בפעם השנייה ביומיים עלה ז׳אנג בוהנג לתרגיל האחרון של היום, על המתח, כדי לזכות במדליית זהב. ביום שני זה היה עבור סין בתחרות הקבוצתית. חסרו לו אז כארבע עשיריות וארצו הסתפקה במדליית הכסף. אתמול (רביעי), עבור תואר הקרב רב לעצמו, הוא נזקק לקצת פחות מ-14.9. תוצאה מצוינת אבל תוצאה שהשיג במוקדמות. הפעם חסרו לו שתי עשיריות.
שינוזוקה אוקה, סטודנט יפני, חגג ניצחון שגרם למדיה החברתית ביפן להתחיל לעסוק בשאלה האם יש לו בת זוג. בונה חייך חיוך ניצחון. ז׳אנג כתמיד הגיב באצילות. אבל אחרי הספורט המעולה, החוויה האסטטית, הטלוויזיה המצויינת - מה שעושה את המשחקים האולימפיים הוא שזה עסק די אכזרי.
ובהתעמלות נדמה שמקריבים קצת יותר. כתבה באתר יפני משנת 2019 מספרת על ילד בן 15 שהפך לתיכוניסט הראשון להתקבל למועדון ההתעמלות של טוקושוקאי, בהנהלת האלוף האולימפי (בתחרות הקבוצתית מאתונה ב-2004) אוסאו יונדה. שינוזוקה אוקה עזב בגיל 15 את ביתו ועבר לגור לבד מאות קילומטרים מביתו בקרבת המועדון. הוא מספר למראיין שהוא עדיין לא יודע לבשל אורז בצורה ראויה, אבל נהנה להתאמן בחברת מקצוענים ו-ותיקים.
ההצלחות הגיעו במהירות לנער שאביו קרא לו על שמו של מאמן בייסבול מפורסם ביפן. הוא זכה באליפות עולם לנוער בקרב רב יחידים ובתחרות הקבוצתית באותה שנה בהונגריה. אבל בדרך היו גם קשיים. הוא לא התקבל לנבחרת האולימפית ל-2021 ואחרי שנה הגיעה פציעה קשה - קריעה מלאה של הרצועה הצולבת. אבל אוקה חזר תוך חודשיים לאימונים ועכשיו, כשהוא בן עשרים, הוא כבר עם זהב קבוצתי ואישי במשחקים האולימפיים.
אוקה, בן עשרים, יליד אוקיאמה שבדרום יפן, הופך לאלוף האולימפי השישי (וזכייה שמינית בסך הכל) של יפן בקרב רב, מסורת שמתפרשת על פני שמונה זכיות שהחלה עם יוקיו אנדו באולימפיאדת טוקיו הראשונה של 1964. זו גם הזכייה היפנית הרביעית ברציפות אחריו שתי זכיותיו של קוהיי אוצ׳ימורה בלונדון וריו, והזהב הביתי של דאייקי האשימוטו שאכזב אתמול וסיים שישי.
שיאו ראוטונג הסיני הוותיק סיים עם הארד, וגם כאן היה סוף לא טוב לסיפור מרגש. איליה קובטון האוקראיני נודד כבר שנתיים בין אתרי אימון והגיע למרחק שברירי נקודות למדליה אולימפית. בגיל 20 עתיד גדול עוד לפניו.
ז׳אנג שילם ביוקר על נפילה בתרגיל הקרקע שפתח את האליפות עבור הקבוצה הפייבוריטית. הוא הקדים את אוקה על ארבעת המכשירים האחרונים אבל לא הצליח לצאת לחלוטין מהבור. אוקה, שנעזר בין היתר בערעור מדויק על תוצאה במהלך התחרות, עבר לעמדה מבטיחה כשהבריק על המקבילים בתרגיל הלפני האחרון עם 15.00. הוא נראה מתייעץ עם האשימוטו לגבי דרגת הקושי בתרגיל האחרון, איך להנדס תוצאה בלי סיכון גדול מדי, אבל להפעיל מספיק לחץ על יריבו. ה-14.500 עשה את העבודה. זו גדולתה של מסורת - אלופים מלמדים אלופים.
נושא טרנסג׳נדרים ונשיםאינטרסקס (כלומר מצב מולד) בספורט הוא נושא טעון. אז ברשותכם דעתי: אלו אנשים שהחברה צריכה לעשות מאמץ מיוחד להגן עליהם. הם חווים קשיים לא רגילים בחיי היום יום. השנאה כלפיהם היא מכוערת ופרימיטיבית.
בדיון קסטר סמניה, הרצה הדרום אפריקאית, לפני כעשור ויותר, תמכתי לחלוטין בזכותה להתחרות. היא נולדה וגודלה כילדה ונערה. התוצאות שלה לא היו תוצאות של גברים אלא של נשים מהירות מאוד. זו הייתה גם דעתי כששיחקה שחקנית טרנסג׳נדרית במונדיאל הנשים ונשים טרנג׳נדריות התחרו בסקייטבורד וענפים אחרים.
אבל היום ומחר יתחרו במשחקים האולימפיים לנשים שתי מתאגרפות אינטרסקס. אימיין חליף מאלג׳יר ולין יו טינג מטאיוואן. התאחדות האגרוף לא מאשרת לטרנסג׳נדריות ונשים אינטרסקס להשתתף, אבל התאחדות האגרוף לא מנהלת את האגרוף במשחקים האולימפיים והוועד האולימפי הקים גוף זמני לניהול התחרות.
וזה בניגוד לענפים אחרים, אגרוף - ענף הקרב אולי עם העצימות הגבוהה ביותר. אז בלי פוליטיקה, פילוסופיה, מוסר ומגדר - שיתוף טרנסג׳נדריות עלול להיות סוף הענף לנשים. אגרוף הוא ענף ממילא מלא הגבלות: אסור גם כיום להתחרות במשחקים אחרי גיל 40. מתחרים מחולקים למשקלים. מתאגרפים מקצוענים היו מחוץ למשחקים שנים - וגם כיום יש עליהם הגבלות שמונעות מעשית מכל מתאגרף בכיר להשתתף. אלו לא הגבלות על זכויות אדם. זו הגנה על מתחרים אחרים.
נשים נלחמו דורות בכדי להשיג ייצוג שווה במשחקים האולימפיים. להשתתף בענפים שהיו סגורים בפניהן. אגרוף היה אחד המאבקים הקשים. עם כל הצער על כמה מתאגרפות, לא זורקים לפח מאבק של דורות עבור עניין כזה. שום אתלטית או כדורגלנית טרנסג׳נדרית או אינטרסקס לא תגרום ליריבה לעזוב את התחום. מתאגרפות כאלו כן.
מעטים עשו יותר להרחבת השתתפות נשים באגרוף מקלריסה שילדס שנחשבת למתאגרפת הטובה בכל הזמנים. היום היא אלופת עולם מקצוענית ובעברה פעמיים אלופה אולימפית. האמרגן שלה הוא יהודי חרדי שומר מצוות, מתאגרף מצוין בעברו - דמירטי סאליטה. היא תיארה את ההחלטה ״כשוברת לב עבור מתאגרפות שחלמו כל חייהן על המשחקים האולימפיים״. יש לציין, קשה לדעת אם חליף וטינג מועמדות ריאליות למדליות. הן כשלעצמן נטולות אשמה. זו פשוט סיטואציה בה צריך לסכן את קיומו של ענף שלם בשם שיח זכויות.
