האדם היחיד שהיה נהנה מהדו־קרב בין עומרי כספי לסטף קרי יותר מכל אחד בארה"ב, החמיץ את הכל בגלל שהוא היה על מטוס. לישראל.
אבל אני לא עצוב, לא חש חסר מזל ולבטח לא מודאג. לפני הכל, בדיוק נחתתי בתל אביב, העיר המועדפת עלי בעולם, ובנוסף: אני משוכנע שכספי מסוגל לשחזר, ושאכן ישחזר, משחקים מהסוג הזה, כפי שהציג אתמול לפנות בוקר עם 36 נקודות (9 מ־12 מחוץ לקשת, השווה שיא מועדון) בהפסד החוץ 122:103 לאלופה גולדן סטייט. בפעם הבאה אולי אפילו כשאני צופה בכך במו עיניי.
כל זה קורה בגלל שאתם צופים בשחקן בעונתו השביעית באן.בי.אי, שמעולם לא היה יותר בטוח במשחק שלו ומעולם לא הרגיש יותר בנוח במקום שבו הוא נמצא. כמה פעמים כבר כתבתי, בעמודים של "ישראל היום" בלבד, שכספי יעלה רמה ברגע ש: א. הוא יהפוך לקלע של 40 אחוזים או יותר מהשלוש (49 העונה); ב. ימצא קבוצה שתדע איך להשתמש בו כראוי?
אני חייב להודות שתמיד חשבתי שזה יקרה עם קבוצת פלייאוף מוכחת שיודעת להפיק את המיטב משחקני הרוטציה שלה, כמו סן אנטוניו, מיאמי או דאלאס, אבל כספי הפך את הקדנציה השנייה שלו בסקרמנטו לטובה מכפי שכל אחד היה יכול לדמיין. הוא סוף סוף מצא את המקום הנוח שלו תחת המאמן ג'ורג' קארל, וחשוב מכך - השתדרג מקלע טוב לקלע מצוין.
הוא עבד קשה מאוד על הזריקה מחוץ לקשת עם דוקטור דיוויד ת'ורפ, מאמנו האישי מפלורידה, וכעת אתם רואים שחקן ותיק וחכם, שמסוגל להעניש קבוצות מטווח רחוק, נוסף על יכולות מסירה נהדרות, מאבקי ריבאונד לא מוערכים מספיק, דברים קטנים שהוא עושה כשומר שיודע להציק והיותו "בחור דבק", כפי שאנחנו מכנים זאת בארה"ב - כזה שמדביק את הקבוצה ביחד.
אף אחד לא טוען שהוא יכול להחליף שלשות עם קרי, הקלע הטוב בעולם, ערב אחר ערב, ואולי זו היתה חוויה של פעם בחיים, אבל כספי הוא כבר לא רק שחקן רוטציה. הוא יקלע 36 נקודות שוב מתישהו בעתיד.
הסיפור שלא סופר על העונה הזאת שלו הוא הדרך שבה הוא הפך לאחד המנהיגים האמיתיים של הקינגס. אחרי הפסדים קשים ואירועים שנויים במחלוקת, כספי יוצא החוצה ומתמודד עם שאלות קשות מהתקשורת כמו הדובר של המועדון. מקורות יודעי דבר מספרים שהוא הבחור הזה בחדר ההלבשה שכולם אוהבים, וזה כולל דמויות מורכבות מאוד כמו דמרכוס קאזינס, רג'ון רונדו והמאמן קארל.
עם יכולת קליעה שכזו - לא רק בערב החלומי באוקלנד, אלא בצורה שגרמה לו להוביל את כל הליגה באחוזים מהשלוש כשהוא התעורר מהחלום אתמול בבוקר - מה יש לא לאהוב?
הביא לפרסום: שרון קינן
