לא יהיה כדבר הזה: השיטה החדשה הצילה את ליגת האלופות

כשאופ"א פרסמה לפני כשנתיים את פרטי הפורמט החדש של ליגת האלופות, התגובות התחלקו בעיקר לשתיים. היו את אלו שלא הצליחו להבין על מה מדובר (מה זו השיטה השווייצרית? איך מכניסים 36 קבוצות לטבלה אחת?), ואלו שכן הבינו וטענו שמדובר ברעיון אווילי שיחסל סופית את השלב הראשון של ליגת האלופות.

במשך שנים ארוכות התרגלנו לשיטה הישנה והטובה (בערך): שמונה בתים של ארבע קבוצות, שתי הראשונות מכל בית עולות לשמינית הגמר. הכל היה פשוט ומובן, אבל בואו נודה, בדרך כלל גם די משעמם. למעט מקרים בודדים, לא היו הפתעות. הקבוצות הפייבוריטיות היו אלו שסיימו כמעט תמיד בשני המקומות הראשונים, היו מעט מדי משחקים דרמטיים וגורליים, וכולם המתינו לשלבי הנוקאאוט, שהחלו בחודש פברואר.

המגמה הזו רק התחזקה בשנים האחרונות, כשהחלו להיווצר פערים גדולים יותר בין הקבוצות הבכירות של היבשת לבין כל היתר. זה קרה הרבה בגלל השיטה שבה התבצעה הגרלת הבתים, על פי ארבעה דרגי איכות. כך, למשל, בעונה שעברה מנצ'סטר סיטי סיימה עם מלוא 18 נקודות, לייפציג עם 12, יאנג בויז עם 4 והכוכב האדום בלגרד עם נקודה. יסלח לנו ברק בכר, שאימן את הסרבים, אבל זה היה בית צפוי מראש ומשעמם מאוד.

אז נכון, היו גם יוצאים מן הכלל: ההגרלה זימנה באופן מפתיע לאותו בית את דורטמונד, פ.ס.ז', מילאן וניוקאסל, וההכרעה הדרמטית היתה במחזור האחרון. אבל זה קרה בבית אחד בלבד מתוך השמונה. זה היה היוצא מן הכלל שממש לא העיד על הכלל.

שלא יהיו אי־הבנות, המוטיבציה העיקרית שעמדה מאחורי השינוי במבנה ליגת האלופות היתה האיום של הסופרליג. אופ"א הבינה שהיא חייבת ליצור פורמט שיגדיל את מספר המשחקים ובאופן ישיר גם את הסכומים שהקבוצות ירוויחו. כאמור, עת התפרסם הפורמט החדש הרעש התקשורתי סביבו היה עצום, אז בואו ונבדוק יחד את הטענות המרכזיות.

קודם כל ההגרלה. מאחר שהחל מהעונה משתתפות 36 קבוצות ולא 32, וכולן בבית אחד ענקי, אין אפשרות שכולן ישחקו מול כולן. לכן היה צורך לאמץ את "השיטה השווייצרית" , שלכאורה יוצרת אי־שיוויון. אבל בואו נגיד את האמת, גם בהגרלות של פעם לא היה שוויון. לעומת "בתי מוות", היו בתים שבהם הגדולות היו עולות בלי להזיע בכלל. בדיעבד, השיטה הנוכחית אטרקטיבית יותר, בעיקר משום שכל קבוצה משחקת מול שבע יריבות שונות - ולא מול שלוש קבוצות בלבד, חלקן חלשות ולא מעניינות.

ומה לגבי ריבוי המשחקים? בשיטה הקודמת כל קבוצה שיחקה שישה משחקים בשלב המוקדם, ואם הגיעה לגמר היו לה בסך הכל 13 משחקים. בשיטה החדשה יש מצב שהקבוצות שיגיעו לגמר במינכן ישחקו 17 משחקים. אז נכון, השיטה החדשה יוצרת עומס גדול יותר על השחקנים, נושא שמעורר דיונים רבים והוא בעייתי, אבל זה כנראה המינוס המשמעותי היחיד.

מצד שני, השיטה החדשה מייצרת הרבה יותר משחקים גדולים, כולל לא מעט שחזורי גמרים, משחקים שבשנים עברו לא היינו מקבלים בשלב הראשון. תראו אילו משחקי ענק קיבלנו בששת המחזורים הראשונים: מנצ'סטר סיטי - אינטר, ריאל מדריד - דורטמונד, ברצלונה - באיירן מינכן, ריאל מדריד - מילאן, אינטר - ארסנל, באיירן מינכן - פ.ס.ז', ליברפול - ריאל מדריד, דורטמונד - ברצלונה ויובנטוס - מנצ'סטר סיטי.

היתה גם טענה שמכיוון שמדובר בשמונה מחזורים (ולא שישה), הקבוצות יוכלו להפסיד פה ושם ולא להינזק יותר מדי, שהגדולות והחזקות יעלו בסופו של דבר והקטנות ינשרו בלי להותיר חותם. ובכן, הטענה ש"לא יהיו הפתעות" לא עמדה במבחן המציאות. עובדה: דווקא ברסט הקטנה מדורגת כעת במקום ה־7, בעוד ענקיות כמו ריאל מדריד (מקום 20), מנצ'סטר סיטי (22) ופ.ס.ז' (25) כוססות ציפורניים.

אלופת צרפת ניצחה במחזור הראשון את ג'ירונה, אבל אז היא הפסידה בשלושה משחקים וסיימה עוד אחד בתיקו. כעת היא מתחת לקו האדום, ומחר מצפה לה משחק "לחיים או למוות" מול מנצ'סטר סיטי, שמרגיש כמו גמר של ממש. וכן, יש סיכוי שהקבוצה שתפסיד בו תסיים בשבוע הבא את דרכה באירופה.

יותר ממה שהתרגלנו

ונעבור למחזור הסיום עצמו, בשבוע הבא, כאשר כל 18 המשחקים יתקיימו במקביל, בערב שלא היה כמוהו בתולדות הכדורגל העולמי. איך שלא נהפוך את זה, מצפות לנו שעתיים מטורפות של דרמות, מהפכים, עליות וירידות בטבלה בכל דקה כמעט, עם כל שער שמובקע.

אז נכון, יהיו קבוצות שכבר יבטיחו את העלייה עוד לפני מחזור הסיום המשוגע, וכבר כעת יש שלוש קבוצות (לייפציג, סלובן ברטיסלבה ויאנג בויז) שאיבדו כל סיכוי להמשיך הלאה, אבל ל־24 עד 28 קבוצות יהיה עדיין על מה להיאבק ביום רביעי הבא. וזה הרבה יותר טוב ממה שהיינו רגילים אליו בעונות הקודמות.

אגב, לא רק האוהדים והפרשנים, גם חלק מהקבוצות לא הבינו עד הסוף את חוקי הפורמט. למשל, את העובדה שבניגוד למה שהיה נהוג בעבר, מה שקובע את הדירוג במקרה של שוויון בנקודות זה הפרש שערים. אלו שהבינו הן, למשל, באיירן מינכן, שלא עצרה והתפוצצה עם 2:9 על דינמו זאגרב, או אתלטיקו מדריד, שחיפשה עוד ועוד שערים בניצחון 0:6 על ספרטה פראג. שהרי יש מצב שההבדל בין עלייה חלקה לשמינית הגמר לבין מעבר לא סימפטי לשלב פלייאוף קשה ומורט עצבים יהיה שער אחד לכאן או לכאן.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

כמו כל דבר בחיים, גם הפורמט החדש של ליגת האלופות אינו מושלם, אבל הוא הרבה יותר טוב, ומרתק מהשיטה הישנה, ומרבית חובבי הכדורגל אוהבים את השינוי המרענן הזה. גם אני. והאמת? אני כבר לא יכול לחכות לטירוף של מחזור הסיום, כי לא יהיה כדבר הזה.