יגיע הרגע בו אנשים יצטרכו להבין שקליבלנד קאבלירס היא המועמדת העיקרית לצאת מהמזרח, שהמאזן שלה הוא הכי טוב כי היא הקבוצה הכי טובה. פתיחת העונה עם 0:15 לא הייתה מקרית, ומבחינה זו, חודש דצמבר עם מאזן 1:12 ושיפור כמעט בכל קטגוריה על הפתיחה המעולה של העונה היה מלא סימנים כאלו.
ראשית משהו בסטטיסטיקה. הרבה מהסטטיסטיקות הקבוצות, כמו רייטינג התקפי והגנתי, הם סתם תיעוד של "הקבוצה בכושר טוב". אבל, נתון אחד בדצמבר הרשים מאד. קליבלנד שיפרה דרמטית את ההגנה שלה נגד זריקות מחוץ לקשת. היא הייתה די חלשה בעניין הזה, זה לא בלט כי ההתקפה קלחה, אבל אז בחודש האחרון של 2024 היא הורידה מ-39% ל-33% והיריבות זורקות הרבה פחות מהטווח הזה.
כשקבוצה רואה את הבעיות שלה כשהיא מנצחת זה סימן מצויין. זה גם נתון של מאמץ, לא של כישרון. זה סימן לעבודה קשה ולא בטחון עצמי.
סיום המסע במערב והניצחון על לוס אנג'לס לייקרס היה סימן נוסף. ראשית, זה היה משחק שלברון ג׳יימס לא רצה להפסיד - הראשון אחרי גיל 40 ונגד קליבלנד בה גדל. גם ניקולה יוקיץ', כמה ימים קודם לכן, וגם סטף קרי יום קודם, לא רצו להפסיד לקליבלנד בבית בחגים. כולן רצו להעביר מסר וכולן לא הטרידו את הקאבס. הם לא שמעו על כך שהמאזן שלהם הוא בגלל שהם במזרח - והם כבר 0:8 מול קבוצות המערב השנה. הדברים נכתבים כמה שעות לפני משחק חוץ בדאלאס.
המשחק בשעות האחרונות של 2024 היה השישי העונה של קליבלנד ללא יום מנוחה והקבוצה מאוהיו ניצחה את כל השישה הללו. במסע האחרון במערב קיבלה בחזרה את מקס סטרוס - שחקן חמישיה והיחיד במועדון ששיחק את גמר ה-NBA במדי מיאמי היט. כרגע מסתמן שהמאמן קני אטקינסון מעדיף אותו על הספסל, כך שלצד טיי ג׳רום וקאריס לברט יש לו שלושה שחקנים עם מספרים כפולים מהספסל.
ניהול הדקות, שתילת וותיקים על הספסל, חיפוש הבעיות גם כשאתה מנצח - סימני השנים של אטקינסון בגולדן סטייט ווריורס ניכרים בכל מקום.
כמובן יש עדיין את הגישה "כשבוסטון בריאה היא עדיין הטובה ביותר". בריאות היא דבר חמקמק ב-NBA כי פציעות יוצרות עומס על שחקנים אחרים ולעתים עוד פציעות. הפער הוא כבר חמישה משחקים והמשמעות היא לא רק ביתיות במשחק שביעי אפשרי אלא הרבה יותר מזה. המשמעות היא כנראה סדרה מול ניו יורק ניקס בסיבוב השני.
כשהמזרח נראה פתאום פתוח, הטבלה במערב נראית פתאום סגורה. אוקלהומה סיטי ת'אנדר כבר סופרת 13 ניצחונות רצופים והיא דווקא עושה את זה כשיש בעיות. צ׳ט הולמגרן פצוע. שיי ג׳ילגס אלכסנדר הוא כמובן מועמד MVP אבל הרבה מהמאזן הוא בזכות עסקת השנה.
כמו במקרה קריסטאפס פורזינגיס, אל הולמגרן לא תהיה ברירה להתייחס אלא כחדשות טובות כשהוא בריא. אבל אוקלהומה לא בחרה באסטרטגיה של "בואו נתפלל". אייזאה הרטנשטיין הגרמני שהובא מהניקס בהחלט מסתמן כרכישה המדויקת של השנה. אין לו את הנוכחות של הולמגרן כחוסם זריקות, אבל הוא 2.13 מ׳ ויש לו רגליים ששיחקו כדורגל בילדותו. יש לו גם מסירה טובה יותר.
הנה תיאוריה לא מדעית קלילה: תמיד נראה לי שהעיסוק בענף ספורט אחר שמר טוב יותר את רגלי שחקנים זרים – האקים אולג׳ואן ודיקמבה מוטומבו (כדורגל), דירק נוביצקי (כדוריד), טים דאנקן (שחיה), ניקולה יוקיץ׳ (ניקוי אורוות סוסים או משהו כזה). משמע, גם אם הילד גבוה, לא להעמיד עליו רק כדורסל. והנה נתון שהוא כן מדעי: הת׳אנדר הפסידו רק משחק אחד מ-18 בלי הולמגרן.
השמועות הן שאדם סילבר הקומישינר כבר משוחח עם הפסיכולוג על הרייטינג האפשרי של קליבלנד –אוקלוהמה סיטי בסדרת הגמר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו