משחק מכריע מול ארגנטינה במונדיאל הוא הזדמנות מצוינת לברר את הקלישאות הפולניות בדבר פסימיזם, וקרקוב היא מקום לא רע לכך. לפני עשר שנים סיקרתי את משחקי יורו 2012 שנערכו בפולין ובאוקראינה, ושאלתי אדם במערכת הארגון איך זה שקרקוב לא נבחרה כאחת המארחות. מדינות מנסות להציג את עצמן באור חיובי על ידי טורנירים בינלאומיים, ובאמת תתקשו למצוא ערים נאות ונעימות ממנה בכל יבשת אירופה.
״עדיף לא לחשוף את העולם לכדורגל הקרקובי״, ענה האיש, והסיבה היתה חוליגניזם מחריד אפילו במושגים המחרידים של חוליגניזם פולני - חוליגניזם מפחיד כי איננו קשור בהכרח לאלכוהול. להפך, ישנן קבוצות חוליגנים שמתנזרות מאלכוהול וסמים, עוסקות באמנויות לחימה כדי להיות מוכנות לקרבות סוף השבוע, ואין קרבות עקובים יותר ממלחמת הקודש בין וויסלה לקרקוביה.
תתפלאו - היהודים אשמים גם בזה
לודוויג גינטל, כדורגלן יהודי של קרקוביה, הכריז על מלחמת הקודש נגד וויסלה קרקוב במהלך אחד ממשחקי הדרבי של שנות ה-20. הוא לקח את המושג מהדרבי היהודי הגדול בין מכבי הציונית ליורטז׳נקה הבונדיסטית בה שיחק. גינטל שרד את השואה, אבל מחוץ לאצטדיון קרקוביה החדש נמצא פסלו של חבר לקבוצה ולנבחרת שלא שרד אותה, יוזף קלוץ, מבקיע השער הראשון אי פעם של פולין.
עכשיו לחקר הפסימיזם הפולני. גילוי נאות: דיברתי גם עם הרבה פולנים אופטימיים, אבל הם משעממים. נתרכז בעניין שהם טובים בו. אולי גם הפסימיסטים יודעים אנגלית טובה קצת יותר.
"יש לכם אולי את החלוץ הטוב בעולם בחמש השנים האחרונות", אני מנסה לעורר קצת אופטימיות באוהד בשם מארק בבר מקומי. "ומי לדעתך אמור למסור לו את הכדורים?", אתה מקבל על-המקום שאלה שהיא תשובה פולנית. וכך אתה מקבל תמונה מרהיבה של כדורגל. אלפים מצטופפים בפאבים לצפות בנבחרת הלאומית בלי ציפיות מיוחדות, לא-מאמינים בני לא-מאמינים. עם שלא חושש מדרך שלא הולכת לשום מקום.
"זו ההופעה הטובה ביותר של שוער במונדיאל שראיתי הרבה מאוד שנים", אני מסכם מחצית ראשונה פלאית של וויצ'ך שצ'נסני. שוער יובנטוס חותם סדרת הצלות מפוארת בהצלת פנדל של מסי עצמו. הערות כאלו אפילו לא סודקות את שריון הפסימיזם המקומי, והתשובה המחויכת של הברמן היא: "כמובן, הגנות פולניות תמיד מייצרות שוערים טובים".
אבל מתעלה על כולם פאבל - מין שוטה עיר טיפוסי, שעסוק בתחילת המשחק בלהתלונן על כך שהכדורגל ממלא את הבר השכונתי שלו ואי אפשר לתת לאנשים לשתות בשקט. פיפ״א קבעה שובר שוויון של טבלת הגינות למקרה של שוויון בין הנבחרות, ובאופן בלתי ברור פולין לא נדפקת מכך אלא דופקת את מקסיקו. למרות שיש לציין שטוב שקיים שובר שוויון כלשהו, זה יכול להיות גם גילו של החתול של המאמן, כי הוא מכריח את אחת הקבוצות להתאבד על שער נוסף.
"זו שיטה מטומטמת", אומר פאבל דווקא ברגעים הדרמטיים בהם רחוב פלוריאנסקה והברים שבו עוצרים את נשימתם, ואפילו קצת את השתייה. "יותר הוגן לבעוט למחרת בבוקר פנדלים איפשהו", הוא מציע. בזה באמת עסוקים הפולנים בדקה ה-94:30 בערך, כשסעודיה מבקיעה, ושובר השוויון מת. הפאב גועש כשהברמן דווקא מרגיע אותם: "אידיוטים, הגול הסעודי לא משנה. מקסיקו עדיין עולה עם שער". האמת - הוא צודק. זה שאתה פסימיסט לא אומר שהעולם לא יקרוס עליך.
אבל פולין שורדת, ופאבל מכריז: "זו סיבה מצוינת לשתות עוד קצת וודקה" - למרות ש"קצת" הוא לא תיאור טוב של הדברים. ורק מצר על כך שהפאב שוב יהיה מלא למשחק מול צרפת. כאן הוא דווקא אופטימי: "צרפת תסיים את הפארסה הזו של נבחרת פולין".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו