נבחרת הג'ודו של ישראל. מגיע להם יחס לא רק בימי האולימפיאדה . צילום: אורן אהרוני

אני סולח לכם אם לא תסלחו לי

רגע לפני יום כיפור אני מבקש להתנצל בפני כל כך הרבה אנשים מעולם הספורט שמעצבנים אותי, אבל לא הייתי צריך לרדת עליהם ללא רחמים • וסליחה גם מאשתי שרק הרוויחה מזה • התנצלות אחת על כל חודש בתשפ"ד

במהלך השנה אנחנו כאוהדי ספורט מרבים בחטאים. הלחץ, השמחה, הכאב ורגעי השיא הרגשיים שהספורט מוביל אותנו גורמים לנו לעשות דברים שהם, נגדיר בעדינות, לא לעניין. אז הנה לכבוד יום כיפור, כמה סליחות שלי כאוהד וצופה מעולם הספורט.

1. סליחה מכל השחקנים שצעקתי עליהם "למה אתה כזה איטי למה?", כשלי בעצמי נגמר האוויר כשאני רץ אחרי הבן שלי בגן שעשועים.

2. סליחה מהבעלים של הקבוצה שלי שקראתי לו קמצן, רק כי הוא לא הסכים להוסיף עוד 400 אלף דולר ולהביא את החלוץ שישב על הספסל ביורו . נכון אתה עשיר, ומה זה בשבילך 400 אלף דולר, אבל אני עצמי התקמצנתי לקנות במבה בתחנת דלק ב-14 שקלים.

3. סליחה מכל השדרנים, שכשהם התבלבלו בין שני שחקנים אפריקניים גיחכתי והאשמתי אותם בגזענות. אם זה מנחם אתכם, אני לא מבדיל בין איתמר שבירו לרותם חטואל.

איתמר שבירו או רותם חטואל. אני לא סגור, צילום: אלן שיבר

 

4. סליחה מכל השחקנים שמרוויחים משכורות עתק ועל כל פעולה לא טובה שלהם זרקתי לאוויר מה המשכורת שלהם, חישבתי מהר תוך כמה עונות הם חוסכים לדירה חדשה בהוד השרון, בדקתי כמה בעצם הם מרוויחים פר שעה, וזלזלתי בעבודה שלהם, "מה הם עושים משחקים כדורגל? בועטים בכדור?", כשאני בעצם כולה יושב וכותב עליהם.

5. סליחה מכל החברות של הספורטאים שכשהעלו תמונות שלהן בבגד ים במדורי הרכילות ספורט, חשבתי לעצמי, הן בטח איתם בגלל הלייקים, הכסף והפרסום. טעיתי, הן איתם בגלל שהם גם חתיכים הורסים, יפים וצעירים.

6. סליחה מכל השוערים היריבים שגידפתי כשהם בזבזו זמן, אני הייתי עושה בדיוק כמוכם.

7. סליחה מהליגה הגרמנית, לא מסוגל לשבת לראות משחקים שלכם. יש לכם אחלה ליגה, אתם ידידי אמת של ישראל, אבל וואלה תסלחו לי אני לא מסוגל לסלוח לכם.

באיירן לברקוזן מול באיירן מינכן. בלתי ניתן לצפייה, צילום: אי.פי

 

8. סליחה מכל הספורטאים הוותיקים שקראתי להם "יא זקן", עזבו שאני יותר מבוגר מכם, גם בימי השיא שלי אחרי הטירונות בצבא, שהיו לי בצבוצי ריבועים בבטן, לא הייתי קרוב לכושר שלכם.

9. סליחה ממאמני הכדורסל שקראתי להם אפס אחרי שהפסידו, כשאני בעצמי לא יודע להבדיל בין פיק אנד רול ספרדי לפיק אנד רול אסייתי.

10. סליחה מכל השחקנים הזרים שכעסתי עליהם כי ברחו בגלל הטילים, זו סתם צביעות, כי אני זוכר שכשהתחילה המלחמה באוקראינה אני וכל המדינה עקבנו בדאגה אחר הבריחה של מנור סולומון מקייב. כולל דיווחים בשידור חי עם אימא שלו. וכמה היה ברור לכולנו למה הוא עזב את אוקראינה ועבר לאנגליה.

מנור סולומון. אם לו היה מותר לברוח מאוקראינה, אז גם לזרים מישראל, צילום: EPA

 

11. סליחה מבת הזוג שלי שכל פעם כשהיא מדברת איתי ויש התקפה מסוכנת במשחק, אני רק מהנהן עם הראש - כן, ולא באמת מקשיב. אני מבקש סליחה, מצד שני גם הרווחת, ככה גרמת לי בקלות להסכים לעשות חג אצל אחותך, לשפץ את הסלון, לסרס את הכלב, לקרוא את הספר שהמלצת לי עליו, לנסוע לשוק יד שנייה בגליל, וללכת לראות מחזמר בהבימה.   

12. סליחה מכל הספורטאים האולימפיים שאני לא עוקב אחריהם כל השנה, אבל ברגע שהם מביאים מדליה באולימפיאדה אני נזכר בהם, ועוד יותר סליחה מאלה שלא זכו במדליה, אתם ספורטאים אמיתיים.

 

 

 

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...