש של קלן
ארבעת העמודים, שניצבים בארבע פינותיו של האצטדיון, מעניקים לו צורה מרובעת פוטוריסטית ומתנשאים לגובה של 60 מטר, והם התוספת הטרייה לקו האופק של העיר, כמעט קריאת תיגר על הקתדרלה המפורסמת שלה. על אף הבולטות החיצונית, לעמודים תפקיד פונקציונלי - הם מחזיקים את מערכת הגג של האצטדיון, אשר בנויה כגשר תלוי.
