כשהכדור של שינטארו מוצ׳יזוקי (193 בעולם) לא עבר את הרשת וסידר לנבחרת הדיוויס של ישראל ניצחון מתוק 2:3 על יפן ביום ראשון האחרון, כולם רצו לחבק את המנצח הגדול ישי עוליאל, אבל ממש לא שכחו מהגיבור הגדול של המפגש הזה - דניאל צוקרמן.
המחבט מספר 1 של ישראל כיום והמדורג 372 בעולם, התעלה על עצמו בדרך לניצחון כפול על מדורגים בכירים ממנו, כשבמשחק המקדים לעוליאל, כשכל הלחץ עליו, הציל נקודת התמודדות ובפעם השנייה השווה את התוצאה במפגש, שלא רבים האמינו שיסתיים בצורה הזו.
"מבחינת הרמה, זה באמת היה אחד המשחקים הטובים ששיחקתי בקריירה, גם מבחינת האווירה", אומר צוקרמן בראיון מיוחד ל"ישראל היום". הוא יודע שאין כמו מומנטום כזה כדי לחזור לסבב חדור מטרה להתקדם עוד בדירוג. "אני מאוד שמח על כך ומקווה להמשיך בתנופה וביכולת הזו לתחרויות הבאות שלי".
במשחק השני כבר היתה נקודת התמודדות ליפני. מה עובר בראש ברגע כזה?
"מהצד, כשראיתי את ישי משחק אחריי זה היה הרבה יותר מלחיץ. אם הייתי חושב שזו נקודת התמודדות ואם אני מפסיד אותה המשחק נגמר, כנראה שבאמת הייתי מפסיד. אבל הייתי חיובי, חשבתי על טקטיקה. היה לי סרב שני ואמרתי לעצמי שאני חייב ללכת לפורהנד שלו כדי שאוכל לשלוט בנקודה, כי כשהוא השתלט על נקודות במשחק הוא גם ניצח אותן. ברגעים חשובים כאלה אתה נכנס לפוקוס ואני שמח שהצלחתי להישאר בו".
תספר על הקשר שלך עם הקהל. הרבה זמן לא היה שחקן כזה שמטריף ככה את האוהדים, תפסת משבצת.
"בתור אחד ששיחק בקולג' בארצות הברית, למדתי איך לחבר קהל למשחק שלי. עם זאת, כמות כזו של קהל שמגיעה לראות רק אותך, לא חוויתי דבר כזה. האווירה שהייתה שם, אי אפשר להסביר אותה. היה כמה פעמים שעמדתי, הסתכלתי על היציעים וחייכתי. זו חוויה שתישאר בזיכרון לנצח. מרגיש שאנחנו מרימים אחד את השני, אני רואה נקודות בטלוויזיה ונזכר כמה האווירה הייתה מחשמלת".
חשבתם לפני המפגש איך תתמודדו עם הפסד? הרי יפן היו פייבוריטים.
"אנחנו תמיד באים בגישה של לנסות לנצח כל נבחרת. הוכחנו במפגש הזה שאנחנו לא נופלים מהשחקנים האלה. הרמה שהייתה שם היא לא של 350 בעולם אלא הרבה יותר גבוהה. כרגע חשוב להסתכל קדימה לעבר התחרויות האישיות. המפגש הזה הרים לענף שלנו וחייבים להמשיך במומנטום".
איזו נבחרת תעדיפו להגריל עכשיו, זו שיהיו לכם סיכויים גבוהים יותר לעבור או חזקה ואטרקטיבית?
"קודם כל אשמח לקבל מפגש ביתי נוסף, זה יותר חשוב מאיזו נבחרת נגריל. הוכחנו שאנחנו יכולים לנצח כמעט כל נבחרת בישראל, ועם הקהל הזה יש לנו סיכויים גדולים יותר לנצח יריבות".
"גם בן שלטון היה בסיטואציה כמו שלי"
על פניו, צוקרמן בן ה-28 לא בדיוק בגיל המתאים לפרוץ הלאה והוא יודע את זה, אבל אותו זה לא מעניין. "אני מה שנקרא "לייט בלומר" (פורץ מאוחר, צ"כ). רק לפני שנתיים חזרתי מהקולג' אז על הנייר אני משחק מקצועי רק שנתיים. אמנם לא בא מלמטה אבל התחלתי דרך חדשה בגיל 26. ללכת לקולג' הייתה החלטה מאוד קשה אבל כזו שתקדם לי את החיים האישיים. אז אני מאוד שמח על כך, אבל מצד שני יש לפניי דרך ארוכה בטניס, מבחינתי זו לגמרי תחילת הדרך".
בגיל כזה, יש מחשבות שונות מאלו שיש לטניסאי בן 20?
"כן, המחשבות יותר בוגרות. אבל מבחינת העתיד לא, כי אני לא שם גבול כרגע. הוכחתי את עצמי ואת הרמה שלי גם בקולג' כשניצחתי שחקנים שהיום הם טופ 50. גם בן שלטון היה באותה סיטואציה כמו שלי לפני שנה וחצי והנה היום הוא פורח בסבב (19 בעולם, צ"כ). אני מאמין ביכולות שלי".
זו בעצם היתה הפעם הראשונה שלך בדיוויס בתור מחבט מספר 1. אם זה יישאר ככה, כמעט בטוח שתשחק במפגש הבא.
"מבחינתי זו לא הסיטואציה, אלא מי שמגיע יותר טוב ונראה טוב יותר באימונים לפני. את התחרות בדירוג אשאיר לעצמי מול השחקנים בעולם ולא מול חבריי לנבחרת. אנחנו מגובשים ומסתכלים על עצמנו בתור נבחרת אחרת ולא כפרטים".
הרבה אנשים יגידו שאתה בכלל שחקן זוגות - 17 תארים. כמה אתה מתמקד ביחידים וכמה בזוגות?
"מאה אחוז ביחידים ומאה אחוז בזוגות. הגעתי להחלטה הזו בחודשים האחרונים. אני מאמין ביכולות שלי גם בזה וגם בזה וכל עוד אני יכול לשלב את שניהם מבחינה פיזית, אעשה את זה. כמובן שאם אגיע באחד מהם לטופ העולמי אחשב מסלול מחדש".
כדי לשקם את המורל הלאומי הניצחון על יפן לא מספיק, אבל זו הייתה דחיפה מאוד גדולה בדרך לשם.
"ללא ספק זהו צעד ראשון לכיוון המטרה והדרך עוד ארוכה. הטניס הישראלי צריך עוד תמיכה מעבר לזו של האיגוד שעוזר לנו בהוצאות השנתיות. לשמחתי קיבלתי עכשיו תמיכה נוספת מחברת ההשקעות "הפניקס" שעוזרת לי לממן את הנסיעות, הטיסות וההוצאות עבור המאמנים. לאט לאט אנחנו מתקדמים לכיוון הנכון, הטניס יחזור לבמה שמגיעה לו".
איפה אתה רואה את עצמך בשנים הקרובות?
"כרגע אני מכוון לטופ 250 ולהיכנס למוקדמות גרנד-סלאמים וטופ 100 בזוגות. כשאגיע לשם אסתכל על היעדים הבאים".
