לאחר יותר משני עשורים של קריירה מפוארת, אנדריי מדבדב, אחד מתעמלי המכשירים הבולטים בהיסטוריה של ישראל, החליט לפרוש מהספורט המקצועני – בשקט, בצניעות, בלי מסיבת עיתונאים ובלי כותרות רועשות, בדיוק כפי שהתנהל לאורך כל הקריירה שלו.
מדבדב (34), שהתמחה במכשיר שולחן הקפיצות, היה לאורך שנים חלק בלתי נפרד מהצמרת העולמית, רשם הישגים יוצאי דופן, כולל מדליות באליפויות אירופה ובעולם, זכיות בתחרויות בינלאומיות יוקרתיות, והפך לאחד השמות המזוהים ביותר עם ההתעמלות הישראלית.
על אף שלא הצליח להעפיל לאולימפיאדה – חלום שליווה אותו לאורך כל הקריירה – הוא מסיים את דרכו בספורט עם תחושת סיפוק וגאווה. "תמיד ידעתי שהרגע הזה יגיע, ושהפרישה תהיה אחרי קמפיין פריז 2024, לא משנה איך יסתיים", הוא מספר בראיון מיוחד ל'ישראל היום'.
"כשהבנתי במרץ 2024 שאין לי סיכוי להגיע לאולימפיאדה, זה היה הרגע שבו ידעתי שהגיע הזמן לסיים. זו הייתה החלטה טבעית, ואפילו קלה, כי הרגשתי שסיימתי את הפרק הזה בלב שלם".
קריסטי קובנטרי נבחרה לנשיאת הוועד האולימפי הבינלאומי | IOC
כאמור, במשך הקריירה שלו, מדבדב הפך לאחד המתעמלים הישראלים המצליחים ביותר. הוא זכה במדליית ארד באליפות העולם בשנת 2021 והוסיף את מדליות הכסף ב-2019 ו-2021 באליפות אירופה, כולם בקפיצות. בנוסף, הוא עמד על הפודיום בתחרויות גביע העולם והוכיח יציבות מרשימה ברמות הגבוהות ביותר של הענף. לאורך כל הדרך, הוא שמר על צניעות, חריצות והתמדה, תוך שהוא מציב רף גבוה לדורות הבאים של מתעמלים ישראלים.
אנדריי, האם אתה מרגיש שהשגת את כל מה שרצית בקריירה שלך?
"מבחינה טכנית, לא, כי לא הייתי באולימפיאדה. אבל מבחינה רגשית אני חושב שעשיתי את המקסימום. כל מה שיכולתי לעשות בשביל להצליח עשיתי, אין לי תחושה של החמצה ואני לא מגדיר את הקריירה שלי רק על פי הופעה באולימפיאדה או לא, למרות שזה באמת היה יעד חשוב".
כמה השפיעה העובדה שלא הצלחת להעפיל לאולימפיאדה על ההחלטה שלך לפרוש?
"גם אם הייתי מעפיל לאולימפיאדה והייתי זוכה במדליה, הייתי פורש אחרי פריז. לא ראיתי צורך להמשיך כי זאת הייתה המטרה העיקרית – אולימפיאדה. היו לי הישגים כמו מדליות באליפויות עולם ואליפויות אירופה, מקום גבוה בגביעי עולם. ברגע שבמרץ 2024 חזרתי מגביעי העולם וידעתי שאין לי סיכוי להגיע לאולימפיאדה, הבנתי שזה הזמן להפסיק ועכשיו אין לי געגועים לעשות התעמלות".
האם הייתה נקודה בקריירה שבה הרגשת שאתה מתקרב לפרישה, אך דחית אותה?
"בוודאי. לפני טוקיו 2020 הרגשתי שאני רוצה להמשיך עוד קמפיין. החלטתי להמשיך כי הרגשתי מנטלית וגופנית שאני יכול עוד. החלטתי נכון, ידעתי שלא מיציתי ולא טעיתי, כי עשיתי עוד מדליות ב-2021 באליפויות אירופה ועולם. ב-2020 זו הייתה רגע של התלבטות, והחלטתי להמשיך".
מה הייתה התגובה של הקרובים אליך כשהודעת על הפרישה?
"משפחתי ואשתי תמכו בי מאוד, אבל הם ידעו שזה הולך להגיע, זאת לא היתה הפתעה עבורם. לא היה צריך להסביר יותר מדי, זה היה טבעי. אני סיימתי את הקריירה בשקט ובשלב שאני מרגיש נכון. המשפחה תמיד תמכה".
איך זה מרגיש לקום בבוקר בלי מטרה אולימפית או אליפות עולם באופק?
"יש ספורטאים שמדברים על משבר זהות אחרי סיום הקריירה הספורטיבית. זה קשה כי אתה עושה משהו מאוד ספציפי, חי את זה ולא חושב על החיים שאחריו. אבל מאז גיל 30 הייתי מודע לכך שיהיו לי חיים אחרי, רוב החיים שלי הם אחרי הספורט. זה מאתגר, אבל אני כבר לומד להסתגל, כשהחששות היו יותר חומריים, כמו איך להשיג כסף ומה אני אעשה".
מה היה הרגע הקשה ביותר בקריירה שלך?
"הפציעה ב-2019, חמישה שבועות לפני אליפות העולם. הייתה לי הזדמנות אחרונה להגיע לאולימפיאדת טוקיו, ונחבלתי בברך. סבלתי מאוד בשיקום והגעתי לתחרות עם כאבים קשים. בסופו של דבר לא הצלחתי להגיע לגמר. הרגע הזה היה קשה מאוד ואפילו ירדו לי דמעות, אבל אני לא מצטער על הדרך".
מה היה הרגע המשמח ביותר בקריירה שלך?
"המדליה הראשונה באליפות אירופה, כשלפני זה הייתי מספר פעמים בגמר ולא השגתי אותה. גם טיילתי בכל העולם, הכרתי מקומות שלא הייתי מגיע אליהם בלי הספורט. עוד אחד מהרגעים המשמחים ביותר היה לדעת שמצאתי את הדרך שלי, עשיתי את זה בנחישות ובאהבה., זה היה שווה הכל".
האם אתה מרגיש שהשקעת יותר מדי בקריירה שלך ווויתרת על דברים אחרים?
"לא הרגשתי שאני ויתרתי. כן היה את האתגר של להיות ספורטאי, אבל אני מרוצה ממה שעשיתי. לא היו לי חרטות, לא מצטער לרגע על דברים שוויתרתי עליהם, כי הרווחתי קריירה שתלווה אותי לכל החיים, מה שלמדתי על עצמי, הנחישות למטרה, המשמעת".
האם היית רוצה להמשיך בתחום כמאמן או להתרחק לחלוטין מהספורט?
"זה אולי נראה טבעי, אבל אני לא רואה את עצמי ממשיך כמאמן. היו לי ניסיון קטן בזה כשהייתי פצוע ב-2017, הבנתי שזה לא בשבילי. אני מעדיף להתפתח בתחום אחר. התעמלות תמיד תהיה אהבה ראשונה, הייתי באולם מגיל 6, אבל אני רוצה למצוא תחום שיאתגר אותי יותר".
אם תתבקש לשמש כמנטור לצעירים, תהיה מוכן?
"אם ילד צעיר יבקש טיפים, אני בהחלט אעזור בשמחה. אני לא רוצה לחזור לעולם האימון המקצועי, אבל אני בהחלט אעזור בכל מה שקשור להתעמלות".
אילו דלתות נפתחו בפניך עכשיו?
"מאז הקורונה התחלתי ללמוד תכנות ואני עכשיו מפתח תוכנה בחברה שמתמקדת בתחום הספורט. אני רואה את עצמי מתפתח בתחום הזה, אני לומד ורוכש ניסיון. אמנם אני רק בהתחלה, אבל זה מאתגר ומעניין אותי מאוד."
איך היית רוצה שיזכרו אותך?
"רוצה שיזכרו אותי כדרימר, מישהו שחלם והצליח. אדם שעבד קשה והצליח להשיג את מטרותיו, גם אם היו קשיים בדרך. אני גם רוצה לעזור לאחרים, להיות אופטימי ונותן השראה, כשאני מתחיל עכשיו חיים חדשים, כשמקווה שהיו ארוכים."
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
