ציון: 9
שיט. המשלחת, עם מספר שיא של 8 משתתפים, חזרה עם שלל שכולל מדליית זהב של תומר ראובני ומדליית כסף של שרון קנטור, מקום 7 לצמד המעורב ניתאי חסון ונועה לסרי, מקום 8 לגל צוקרמן ומקום 13 של דוד זרקה. יחד עם הופעה טובה של שייטי הלייזר, באמת אי אפשר לבקש יותר מזה.
התעמלות אמנותית. הנבחרת, עם רומי פריצקי, דיאנה סברצוב, אופיר שחם, שני בקנוב והדר פרידמן, הגיעה למשחקים כשהיא אלופת העולם המכהנת. כולם סימנו את ישראל כאחת המועמדות העיקריות למדליה, וחמש המופלאות אכן עמדו בציפיות, עם מדליית הכסף. גם בתחרות האישית, דריה אטמנוב, למרות שלב מוקדמות פחות מוצלח, הצליחה להתעלות על עצמה בגמר ונלחמה בכל תרגיל ותרגיל. זה הקנה לה את המקום החמישי, ואולי ללא הטעות בתרגיל הכדור היא היתה תופסת את אחד המקומות על הפודיום.
התעמלות מכשירים. מה עוד לא נאמר על אחד מגדולי ספורטאי ישראל, ארטיום דולגופיאט, שעלה על המשטח בפריז כאלוף האולימפי המכהן, ולמרות האתגר הקשה להשיג מדליה שנייה ברציפות, ובוודאי להגן על התואר - מעט מאוד עושים זאת - הצליח לסיים עם מדליית הכסף. ליהיא רז סימנה כיעד את גמר הקרב־רב וכמעט עשתה זאת, כך שרק מקום אחד הפריד בינה לבין המטרה. היא היתה רשומה כרזרבה, ולמשך 49 דקות גם היתה בגמר בזכות הפארסה של הוועד האולימפי, אך בסופו של דבר לא השתתפה בו.
ציון: 8
ג'ודו. בפעם השנייה ברציפות ענף הג'ודו שלח 12 ספורטאים וספורטאיות למשחקים, ובפעם הראשונה נבחרת הנשים הגיעה בקאדר מלא בכל המשקלים - הישג בפני עצמו. אבל כששתיים מהן, רז הרשקו וענבר לניר, מגיעות לגמר וזוכות במדליות כסף, ושלוש נוספות מדורגות בתשיעייה הראשונה אחרי שנתנו הכל על המזרן, זה רק מעצים את ההישג.
ולא, לא שכחנו שיא של 3 מדליות באולימפיאדה אחת בזכות מדליית ארד של פיטר פלצ'יק, כשגם שאר הג'ודאים בנבחרת הגברים נלחמו עד הסוף בכל משקל. כעת, לקראת המשחקים הבאים, צריך לקחת את התחרות הקבוצתית המעורבת ברצינות רבה יותר, כדי להגיע מדורגים ולזכות בהגרלה קלה יותר מאשר קרב אבוד מול צרפת בסיבוב השני.
ציון: 7
גלישת גלים. הרחק מפריז, אי־שם בחופי טהיטי, ענת ליליאור הגיעה בפעם השנייה ברציפות למשחקים. היא סיימה אותם בהישג שיא כשעלתה לסיבוב השלישי ודורגה בסופו של דבר במקום התשיעי, אחרי שהתגברה על כמה ימי דחיות בעקבות מזג האוויר.
ציון: 6
אופניים. ארבעה ספורטאים הגיעו למשחקים בענף המתגלגל, מספר שיא של כל הזמנים. אף שבאופני הכביש רותם גפינוביץ' ואיתמר איינהורן סיימו במקומות נמוכים, וכך גם תומר זלצמן באופני הרים, את הופעת הבכורה של ישראל באופני מסלול אפשר לסכם כהצלחה. מיכאל יעקובלב סיים במקום השביעי את תחרות הספרינט והגיע לרבע הגמר בתחרות הקיירין, כבוד.
אתלטיקה. עוד בתחילת השנה איגוד האתלטיקה הבטיח הרים וגבעות במשחקים, עם עשרה אתלטים ומדליה במרתון. בפועל הגיעו שישה ספורטאים. האצן בלסינג אפריפה, שנכנס בזכות דירוגו העולמי, לא העפיל לחצי הגמר, גם לא דרך מסלול הניחומים, ורשם תוצאות מאכזבות ורחוקות מהשיא שלו.
במרתון הגברים נראה שתוכנית הריצה לא ממש עבדה, כאשר מדליסט הכסף מאליפות העולם מארו טפרי היה רחוק כארבע דקות משיאו וסיים רק במקום ה־26. גם לגירמה אמרה (44) ולגשאו איילה (31) לא כל כך הלך. מי שהצילה את הענף מציון נמוך יותר היא לונה צ'מטאי־סלפטר, שעברה פציעה ממושכת, נאבקה בחום וקבעה תוצאת שיא ישראלי במרתון האולימפי, עם המקום התשיעי.
בדמינטון. מישה זילברמן מחזיק על כתפיו לבדו את הענף והגיע בפעם הרביעית ברציפות למשחקים. הוא נתן הכל במשחק מול האלוף האולימפי החדש־ישן, הדני ויקטור אקסלסן, וזכה לשבחים מיריבו. הוא רשם ניצחון על יריב נפאלי ונלחם שלוש מערכות מול יריב אירי, ואף אחד לא יתפלא אם נראה אותו גם בלוס אנג'לס.
קשתות. הנבחרת אמנם הכפילה את מספר המשתתפים מטוקיו, אך רועי דרור ומיכאלה משה, למרות מקצה דירוג נהדר, לא הצליחו לשחזור את הישגו של איתי שני מלפני שלוש שנים, ולא העפילו לשלבים המכריעים. עם זאת, הענף נמצא בכיוון חיובי. עם עבודה נכונה וצוות מאמנים בכיר, הדרך ללוס אנג'לס 2028 פתוחה.
ציון: 5
טאקוונדו. באולימפיאדת טוקיו אבישג סמברג הדהימה ביום הפתיחה עם מדליית הארד, אבל שלוש שנים מאוחר יותר זה הסתיים בהפסד ליריבה סעודית כבר בקרב הראשון. וכשלא הולך אז לא הולך, ואת התסכול שלה אפשר היה לראות בפרץ הבכי בסיום. אבישג עדיין צעירה מאוד ותנסה לתקן בעוד ארבע שנים בארה"ב.
טריאתלון. משחר שגיב, שהיה צריך להתגבר על יריביו ועל המים שאולי היו מזוהמים (תלוי את מי שואלים), לא היו הרבה ציפיות, והוא עשה את שלו כשדורג במקום ה־37, 12 מקומות מעל הדירוג האולימפי שאיתו נכנס למשחקים.
שחייה. הענף התגאה בשליחת 20 ספורטאים למשחקים האולימפיים בפריז, ואולי בגלל זה גם חגג עוד לפני סיום התחרות בארוחת ערב, מה שמנע מאנסטסיה גורבנקו להשתתף בגמר ה־200 מטר מעורב. בסופו של דבר, קיבלנו חצי מכמות הגמרים בטוקיו, ורק השליחים הצליחו לעשות זאת ולהתברג במקום התשיעי ולהעפיל למשחה הגמר. השחיינים המסכנים, שעבדו קשה במשך כל הקמפיין, עוד קיבלו בונוס וחזרו לארץ כדי להתחרות באליפות ישראל לפני טקס הסיום, אך ספק אם מישהו מלבדם ראה או שמע על כך. בשחייה במים פתוחים ובשחייה האמנותית הספורטאים עשו את העבודה וסיימו במקומות מכובדים, כמצופה מהם.
סיף. יובל פרייליך עשה סוף לבצורת של ישראל בענף ונכנס למשחקים בפריז בדלת הראשית, אך לא עבר יריב איטלקי בקרב הראשון שלו וסיים את התחרות במקום ה־19 הכללי.
רכיבת סוסים. הנבחרת אמנם הצליחה לעשות היסטוריה ולעלות לראשונה לגמר התחרות הקבוצתית בקפיצות ראווה, אבל הופעה מאכזבת בתחרות האישית הורידה את הדירוג, אחרי שדניאל בלומן נאלץ לפרוש, איזבלה רוסקוף ספגה אינסוף עונשים ורובין מוהר היה רחוק משיאו.
ציון: 4
קליעה. בקמפיינים האחרונים סרגיי ריכטר הרגיל אותנו שהוא הראשון שמשיג את הכרטיס למשחקים, אלה שהפעם הקמפיין הלך קשה והוא נכנס ממש ברגע האחרון להופעה הרביעית שלו. זה לא שינה הרבה, כי הוא לא בא לידי ביטוי בפריז וסיים רק במקום ה־33.
ציון: 3
כדורגל. בשביל זה המתנו 48 שנה? לפני פריז ישראל הופיעה פעמיים בטורניר האולימפי, במקסיקו סיטי 1968 ובמונטריאול 1976, ובשתי הפעמים הגיעה לרבע הגמר. אלא שהפעם הלכו בגדול, ורגע לפני תחילת המשחקים הכריז יו"ר ההתאחדות שינו זוארץ: "אפשר לחלום ולהשיג מדליה". ואכן, נבחרת ישראל יכולה להמשיך לחלום, כי בפועל היא חילצה תיקו מול מאלי, ופרגוואי ויפן כבר היו גדולות עליה - וזה עוד לפני שנגענו בפארסת רוי רביבו וההתנהלות מסביב.
