מסע הקניות של קבוצות הפרמייר ליג בקיץ הנוכחי כבר חצה את גבול 400 מיליון הליש"ט. כל זה קרה בשבועיים הראשונים בלבד של חלון ההעברות, כשבפתח מחכים עוד שבעה שבועות של קניות חסרות רסן.
בהנחה שחלק מעסקאות הענק דוגמת פול פוגבה ליונייטד (105 מיליון ליש"ט), לירוי סאנה (42 מיליון) וג'ון סטונס (50 מיליון) למנצ'סטר סיטי ייצאו לפועל, קרוב לוודאי שהסכום המופרך שהושקע על ידי המועדונים בכל השנה שעברה - 814 מיליון ליש"ט בקיץ עמוס עסקאות - ייראה כמו מחיר מבצע ביחס למה שעומד להתרחש בימים הקרובים. המומחים צופים שהמספר יעבור את מיליארד הליש"ט. ככה זה כשיש את כל התנאים והסיבות לבזבז.
הסכם השידורים החדש. 8 מיליארד ליש"ט, שנכנסו עם החתימה על חוזה שידורים חדש למשך שלוש השנים הקרובות, הזרימו בוחטות ממקור לא צפוי לקופות של כל הקבוצות. על פי המגזין "Deloitte", תשעה מתוך 20 המועדונים העשירים היום בעולם מגיעים מאנגליה, ולפי התחזיות המספר הזה רק ילך ויגדל. כך קרה שקבוצות כמו ווסטהאם וקריסטל פאלאס יכולות להרשות לעצמן להציע 35-30 מיליון יורו על מיצ'י באטשוואי מבלי למצמץ בכלל.
וארדי. למרות תג המחיר, לסטר לא מוכנה לוותר עליו // צילום: GettyImages
"ברור שזו הסיבה המרכזית, הרי ככל שיש לך יותר כסף כך אתה יכול לבזבז יותר", הסביר טים ברידג', אחד העורכים הבכירים במגזין. להסכם החדש השפעה נוספת על המחירים: הרצון לשרוד בליגה ולזכות בסכומים האלה גם בעונה הבאה גורם לקבוצות לשמור על הנכסים שלהן למרות הצעות מפתות. ווטפורד ויתרה על 38 מיליון ליש"ט עבור אודיון איגלו, לסטר דחתה הצעות גבוהות על ג'יימי וארדי, ואפילו ברנלי לא הסכימה למכור את מייקל קין תמורת 15 מיליון. בעקבות כך הביקוש לשחקנים איכותיים עולה, ההיצע יורד, והנה הסיבה למה כריסטיאן בנטקה, למשל, עדיין שווה 40-30 מיליון ליש"ט למרות עונה חלשה.
ניצול המצב. מאמאדי פופאנה, סוכן שחקנים צרפתי, סיפר השבוע כי יש חוק לא כתוב בחלון ההעברות: לשחקן יש שני מחירים בשוק, האחד לליגות האירופיות והאחר לאנגליה. "קבוצות יודעות שבאיטליה ובספרד לא ישלמו מיליונים על כל אחד, אבל כשהן שומעות שההצעה מגיעה מאנגליה המחירים קופצים לשמיים", הסביר בראיון מיוחד ל"דיילי מייל". דוגמה טובה לכך היא הפולני של אודינזה פיוטר זלינסקי, שעליו נלחמו הקיץ נאפולי וליברפול. האיטלקים היו מאוכזבים מכך שליברפול לא העלתה את המחיר כפי שציפו, ולכן החליטו למכור את השחקן ליריבתם מהסריה א', שהגישה את אותה הצעה בדיוק כמו האנגלים.
ברקזיט. מומחי כלכלה צפו שההכרזה על היציאה של בריטניה מגוש היורו תוביל לעלייה במחירי השחקנים בקיץ הנוכחי, ונכון לרגע זה הנבואה מגשימה את עצמה. סטיב קלזדה, כלכלן ספורט במקצועו, חזה עלייה של 10 אחוזים במחירים בעקבות ירידת הערך של הליש"ט לעומת היורו, והעריך שמועדונים ירכשו שחקנים כדי להכין את עצמם אל הלא נודע.
"להחלטה הזאת תהיה השפעה גדולה על הליגה, אבל עדיין מוקדם לדעת איך זה ייראה", אמר קלזדה, לשעבר ראש מחלקת השיווק והפרסום של ברצלונה. בימים הראשונים לאחר ההכרזה מחירי שחקנים שהיו מבוקשים על ידי מועדוני הפרמייר ליג אכן גדלו מיום ליום. נוסף על כך, בגלל החשש מאי מתן רישיונות עבודה לשחקנים הזרים בעתיד, גם הערך של השחקן האנגלי המריא לשחקים. אם ראחים סטרלינג עלה כ־50 מיליון ליש"ט לפני הברקזיט, מפחיד לחשוב מה יקרה לכדורגלנים הבריטים אחריו. בינתיים, ג'ורדון אייב נמכר מליברפול לבורנמות' ב־15 מיליון ודווייט גייל עבר מפאלאס לניוקאסל בעבור 11 מיליון.
רף 30 המיליון. ב־2001 חואן סבסטיאן ורון נקנה על ידי מנצ'סטר יונייטד ב־28 מיליון ליש"ט, ושנה אחר כך השדים האדומים שילמו ללידס 29 מיליון עבור ריו פרדיננד. עשור אחורה, רק רוביניו, אנדריי שבצ'נקו וקרלוס טבס חצו את גבול 30 המיליון, ואפילו לפני חמש שנים הסכום הזה היה נקודת שפיות שאותה עברו רק סיטי עם קון אגווארו, צ'לסי בהחתמה של פרננדו טורס וליברפול שהתרסקה עם אנדי קארול. לואיס סוארס, אגב, עלה רק 22 מיליון.
היו כמובן עוד כמה עסקאות מאז, טובות ורעות, שעברו את הסכום הזה, אבל אם נדמה היה שבקיץ של השנה שעברה המספר איבד חשיבות עם חמש רכישות יקרות ממנו (מרסיאל, סטרלינג, דה בריינה, אוטמנדי ובנטקה), בשבועיים הראשונים של חלון ההעברות יש כבר שש כאלה (קאנטה, מאנה, ביילי, באטשוואי, ג'אקה, מקיטריאן) והיד בארנק עוד נטויה.
