קריירת השחייה של מייקל פלפס צריכה להיכנס לפנתיאון משל עצמה. מדליית הזהב שהשיג במקצה השליחים ל־4X100 בלילה שבין שבת לראשון, מעמידה את המאזן של הספורטאי האולימפי המעוטר בכל הזמנים על 23 מדליות זהב ו־28 בסך הכל - כמות שנראית בלתי אפשרית לשחזור.
עד כמה מופלא ההישג של השחיין מבולטימור? מדינת פלפס, לו היתה כזו, מדורגת במקום החמישי בטבלת כל הזמנים של מאזן המדליות בבריכת השחייה האולימפית. קחו את כל ענפי הספורט יחדיו, ופלפס מתברג בטופ 40 מדינות. "זה הדובדבן בקצפת, הסוף המושלם, לא יכולתי לדמיין משהו טוב יותר", אמר השחיין בן ה־31 בעת שסיכם את החוויה בריו 2016. שנתיים אחרי שחזר מפרישה, האמריקני הוסיף בברזיל חמש מדליות מוזהבות ואחת מכסף. הוא עשה זאת כאבא לבומר, הכוכב האמיתי של בריכת השחייה האולימפית, ואפשר היה לראות איך הוא סופג כל רגע בישורת האחרונה של חייו הספורטיביים. "לא, לא, אני לא חוזר עוד ארבע שנים". סיכם בחיוך והותיר עולם מאוהב ומאוכזב.
"כנראה לכל דבר יש סיבה", אמר פלפס בהתייחס למספר מדליות הזהב שברשותו, 23. למספר הזה משמעות מיוחדת עבור השחיין, שגיבורו הגדול תמיד היה מייקל ג'ורדן שלבש את אותו המספר בשיקגו בולס. "כשראיתי אותו משחק אמרתי לעצמי שאני רוצה לשנות את השחייה כפי שהוא שינה את הכדורסל". אחרי יממה וחצי ללא פלפס במים כבר אפשר לקבוע בוודאות שהשחייה תתחלק לשניים - איתו ובלעדיו. "לעולם לא יהיה עוד אחד כמוהו. אני אפילו לא מנסה לחפש", הודה מאמנו בוב באומן. איפה מוצאים עוד מישהו שיזכה ביותר מדליות ממארק ספיץ ומאט ביונדי ביחד?
הנפילה והתקומה
מייקל פלפס נולד לשחות. עם 193 סנטימטרים לגובה, כפות רגליים במידה 48.5, מוטת ידיים באורך שני מטרים, ריאות שגדולות פי שניים מהאדם הממוצע וטורסו (גו) ארוך במיוחד שמחפה על רגליים קצרות יחסית, אלוהים נתן לילד מבולטימור מתנה שרק צריך היה לטפח אותה. הפרעת קשב וריכוז (ADHD) שאובחנה אצל פלפס בגיל 9 הובילה את הרופאים להמליץ להוריו לזרוק את הילד למים, שם יוכל להירגע ולהתפקס. זה עבד טוב מהמצופה. בזכות הבריכה פלפס הצליח להסתדר ללא הכדורים והמים הצלולים שימשו לו התרופה הטובה ביותר. "הראש שלנו הוא הדבר החזק ביותר. אם תאמין בעצמך תצליח בכל מה שתרצה", אמר באחד הראיונות הרבים שהעניק לאורך הקריירה.
עם המנטרה הזאת ניגש פלפס בן ה־15 למשחקים האולימפיים בסידני 2000, שבהם הפך לאמריקני הצעיר ביותר באולימפיאדה זה 68 שנים. "החיים שלי לא נורמליים", הודה, וחשף את שיגרת האימונים המפרכת ותפריט שנע בין 1,000 ל־2,000 קלוריות לארוחה. את סידני סיים ללא מדליות, אך מאותה נקודה שינה את ההיסטוריה. שיאי עולם, שיא של שמונה מדליות באתונה (שש מזהב) שנופץ בבייג'ין עם שמונה מוזהבות נוספות. שש בלונדון, כולל ארבע מזהב, לאחריהן הודיע על פרישה וחשף את הצד האנושי שבו. ב־2014, לאחר שהידרדר לתהומות של סמים ואלכוהול ושקל לוותר על הקריירה ועל החיים, פלפס אסף כוחות ונכנס לתוכנית שיקום בת שישה שבועות, שממנה יצא חזק יותר ומפוכח יותר. "אני צריך הפסקה כדי להבין מה קורה לי", הכריז אז.
טוב שפלפס חזר, כי נדמה שבריו הוא השלים את מה שנשלח לעשות - לשנות את השחייה העולמית. המורשת שלו, מלבד זו המוזהבת, כוללת עלייה דרסטית במספר הילדים האמריקנים שנכנסים לבריכה מדי שנה ובכמות שידורי השחייה. פלפס גם נגע בכולם. בקייטי לדקי, שהצטלמה איתו כשהיתה בת 9, בג'וסף סקולינג הסינגפורי שכילד השיג תמונה עם אלילו ולפני כמה ימים גבר עליו בגמר ל־100 מטרים פרפר ולמעשה בכל שחיין בדור הנוכחי. "הוא הגיבור שלי, אני אזכור כל חיי ששחיתי לצידו", אמר ג'יימס גאי הבריטי. עידן מייקל פלפס הגיע לסיומו, אבל המורשת שלו תישאר כאן לעוד שנים ארוכות. כנראה גם לנצח.
