לוס אנג'לס לייקרס פתחו את העונה ב־10:2 מחפיר, אף שלברון ג'יימס ואנתוני דיוויס שיחקו כמעט בכל המשחקים האלה. עם זאת, לשפוט את סיכויי הקבוצה בפלייאוף 2023 על סמך מה שקרה באוקטובר ובנובמבר יהיה מטופש, מהסיבה הפשוטה שזו לא אותה קבוצה.
מספר אסטרונומי של 24 שחקנים עברו בלייקרס העונה, יותר מ־10 עזבו (בראשות ראסל ווסטברוק), מספר דומה של שחקנים הצטרפו, ומאז פגרת האולסטאר הם העמידו מאזן 7:16 (בדיוק מה שחזינו פה לפני חודשיים). וכך, בשבועות האחרונים, מצא עצמו המאמן דרווין האם עם סגל מאוזן יותר, שמשלים את הכוכבים הגדולים בצורה הגיונית יותר. התוצאות - בהתאם. מדהים מה שאפשר לעשות כשנותנים לאנשי מקצוע לקבל את ההחלטות המקצועיות, ולא להיסחף אחרי איומים ובריונות מצד כוכב שמנסה להכתיב סגל, אה?
זיכרונות מהבועה
אבל בזמן שהסגל עבר מהפכה, המאמן הרוקי עוד לומד את המקצוע, וג'יימס הוא סלע של יציבות - דבר אחר עשה את ההבדל בין מה שהיתה יכולה בקלות להיגמר כעוד עונה ללא פלייאוף, לבין מה שבסופו של דבר הביא את הקבוצה לפגוש את ממפיס גריזליס בסיבוב הראשון - יכולת עילאית של דיוויס.
תקציר הפרקים הקודמים: עילוי היסטרי בקולג', בחירה מספר 1 בדראפט, עונת רוקי מאכזבת, פריחה אישית אבל קדנציה לא מוצלחת בת שבע שנים בניו אורלינס, טרוניות ופציעות ודרישת טרייד, מעבר כפוי ללייקרס, ועונת הקורונה שהסתיימה בהבועה - שם טוב אפילו מלברון בדרך לאליפות. ומאז? 76 משחקים בשתי העונות הקודמות וצניחה בתפוקה.
לכן, אף שהתחיל את העונה הנוכחית בכושר שיא שלא ראינו ממנו מאז הבועה, כשהגיעה ב־16 בדצמבר הפציעה שהשביתה אותו ליותר מחודש, בזמן שהלייקרס עדיין דשדשו מתחת ל־50% ניצחונות, הנרטיב המקובל היה ש"זה דיוויס. גם כשהוא טוב, אי אפשר לסמוך עליו". ואז הוא חזר ב־25 בינואר, ובשלושת החודשים האחרונים עשה את אחד הדברים הכי קשים לשחקן NBA בעידן הנרטיב - לשנות את הסיפור של עצמו, תוך כדי העונה. מספריו מאז שחזר: 25 נקודות ו־13 ריבאונדים ו־56% מהשדה - לא עדיפים על אלה שנתן לפני הפציעה (12-28, 59%). אבל בימינו, ובטח בהקשר של דיוויס, נכונה האמירה The best ability is availability (היכולת הטובה ביותר היא זמינות).
ובזמן הזה, ב־32 הופעות מ־35 המשחקים האחרונים, דיוויס חזר להיות העוגן של הלייקרס, בזמן שלברון מופיע רק ב־18 משחקים. בפעם האחרונה ש־AD היה השחקן הכי משפיע בלייקרס, זה נגמר בתואר האליפות.
סדרה של ניגודים
עם הסגל המאוזן יותר סביבו, דיוויס חזר להיות מפלצת הגנתית שמנהיגה הגנה קבוצתית מעולה, ועל הדרך סיפק גם כמה תצוגות על: 39 נקודות בניצחון על הווריורס, 116 על פני שלושה ניצחונות על שיקגו, מינסוטה ויוסטון, וחשוב במיוחד: 35 ו־17 בניצחון על ממפיס. אותה ממפיס שעכשיו פוגשת את הלייקרס, עם יתרון הביתיות, בסיבוב הראשון.
זו תהיה סדרה של לא מעט ניגודים - צעירים מול זקנים, מהירים מול איטיים. אבל בסופו של דבר, בניגוד לאופן שבו עומק ושיטה יכולים להספיק למאזן עונה סדירה מצוין, בפלייאוף לרוב דברים מוכרעים על פי שני דברים ברורים: יכולת של כוכבים והגנה.
וזה בדיוק איך שדיוויס יכול להכריע את הסדרה הזו. יש לו את מה שצריך כדי לגרום לכך ששני השחקנים הכי טובים בסדרה הזו ילבשו צהוב־סגול. כרגע, זה מה שעומד בין הלייקרס לבין הסיבוב השני בפלייאוף שעד הרגע האחרון היה ספק אם יגיעו אליו. עכשיו, כל מה שדיוויס (וגם לברון ג'יימס) צריך זה להישאר לעמוד, לקפוץ ולנחות - בלי לסובב את הקרסול.
