במרכז הטיילת של דוחא, הנקראת קורניש, עומד לו שעון דיגיטלי ענקי. השעון הזה סופר את הזמן לאחור עד למשחק הפתיחה בין קטאר לאקוודור ומשמש מוקד עלייה לרגל. אמש, פחות מיממה לפני שהמשחקים יוצאים לדרך, התקבצו סביבו אוהדי כל הנבחרות שיש להן ייצוג פה בדוחא כדי להשמיע את קולם בפעם האחרונה.
- רוצים לדעת עוד על האווירה ברחובות קטאר? היכנסו לערוץ המונדיאל המיוחד של "ישראל היום" בטלגרם.
חשוב לציין, הם לא היו רבים. נהג מונית מקומי (תמיד נהגי מוניות יודעים הכל) סיפר שהעיר ריקה ושיש אכזבה מכמות האוהדים שהגיעו ערב משחק הפתיחה. את הסיבות לכך תולים הקטארים בהגבלות שתיית האלכוהול, בכך שנבחרות רבות נכנסות למעגל המשחקים רק בהמשך השבוע, ובכך שרבים לנים מחוץ לעיר ומגיעים היישר למשחקים.
בכל אופן, סביב השעון הדיגיטלי התקבצו משפחה מרובת ילדים מאוסטרליה, חבורת גנאים שפתחה מעגל ונתנה בריקודים המסורתיים, כמה מקסיקנים בחולצות ירוקות, ארגנטינאים שזמזמו כמה שירי עידוד ותוניסאים חמורי סבר שהניפו את הדגל והשמיעו מוזיקה מקומית בר מקול שסחבו איתם. בשלב מסוים הגיע גם "פולפיטו הינצ'ה" (איש התמנון), אחד האוהדים המפורסמים ביותר של קולומביה, ולרגע אפשר היה לשכוח שהנבחרת האהובה עליו בכלל לא העפילה לטורניר.
האווירה, וזה נכתב בעדינות, חגיגית מדי. להבדיל מרוסיה 2018, שם אלפי אוהדים מכל נבחרת עשו רעש ברחובות מוסקבה וסנט פטרסבורג, כאן, נכון לשלב זה, יש קבוצות בודדות מכל מדינה - רבים מהם יותר תיירים מאוהדי כדורגל. העניין הכלכלי עושה את שלו, וזה ניכר. "אני באתי מטורונטו לעודד את אקוודור, כי יש לי משפחה שם", סיפרה ל"ישראל היום" אוהדת בצהוב, "אבל אשמח שגם קנדה תצליח". "אני שמעתי שיגיעו לכאן 80 אלף מקסיקנים", אמר אוהד אחר עם סומבררו, "אבל האמת היא שאני לא באמת יודע איפה הם".
מחפשים פינה שקטה
המאמצים של המארגנים לייצר אווירה הם אדירים. זה בא לידי ביטוי בדגלים, במתחמי אוהדים, בפוסטרים ובהרבה מאוד צבע. עד כדי כך הם מתאמצים, שקשה למצוא פינה שקטה ברחובות דוחא. בכל מקום מוצבים רמקולים מפוצצי אוזניים שמנגנים מוזיקה שפג תוקפה - אבל זה עדיין לא זה.
בסופו של דבר, המונדיאל הזה צריך את האוהדים, את השירים ואת האווירה האמיתית. בסופו של דבר, המונדיאל הזה צריך את הכדורגל. שיתחיל כבר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו