הסיפור הזה הוא לא "רק קריקט" - ענף ספורט זר בתפריט הישראלי, אבל משוחק בתשוקה עצומה באזורים רבים בעולם: כל תת־היבשת ההודית, אוסטרליה, האיים הקריביים, אנגליה, וגם דרום אפריקה. בגלל אותה דרום אפריקה הוא גם חדר לאחרונה לתודעה הישראלית, בעקבות מקרה מקומם מאוד.
דייויד טיגר, שחקן יהודי בן 19, הודח מתפקידו כקפטן דרום אפריקה הצעירה לקראת גביע העולם עד גיל 19, שאותו היא מארחת. הסיבה? נאום שנשא באירוע יהודי פרטי, שבו היה אחד מכמה מקבלי פרסים בתחומים שונים של החיים.
הפרס נקרא "כוכבים עולים", וטיגר אמר בצניעות את הדברים הבאים: "כן, עכשיו אני כוכב עולה. אבל הכוכבים האמיתיים הם חיילי צה"ל, שמגינים עלינו ומאפשרים לנו לחיות בביטחון גם בפזורה".
This young man’s name is David Teeger. He was just dismissed from his position as captain of the South African under-19 cricket team because he is Jewish.
— Oren Barsky 🎗️ (@orenbarsky) January 12, 2024
South Africa isn’t looking for justice, it’s looking for Jews. pic.twitter.com/TzkTo9zHKT
אותו רגע היה למעשה פרק א' בסיפור. במדינה עם שלטון (לאו דווקא ציבור) מאוד אנטי־ישראלי, תמיכתו של טיגר בצבא הישראלי "האיום והנורא", כפי שהוא מתואר בתקשורת המקומית, לא עברה בשקט. התאחדות הקריקט קיבלה תלונות והחליטה לחקור את העניין.
ספורט הוא עניין מקודש בדרום אפריקה, ולבדיקה מונה משפטן בשם וים טרנגוב - אחד המומחים הגדולים במדינה לזכויות אדם ולמשפט חוקתי. טרנגוב עשה עבודתו נאמנה וזיכה את טיגר. לטענתו, השחקן היהודי דיבר באופן פרטי, והוא זכאי לחופש הביטוי. מקרה משפטי פשוט.
עם זאת, להתאחדות הקריקט לא התאימו הפסיקה או ביקורת שיפוטית. כעבור כמה ימים יצאה ההודעה שטיגר מועבר מתפקידו כקפטן בגלל "התרעות ביטחוניות", ולכאורה חשש לשלומו.
"זה פגע באנשים הרבה יותר מהדמגוגיה הממשלתית", אומר לי בנג'י שולמן, דירקטור לענייני מדיניות בפדרציה הציונית של דרום אפריקה. "איכשהו להתבטאויות הבוטות של מפלגת השלטון אנחנו רגילים, אבל פה מישהו מודח מתפקיד בגלל יהדותו, עם כל הקונוטציות ההיסטוריות".
לכך מסכים גם דארן ברגמן, חבר מפלגת האופוזיציה הראשית "האיחוד הדמוקרטי". מפלגתו הגישה תלונה לרשות לזכויות אדם, שהיא גוף שיפוטי אשר מברר ענייני גזענות. "ביקשנו העתקים של ההתרעות הביטחוניות לכאורה. ביקשנו גם הסבר להחלטה מוזרה: איך זה שניתן לאבטח אותו כשחקן, אבל לא כקפטן? כאן הסיפור החל להשתנות. פתאום זה זכה לתשומת לב ולאבטחת הנבחרת", הוא מספר.
משחקי דרום אפריקה מתקיימים בעיירה קטנה בשם פוטצ'פסטרום. כמעט ללא קהל - בכל זאת מדובר בטורניר נוער - ובמרחק של יותר מ־1,300 ק"מ מקייפטאון, שם מרכז ההפגנות האנטי־ישראליות. סיפור הביטחון הוא עלבון לאינטליגנציה.
גיבורי ספורט משלנו
בשלב הזה הסיפור הזה הוא כבר לא "רק ספורט" - כי לא כך מתייחסים יהודי דרום אפריקה לדבר. בניגוד לקלישאות על חולשת יהודים בענפי ספורט שונים, העמידה יהדות דרום אפריקה גיבורי ספורט בינלאומיים עצומים, וספורט הוא אבן יסוד במסורותיה.
כשדרום אפריקה זכתה בגביע העולם הראשון שלה ברוגבי ב־1995, סיפור בינלאומי ענק כשנלסון מנדלה איחד את המדינה באמצעות ספורט, יהודי בשם ג'ואל סטרנסקי בעט את כל 15 הנקודות של הנבחרת בגמר.
ב־1979 זכה ג'ודי שכטר באליפות העולם בפורמולה 1. שון תומסון היה גולש גלים נערץ מחופי הוואי עד בית ינאי - אלוף עולם שנבחר לאחד מעשרת הגולשים הגדולים של המאה ה־20. עלי בכר היה קפטן נבחרת הקריקט שניצחה את אוסטרליה ב־1970 - נבחרת שנחשבת לגדולה בתולדות המדינה.
בכר גם נשוי לאחות סבו של דייויד טיגר. אני שואל את מנדי יחד, איש עסקים יהודי, חב"דניק אדוק, שגם היה שחקן נבחרת דרום אפריקה הראשונה ששיחקה קריקט בינלאומי אחרי החזרה מהרחקה בסוף עידן האפרטהייד, על דור הכוכבים הזה.
"עד סוף שנות ה־60 לא היו כאן בתי ספר יהודיים. הלכנו לבתי ספר כלליים, וזו דרום אפריקה שבה הספורט חזק מאוד. אני למדתי עברית במסגרות יהודיות, אבל הלכנו לבתי ספר רגילים והתמודדנו מתוך התחרותיות הגדולה ביותר". כשסייר עם הנבחרת בהודו, ארגנה הרבנות בדרום אפריקה משלוחי אוכל כשר לנבחרת שם - עד כדי כך חשוב הקריקט לקהילה פה.
כיום יש בתי ספר יהודיים מעולים, אבל דייויד טיגר, חובש כיפה שומר כשרות ושבת, הלך ללמוד בביה"ס "קינג אדוארד" כדי להגשים את חלומות הקריקט שלו. אני שואל את יחד עד כמה טיגר טוב ומה העתיד הצפוי לו. "עלי (בכר) השקיע הרבה בילד", הוא עונה. "מגיל צעיר לימד אותו את הדקויות של להיות קפטן בקריקט. הוא אמר לי שהוא יגיע לנבחרת דרום אפריקה".
יחד כתב כמה טורים לעיתונות המקומית וגינה את המקרים. הוא אומר שלא יוכל להמשיך לאהוד את נבחרות הקריקט של דרום אפריקה שפעם ייצג. אני שואל אותו לגבי התחושה ביחס לדרום אפריקה באופן כללי, גם לנוכח המשפטים בהאג. "אתה יודע שדרום אפריקה היא אחת המדינות הבודדות שהרבי בירך?" הוא עונה בשאלה.
בן 19 וכבר מנהיג
דייויד טיגר הוא לא "רק שחקן קריקט" - הוא גיבור יהודי צעיר בן זמננו. מנהיג מעורר השראה שמוכן לסכן המון עבור עקרונותיו, וסמל למשהו גדול יותר. מייקל קרנסדורף, איש עסקים שגם מנהל את הקק"ל בדרום אפריקה, נכח באותו אירוע פרסים ואמר שטיגר היה בקלות הנואם הרהוט ביותר. המקרה הזה פגע בו. הוא אוהב את דרום אפריקה וחזר מקריירה מוצלחת בלונדון כדי לקדם בה פרויקטים למען האוכלוסייה.
"עד עכשיו חשבתי שליהודים כאן יש יחסים אחרים עם הממשלה מאשר לישראל, ופה גילינו שזה לא נגמר כאן. אבל הקהילה היהודית לא תיכנע בעניין הציונות, אנחנו נישאר ציונים".
ילד בן 19, מתברר, יכול להעניק השראה. דייויד הוא בן למשפחה דתית ביוהנסבורג ואחד מתשעה ילדים, סיים את התיכון בציונים מזהירים וזכה להערכה עצומה מהשחקנים סביבו. צעירים יודעים להעריך אידיאליזם. כל כך אהוד היה על חבריו בתיכון, שבמשחקו האחרון צעדה כל הכיתה אל המגרש לאות הזדהות.
כרגע הוא לא מדבר, אך ממקורות קרובים למקרה אפשר ללמוד שבשבועות לפני שהודח באמתלה המגוחכת של ביטחון הציעה לו התאחדות הקריקט שיתפשר, שיוציא הבהרה כי לא התכוון לפגוע, משהו על "דאגה לשני הצדדים". אולי שדברים הוצאו מהקשרם או נאמרו באירוע פרטי.
כמה ימים לפני האליפות ביקר את הנבחרת שר הספורט, התרבות והאמנות זיזי קודווה - פוליטיקאי שהוא מסמלי השחיתות הממשלתית. הוא פגש את טיגר ודיבר על כך שספורטאים צריכים לייצג את דרום אפריקה, ורמז שהוא לא עושה זאת. בשלב הזה לחצו בהתאחדות הקריקט על טיגר שיוותר מיוזמתו על מעמד הקפטן וימלמל משהו על להתרכז ביכולתו כשחקן או על רצונו למנוע מחלוקת.
הוא לא נתן להם דבר. לא התפשר, לא התקפל, וגם לא עזב בטריקת דלת. נתן להתאחדות צבועה להתבשל בשקרים ובדו־פרצופיות, ונותר מאחורי עמדה פשוטה מאוד: הוא מאמין במה שאמר. הוא קיבל את תפקיד הקפטן בזכות, ולא יוותר עליו.
אגב, בחשבון הטוויטר של לאוסן נאיידו, נשיא התאחדות הקריקט של דרום אפריקה, אין מחסור בפוליטיקה. בפוסטים רבים הוא משבח את המדינה ונציגיה בהאג על מה שהוא מכנה "הופעה מבריקה" ו"דאגה לאנושות כולה". דברים שכמובן זכותו להגיד - זכות שהוא לא מרגיש צורך לתת לילד יהודי בן 19.על הצביעות שלו הוא כבר משלם. המקרה כבר פורסם בעולם, ועשרות אלפי אנשים חתמו על עצומה להחזרתו של טיגר לתפקיד הקפטן.
📍 Join us this afternoon outside the Cricket South Africa offices in Johannesburg.
— South African Friends of Israel (@MZANSIISRAEL) January 18, 2024
Together, let's show our collective strength and support for David Teeger and his reinstatement as the U19 Captain✊. pic.twitter.com/WLK5cjPhOR
כל זה מזכיר לי סיפור ספורטיבי קצת אחר מההיסטוריה של יהדות דרום אפריקה. באותה עיר שבה משחק טיגר הלך לעולמו ב־1975 רודי באל, פעם אחד משחקני ההוקי קרח הטובים באירופה. הוא הודח מהנבחרת הגרמנית, אבל הוחזר אליה לקראת משחקי אולימפיאדת החורף ב־1936 בגארמיש שבגרמניה. ניסיון של גרמניה לנקות את שמה.
הוא שיחק והצטיין, וגרמניה ביקשה שימשיך לייצג אותה. תמורת הסכמתו קיבלה רוב משפחתו רשות להגר לדרום אפריקה. באופן מוזר, הוא עצמו התבקש להישאר בגרמניה וייצג אותה בעוד כמה טורנירים בינלאומיים. לדרום אפריקה הוא הגיע רק ב־1948.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו