מאז ומתמיד נחשב הסייף האולימפי לספורט בשליטה יהודית. תחילה בהונגריה, שם שלטו היהודים והיהודיות בנבחרת המקומית ועד מלחמת העולם השנייה גם במשחקים האולימפיים, ואחר כך במדינות ברית המועצות לשעבר, תוך שהסייף היהודי משתלט גם על מדינות כמו גרמניה והולנד. לאחר מלחמת העולם השנייה חלק מקהילת הסייף ההונגרית עלתה לארץ והייתה אחראית על הקמתו של הסייף המקומי. מכיוון שתמיד נחשב לענף אריסטוקרטי, וכזה המתאים גם לבנים ולבנות, שימש הסייף גם מקום למפגש עבור הדור הצעיר של הקהילה היהודית.
בשנים האחרונות הוא נמצא כמובן בירידה ברחבי העולם, אבל נשאר חלק מהמשפחה האולימפית בשל היוקרה שלו. בארצות הברית ובקנדה, הסייף שמר על פופולאריות מכיוון שהוא משמש ענף מכללות אהוד ומוכר, שהאירופאים הכניסו ליבשת הצפונית. כמובן שהשילוב של אוניברסיטה יוקרתית, ענף אריסטוקרטי ומסורת יהודית, משך אליו את האצולה היהודית בארצות הברית.
במשחקים האולימפיים הנוכחיים אפשר לראות שלא רק שישראל חזרה לראשונה לענף האולימפי משנת 2008 עם הופעה פושרת של יובל פרייליך, אלא בעיקר את הנבחרת האמריקנית, כאשר כמעט שליש ממנה מורכב, לראשונה אי פעם, מסייפים יהודים ויהודיות.
נבחרת הגברים, לדוגמה, מורכבת כמובן מספורטאים שסיימו או לומדים באוניברסיטאות הטובות ביותר במדינה. ניק אטקין, שהיה ליהודי הראשון שזוכה במדליית ארד על אדמת פריז במשחקים הנוכחיים ואביו היהודי הביא אותו לבקר בישראל "כדבר שהיה חשוב לו מאוד שאחווה", הוא הכוכב של השנים האחרונות.
שרון מיטשל, שאביו פיליפיני ואימו יהודייה, מייצג כמובן את אוניברסיטת הארוורד. אלי דורשביץ', הסייף הכי גדול של ארצות הברית בעשור האחרון, עשה היסטוריה באליפויות העולם עבור האמריקנים ואולי אף יגיע ל'מכביה' בשנה הבאה לאחר שביקר פה כבר פעם אחת.
אצל הנשים, מאיה ויינטרוב בת ה-21, שכבר הספיקה להשתתף במשחקי 'מכבי' האירופאים, מייצגת גם את הקהילה היהודית של העיר פילדלפיה וגם את אוניברסיטת פרינסטון. אליזבט טרטקובסקי, שהגיעה עם משפחתה לארצות הברית מקייב בגלי העלייה של תחילת שנות התשעים, פגשה שם את קרובת משפחה, יורי גלמן, אגדת סייף אוקראינית-אמריקנית, שמאמן גם את הנבחרת הנוכחית ואחראי על גידול רבים מכישרונות הסייף האמריקנים בשנים האחרונות, והוא מיהר להכניס אותה לסייף "כחלק מהמסורת המשפחתית".
ג'קי דוברוביץ', שיחד עם הנבחרת שלה תתמודד היום (חמישי) מול הנבחרת הסינית, היא בוגרת אוניברסיטת קולומביה עם תואר ראשון בספרות רוסית. הוריה הגיעו לארצות הברית בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת מבלארוס.
האם הסייף באמת חוזר לצמרת אצל היהודים (גם בנבחרת קנדה יש נציגות יהודית)? תלוי את מי שואלים. הסייף באופן כללי בעולם לא נמצא בשיא הפופולאריות ושומר על כוחו רק כי הוא עדיין מהווה עניין בוועדים אולימפיים חזקים כמו צרפת או איטליה. הרוסים גם גרמו לכך ששנים הוא לא יוצא מהתוכנית של המשחקים האולימפיים, עד שהורחקו כמובן מהמשפחה האולימפית.
בארצות הברית היהודים עושים היסטוריה ושוברים שיאים, ובתקשורת האמריקנית מדברים על כך "שמדובר בענף עם מסורת". לאיזו מסורת הם מתכוונים: זו היהודית או זו מברית המועצות לשעבר ממנה מגיעות משפחות הסייפים? ואולי בעצם הדברים כרוכים אלו באלו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו