מאמן ריאל מדריד קרלו אנצ'לוטי והכוכבים הצעירים ויניסיוס ג'וניור וג'וד בלינגהאם יקבלו במוצאי שבת את מלוא תשומת הלב העולמית, כשהבלאנקוס יתייצבו לגמר ליגת האלופות מול דורטמונד באצטדיון וומבלי, אבל יחד עם זאת כולם יודעים שהאיש החשוב ביותר במועדון המלכותי הוא הנשיא בן ה־77 פלורנטינו פרס. יש לפלורנטינו לא מעט מתנגדים ואפילו שונאים, בעיקר משום שהוא האיש שעומד מאחורי יוזמת ה"סופר ליג", אבל גם אם הרעיון המגלומני הזה לא יתממש, עדיין מדובר באדם שהשפיע לא רק על ריאל מדריד, אלא על הכדורגל העולמי כולו, יותר מכל אדם אחר ב־25 השנים האחרונות.
העובדה שריאל מדריד משחקת בגמר האלופות בפעם השישית מאז 2014 היא בעיקר בזכותו, ולמרות שהבעלים של ריאל מדריד הם האוהדים, הוא עדיין מועדון הכדורגל העשיר, הרווחי וגם המצליח ביותר בעולם. במהלך השנים מאמנים גדולים באו והלכו, וכך גם שחקנים. כריסטיאנו רונלדו הגיע ועזב ואחריו הלך קארים בנזמה. והנה, גם בלעדיהם ריאל זכתה העונה באליפות ותשחק בגמר הצ'מפיונס ליג. אם ריאל תנצח בגמר ותניף את הגביע בפעם ה־15, פלורנטינו פרס ייחשב בעיני רבים לנשיא הגדול ביותר בהיסטוריה של הקבוצה מהבירה, אפילו יותר מדון סנטיאגו ברנבאו בכבודו ובעצמו, מייסד השושלת, שהאצטדיון הביתי נקרא על שמו.
ברנבאו, שהיה שחקן ריאל בין 1921 ל־1926 וגם אימן את הקבוצה תקופה קצרה, מונה לנשיא המועדון ב־1943, אחרי סיום מלחמת האזרחים בספרד. ב־35 השנים שבהן כיהן כנשיא, עד מותו ב־1978, ברנבאו הפך את ריאל לקבוצה הטובה בעולם. בתקופתו זכה המועדון ב־32 תארים, כולל 16 אליפויות ו־6 גביעי אירופה לאלופות. ובכן, העונה הצליח פרס לעקוף את ברנבאו. עוד לפני הגמר בשבת מאזנו עומד על 34 תארים, בהם זכתה ריאל ב־15 השנים שבהן הוא מכהן כנשיא (בשתי קדנציות).
אבל מה שיותר משמעותי - ניצחון על דורטמונד יזכה את פלורנטינו בגביע אלופות שביעי – לעומת השישה שבהם זכתה ריאל בתקופת ברנבאו. נכון, קשה עד בלתי אפשרי להשוות את שנות ה־40 וה־50 לשנות האלפיים. התנאים היו שונים, הסכומים אחרים, ועדיין יש לא מעט קווים מקבילים בין ברנבאו לפלורנטינו – ולא במקרה.
מהיום הראשון שבו נבחר פלורנטינו לנשיא, הוא ראה מול עיניו את מפעל חייו של סנטיאגו ברנבאו - ושאף להידמות לו, לעשות כמוהו. בשנות ה־50 ברנבאו קיבץ בקבוצה את השחקנים הטובים בעולם: אלפרדו די סטפנו הארגנטיני, פרנץ פושקאש ההונגרי, רמון קופה הצרפתי ועוד רבים וטובים.
פלורנטינו נבחר ב־2000 על ידי ה"סוסיוס" (חברי המועדון, יש למעלה מ־90 אלף כאלה), כאשר הבטיח להם שינחית בקבוצה את לואיס פיגו, כוכב ברצלונה ואחד השחקנים הטובים בעולם דאז. כשנבחר, פלורנטינו לא רק שהחתים את פיגו, אלא גם צירף אליו את זינדין זידאן, רונאלדו ודיוויד בקהאם. המושג "גלקטיקוס" נולד אז. אבל מבחינתו של פרס, הוא עשה בדיוק מה שעשה ברנבאו 40 שנה קודם לכן, כשהוא עצמו היה אוהד צעיר ונלהב של הקבוצה, שלא החמיץ אף משחק ביתי שלה.
רק שבניגוד לקבוצה הגדולה של שנות ה־50, שזכתה חמש פעמים ברציפות בגביע האלופות, פרויקט הגלקטיקוס שהתחיל בגדול והניב את הזכייה ב־2002, בסופו של דבר נכשל. הנשיא החדש והנמרץ טבע את המושג "זידאנס ופאבונס", כלומר קבוצה שיש בה מצד אחד כוכבי־על כמו זידאן ושחקנים משלימים כמו פרנסיסקו פאבון. הרעיון היה מרתק, אבל הביצוע גרוע. פלורנטינו לקח אחריות והתפטר בפברואר 2006.
ההתפכחות
בקיץ 2009 הוא נבחר לקדנציה שנייה ושוב יצא למסע רכש מגלומני, כשהכוכב הראשון שהנחית במדריד היה כריסטיאנו רונאלדו. אלא שהפעם נרכשו גם שחקני הגנה ברמה גבוהה. עכשיו ריאל מדריד כבר לא עשתה בושות לאוהדיה, אלא שאז נפל דבר בכדורגל העולמי. מנצ'סטר סיטי ופ.ס.ז' נרכשו על ידי מדינות בעלות משאבים בלתי נגמרים שמולן גם ריאל לא מסוגלת להתמודד כלכלית, אז פלורנטינו החליט על שינוי אסטרטגי.
במקום לרכוש כוכבי־על מוכרים ומצליחים, המועדון החל להחתים שחקנים צעירים ומבטיחים. כך הגיעו ויניסיוס, רודריגו, פדריקו ואלוורדה, אדר מיליטאו, אדוארדו קמאבינגה, אורליאן טשומאני וארדה גולר ובקרוב יצטרף אליהם גם אנדריק, ילד הפלא של פלמייראס. לא להתבלבל. פלורנטינו עדיין משקיע כסף גדול בשחקנים שהוא מאמין ששווים את ההשקעה, לכן בלינגהאם נרכש ב־100 מיליון יורו מדורטמונד, אבל גם הוא מתאים לאסטרטגיה, כי הוא שחקן בן 20 שכל עתידו לפניו.
פרויקט הברנבאו
במקביל לבניית קבוצה חדשה וצעירה לשנים הבאות פלורנטינו החליט לשדרג את האצטדיון שהוקם ב־1947, בהשקעה של כמעט 1.2 מיליארד אירו, וגם כאן מה שעבר במוחו של הנשיא זה איך הוא מותיר את מורשתו לדורות הבאים. כמו שעשה סנטיאגו ברנבאו כשבנה את האצטדיון. אגב, כל הכסף למימון הפרויקט הגיע מהלוואות כשריאל תחזיר ב־30 השנים הבאות כמעט 60 מיליון אירו בכל שנה. זה נשמע סכום אדיר, אבל מדובר בפחות ממחצית מההכנסות הצפויות.
כנראה ששם האצטדיון לא יוחלף גם אחרי שפלורנטינו בן ה־77 יילך לעולמו כי את השם "סנטיאגו ברנבאו" אף אחד לא יעז להחליף, אבל כולם יודעים שהאצטדיון במתכונתו הנוכחית, לאחר השיפוץ המטורף שעבר, מבפנים ומבחוץ, הוא פרויקט ששייך כל־כולו לפלורנטינו, שמעבר להיותו נשיא המועדון הוא גם הבעלים של חברת הבנייה הגדולה ביותר בספרד, Grupo ACS, שהכנסותיה אשתקד הגיעו ל־33.6 מיליארד יורו.
הונו הפרטי של פלורנטינו מוערך ב־2.5 מיליארד יורו, וצריך להזכיר - הוא לא הבעלים, הוא לא משקיע מכספו הפרטי. הוא הנשיא. בניגוד לאנשים שניהלו את ברצלונה בשנים האחרונות, והכניסו אותה למשבר כלכלי עצום, פלורנטינו ידע לנהל את ענייניה של ריאל בתבונה גם בתקופת הקורונה, כשההכנסות נפגעו דרמטית כשקהל לא הגיע למגרשים. היוזמה שלו להקים את ה"סופר־ליג", שהיתה אמורה להכניס למועדון עוד מאות מיליונים, נבלמה ולא נראה שתצא לפועל בתקופת חייו. אבל אל תדאגו לפלורנטינו פרס.
איך ייראה העתיד?
רק בשבוע שעבר התפרסם הדירוג השנתי של מועדוני הכדורגל העשירים בעולם - וריאל מדריד שוב בראש, כמו ב־9 מ־12 השנים האחרונות. שווי המועדון עומד על 6.6 מיליארד דולר וההכנסות השנתיות הגיעו ל־824 מיליון דולר. אז נכון, רבים רואים בפלורנטינו פרס דיקטטור, שכל יתר חברי ההנהלה עושי דברו, אבל עם ההצלחה – הכלכלית והספורטיבית – אי אפשר להתווכח.
אחד ממקורביו אמר בעילום שם ל"אתלטיק": "אם היינו נותנים למישהו חסר אחריות להיות נשיא, היינו מסיימים כמו בארסה, כי האוהדים היו נסחפים, ההנהלה היתה לוקחת החלטות ללא מחשבה לטווח ארוך, ומסכנת את עתיד המועדון. אצל פלורנטינו זה לא קורה ולא יקרה". הבחירות הבאות לנשיאות ריאל מדריד יהיו בקיץ 2025 ולאף אחד אין ספק מי ייבחר, אלא אם יתגלו בעיות בריאות חמורות. ובכל זאת, אף אחד הוא לא בן אלמוות. "כשפלורנטינו יעזוב או יילך לעולמו, ריאל מדריד תהיה יתומה", אומר אותו מקורב, "אף אחד לא יידע מה לעשות".
אגב, מי שהצהיר שהוא שואף בעתיד להיות נשיא המועדון הוא כוכב הטניס ואוהד הקבוצה רפאל נדאל, אבל זה אפילו לא נראה באופק. בינתיים האדם היחיד שמחליט בריאל הוא פלורנטינו, שמייד אחרי גמר ליגת האלופות בשבת, עם ניצחון או הפסד, ימשיך בכל המרץ ליעד הבא: הצגתו של הגלקטיקו החדש, קיליאן אמבפה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו