דצמבר 2008. מזג אוויר אנגלי קודר קיבל את פניהן של מנצ'סטר סיטי ופ.ס.ז' למפגש בשלב הבתים של גביע אופ"א. ביציעי האיתיחאד נכחו 26,000 צופים בלבד, ששרדו בקושי רב 0:0 משמים.
בהרכב של האנגלים, שכמה חודשים לפני כן נרכשו על ידי השייח' מאבו דאבי, היו ג'ו הארט, פאבלו סבאלטה ווינסנט קומפאני, לצד טל בן חיים, דריוס ואסל וסטיבן איירלנד. מן העבר השני התרוצצו להם על הדשא שמות כמו ז'רום רוטן, פגי לואינדולה, פבריס פנקארט ומתיאה קז'מאן. אחח, היו ימים.
שבע שנים וחצי קדימה, שתי הקבוצות ייפגשו הערב לראשונה מאז אותו יום אפרורי. הסגלים יהיו שונים לחלוטין, זה יקרה תחת הזרקורים הבוהקים של הפארק דה פרינס, ברבע גמר ליגת האלופות וכשעיני כל העולם נשואות למפגש שכבר זכה לאינספור כינויים, ובהם: El Cashico, משחקי הכסף וקרב הפטרודולרים.
המזומנים שהכניסו נסיכויות המפרץ הם הסיבה המרכזית לכך שאחת מהשתיים תעפיל לראשונה בתולדותיה לחצי הגמר. בשל כך, המהפך התדמיתי המהיר שעברו - שמונה שנים במקרה של האנגלים וחמש אצל הצרפתים – מעלה את השאלה אם כסף באמת יכול לקנות הצלחה בלתי מוגבלת בכדורגל?
פיליפ לאם, למשל, סבור שלא. "אי אפשר לעשות את מה שפ.ס.ז' וסיטי מנסות לעשות, זה לא יעבוד", אמר לאחרונה קפטן באיירן מינכן. "מילאן לא היתה אותה קבוצה בלי מאלדיני ובארזי, כך גם ברצלונה בלי צ'אבי ואינייסטה", הוסיף המגן הגרמני.
פאבלו סאבלטה, אחד מהבודדים שחוו גם את סיטי של מעמד הביניים, דווקא חושב אחרת. "דה בראונה ומרסיאל הם הוכחה שכסף כן יכול להביא הצלחה".
נאסרי ומנגאלה באימון המסכם לפני המשחק // Getty Images
בינתיים, הטענות האלה נפגשות איפשהו באמצע. בזירה המקומית מאות מיליוני הדולרים שנשפכו על שחקני רכש הביאו לסיטי ופ.ס.ז' לא מעט הצלחות, אך במסגרת האירופית נדמה שיש גבול דק שאותו הכסף הגדול לא מצליח לעבור. "אני שמח שלא קיבלנו את המפלצות ברצלונה, באיירן או ריאל", אמר לורן בלאן, "לסיטי יש פרויקט שמזכיר מאוד את זה שלנו".
עבור שני הפרויקטים זהו מפגש מכונן, שבו יוכלו לעשות צעד נוסף בדרך לפתרון השאלה. גם אם לא יצליחו, העיקר לא לחזור לערב הקר בדצמבר 2008.
