העונה של הפועל תל אביב, שעליה הובטחו הצלחות בלתי נתפסות עם החתמות גדולות, זוכה בעיקר לתשומת לב בגלל אירועים מחוץ למגרש. ההחתמה של פטריק בברלי, שהפך לפרסונה נון גרטה ב-NBA, לא החזיקה מים, ונראה שאחרי כל משחק, בכל מסגרת, עופר ינאי חייב לומר את המילה האחרונה - מגוחכת או נכונה ככל שתהיה.
זו זכותו, כמובן, ולפעמים יש מקום לביקורת על המערכות, שרחוקות מלהיות מושלמות. ובכל זאת, נראה שהוא שכח כמה עקרונות חשובים בניהול קבוצת ספורט.
תקציר: הפועל תל אביב - טורק טלקום
כידוע, כל משחקי הפלייאוף של הפועל תל אביב והפועל ירושלים ביורוקאפ משודרים באופן בלעדי ב"ישראל היום". רוצים להתכונן לצפייה במשחק ולא בטוחים איך? למדריך הכתוב לחץ כאן.
כשהקבוצות הגדולות בעולם הפכו לדומיננטיות, הליגות השונות נאלצו להתאים את עצמן לא רק לקצב המשחק שלהן, אלא גם לקבוע חוקים שנועדו לשמור על מאזן הכוחות והתחרותיות. לדוגמה, תקרת השכר ב-NBA הונהגה רשמית ב-1985, לאחר שבוסטון סלטיקס ולוס אנג'לס לייקרס ניהלו ביניהן "מלחמת חימוש" שאיימה על הליגה כולה. כתוצאה מכך, לקח לבוסטון 22 שנים לזכות שוב באליפות, וללייקרס 12. המהלך עבד.
בגלל הדומיננטיות של מכבי תל אביב הוחמרו חוקי הליגה בנוגע לאזרוח שחקנים, בין היתר בשל הביקורת הציבורית על השימוש (הנתפס כבעייתי) בחוק השבות. בנוסף, הונהג "החוק הרוסי" כדי לשמור על מעמד השחקן הישראלי, כשבפועל מטרתו הייתה לאזן את התחרות מבלי לכפות תקרת שכר - מהלך שמכבי התנגדה לו עד כדי איום בפרישה מהליגה.
רק היום אנחנו מתחילים לראות סימנים לאיזון, בין היתר בזכות כניסתם של גורמים פיננסיים חזקים כמו ינאי ומתן אדלסון לשוק הכדורסל הישראלי.
לכן הרצון של ינאי לבולטות די ברור - הוא רוצה לקבוע סדר חדש, ואולי אף נדרש לעשות זאת. אך עד כה, הדרך שבה פעל הובילה אותו לפרוש מטוויטר ולהסתבך עם אמירות בעייתיות (כמו ההתייחסות למשפטי נירנברג, שדורגה במקום הראשון ברשימת ההתבטאויות האומללות).
גם למכבי לקח שנים
המודל שהפועל מנסה לחקות הוא, באופן טבעי, של מכבי, אך דווקא בגלל זה חשוב לזכור שלמכבי לקח שנים לבסס את עצמה ולהכתיב סדר יום ברמה האירופית. הדרישה לשנות לוחות זמנים היא אולי לגיטימית, אך בשלב הזה הפועל היא אורחת ביורוקאפ. עד שהיא לא תתבסס שם, הדרישות הללו בעיקר מושכות תשומת לב שמגחיכה את כל המעורבים.
אין ספק שאנחנו בעידן המאוזן ביותר של ליגת העל בכדורסל. בעשור האחרון ראינו ארבע אלופות שונות, והפועל דופקת חזק על דלת הכניסה למועדון, אחרי שנתיים שבהן הייתה קרובה להשגת המטרה. עכשיו הזמן להדק חגורות, למתן אמירות ולרוץ קדימה - על המגרש בלבד. בלי התבכיינות מיותרת על שיפוט ובדיקות סמים שהן חלק מהמשחק.
מנצחים הם אלו שקובעים את הטון, ואף אחד לא זוכר מי סיים במקום השני. אם הפועל תל אביב באמת רוצה לשנות את הכדורסל בישראל, עופר ינאי מחזיק במפתחות לעשות זאת. בשלב הזה, בישראל ובאירופה, כל אמירה מיותרת היא רק מכשול. עופר, תן לשחקנים לעשות את העבודה - על המגרש, ולא בשום מאבק אבוד מראש מחוצה לו.
