כל דובדבן מלמיליאן בשוק של ריגה. אין להן מושג מי היה אורי, אבל הסחורה כאן לא פחות ממושלמת, או איך אומרים הבסטיונרים אצלנו: "וואי וואי וואי, סחורה מהוואי". יש משהו אקזוטי בצבע האדום והבורדו (צבע הדגל) שצובעים כאן כל פינה ומנקרים עיניים.
"אנחנו טובים בתותים, דובדבנים ואוכמניות הרבה יותר מאשר בכדורגל", הסבירה כריסטינה, "תראה כמה הם יפים. 6.5 יורו לקילו". האמת שווה כל סנט, מה גם שמחיר קילו וחצי תותים עולה כמו כרטיס למשחק הערב.
עשרות דוכנים של תותים ודובדבנים יש בשוק של ריגה. מאחורי כל דוכן עומדים המוכרים, נורא השתדלתי לעבור בין כולם רק כדי להבין סופית שלאף אחד כאן אין מושג שהנבחרת שלהם משחקת הערב.
לאורה, שבדוכן שלה יש את התותים היפים שראיתי בחיי סיפרה על הקשר שלה לכדורגל: "הבן שלי שיחק בסקונטו ריגה, עבר ליורמלה אבל הוא לא אמר לי כלום על המשחק שאתה מדבר עליו". היא שאלה בנימוס מאיפה אני וכשעניתי "הולילנד" היא הבינה מיד, פתחה ידיים לצדדים וקראה: "הו, ביג יזראל".
בורדו בוהק בשוק של ריגה. מי בכלל שמע על כדורגל? // צילומים: ליאב נחמני
הסברתי שאנחנו ממש לא "ביג" כמו שהיא חושבת אבל שבכדורגל אנחנו אמורים לצאת מכאן הערב עם 3 נקודות. "אתה תקנה חצי קילו תמורת 3 יורו ובתמורה קח את השלוש נקודות האלה" הציעה לאורה. מיד יצאו להם שלוש מטבעות - יש דיל. קניתי. נותר רק לקוות שלשחקנים של אנדי הרצוג יהיה קל. טעם התות כאן מזכיר את גן עדן, אבל ניצחון על לטביה יהיה לא פחות מתוק.
