בעולם הכדורגל כששחקן מסומן מגיל צעיר כפוטנציאל גדול, מצפים שיביא את היכולות שלו לידי ביטוי ללא שום מהמורות בדרך. נוטים שלא להתייחס לקושי שעובר בחור חסר ניסיון לעמוד בלחצים המקצועיים והמנטליים שמופעלים עליו. כשהוא מצליח, זה מתקבל בצורה מובנת מאליה. כשדברים הולכים בצורה יותר קשה, חוסר הסבלנות זועק לשמיים. אם יש שחקן שחווה זאת במדויק במהלך הקריירה שלו הוא טוטו תמוז.
אחד החלוצים הגדולים שצמח בישראל בדור האחרון לא משחק כדורגל למעלה משנתיים וחצי ולמרות שבתקופה הזו הצליח להרים עסק נדל"ן מצליח ברומניה, הוא מתגעגע מאוד לכר הדשא. "מדובר בתקופה ארוכה וזה סיטואציה מאוד לא פשוטה למצוא קבוצה חדשה. קיבלתי הצעות אבל הן לא באמת גרמו לי לשקול אותן. היה לי הצעה מדינמו בוקרשט שבאמת קרצה לי אבל אחד מאנשי ההנהלה לא הסכים לכמה סעיפים. מאוד התאכזבתי אבל בחיים ממשיכים הלאה".
חגגת לפני כשבוע 33, אתה עוד חולם לשחק ברמות הגבוהות?
אני קודם כל חולם לחזור לשחק כדורגל. כואב לי לשבת בבית ולא לעשות משהו שאני הכי אוהב לעשות אבל זה דרכו של עולם. תמיד אמרתי שהקריירה שלי נתונה בידי אלוהים. אם הוא ירצה שאני אחזור לשחק, אני אחזור, ואם לא, אקבל החלטה קשה ואסיים.
הפרישה זה משהו שעולה לך בראש?
אחרי תקופה כל כך ארוכה ויחד עם הקורונה ברור שזה עובר בראש. יש המון פחדים לסיים משהו שנתת עבורו כל כך הרבה, השקעת בשבילו. מגיל 15 שעליתי לבוגרים, נתתי את כל מה שיש לי וזה כואב לי שאני לא נמצא במקום שאני אמור להיות בו בגיל 33. יחד עם זאת, אני מודה על מה שעשיתי ומה שעברתי, אני רוצה לחזור למקום טוב ולא סתם לחזור לשחק כדי להגיד שחזרתי.
ניסית להיעזר בסוכנים?
המון סוכנים דיברו איתי ושאלו אותי מה הדרישות שלי וכמו שאמרתי למנהל המקצועי של דינמו בוקרשט – אני מחפש חוזה לתקופה ארוכה. אני צריך משהו באזור השנה וחצי וזה הקשה עליהם להעביר את זה בדירקטוריון. עשיתי הרבה טעויות כשהסכמתי לחתום על חוזים קצרים וזה תקע אותי. זו אחת הדרישות שהיו לי. לא הייתי מוכן להסתכן על חוזה קצר לחצי שנה ולגלות יכולת לא טובה, הייתי עושה צעד אחד קדימה וחוזר עשר אחורה. אין ספק שלשבת בבית זה לא אופציה טובה לשום כדורגלן אבל גם צריך לבחור מה להקריב בשביל לחזור לשחק.
אתה שומר על כושר?
כמובן. יש לי מאמן אישי וזה בשבילי עדיין דרך חיים כולל שמירה על התזונה. אני לא מכיר משהו אחר. גם אם אחזור לשחק וגם אם לא, זה משהו שעדיין חשוב לי.
אם מסתכלים בחשבון האינסטגרם שלך, רואים שמדי פעם אתה מעלה סרטונים או הופעות טובות שלך מהעבר במדי הפועל ת"א למשל. זה נטו בשביל לעשות לעצמך טוב או ניסיון להחזיר את עצמך לתודעה?
בכנות, אין לזה מטרה מובהקת. אני מקבל הרבה הודעות מאנשים שמתגעגעים אליי במגרש ורוצים לראות אותי ומבקשים שאני אעלה קטעי וידאו. אני לא מנסה להוכיח או להראות לאף אחד שום דבר. אני נענה לדרישות של הקהל החם ואנשים שבאמת אוהבים אותי. ילדים עדיין מבקשים ממני ברכות ליומולדת, לבר מצווה והם רוצים לראות אותי משחק.
"רק רציתי לשחק בבוגרים של הפועל פ"ת"
תמוז לאורך כל הקריירה סבל מתדמית בעייתית. מי שנולד בניגריה, עלה לישראל ונלחם כל החיים כדי להגשים את חלומו, נתפס כששחקן שלא לוקח את המקצוע ברצינות, שאוהב לבלות, שמתעסק בדברים שלא קשורים לכדורגל. גם כשהביא מספרים, גם שהגיע לנבחרת ישראל, אנשים חיכו לראות אותו נופל. מעטים הבינו כי בסה"כ רצה להרגיש חי אחרי ילדות לא פשוטה. הקשיחות שהפגין לאורך הדרך, גם אם למראית עין, נשברת בכנות יוצאת דופן.
"אני האחראי העיקרי למצבי, אני לא מחפש אשמים. אני כן יכול להגיד שבשיא שלי לא נתנו לי להתקדם אבל אני הבאתי את עצמי לסיטואציה שאני נמצא בה כיום", אומר תמוז. "ההחלטה לפני כמה שנים לעשות הפסקה לשנה כדי להתאוורר מהאנרגיות הרעות של הכדורגל הייתה טעות גדולה. אחרי ההצלחה בפטרולול לא נתנו לי להתקדם ושם הייתה נקודת שבר".
יצאת לאירופה בגיל 24 כשהתחנה הראשונה הייתה אוראל הרוסית. אם היית יוצא לחו"ל בגיל יותר מוקדם אתה חושב שהיית מצליח יותר בקריירה?
אולי אבל מנגד אפשר להגיד שיצאתי למקום לא טוב שהייתי בשיא שלי. היו לי הצעות פה בארץ ולא הייתי צריך לצאת לרוסיה. יחד עם זאת, הייתי כל כך נחוש ואמביציוזי שזה יצליח לי והרגשתי שאני מוכן לתחנה הבאה. לצערי הגעתי למקום שעצר לי את ההתקדמות. מבחינה כלכלית זה היה נהדר אבל זה לא סגנון כדורגל שהתאים לי. חבל שזה קרה דווקא בשיא שלי.
למרות הדעיכה התלולה בקריירה, תמוז לא רואה בעצמו כטרגדיה ספורטיבית. "יכולתי למצות יותר אבל אני לא חושב שאני פספוס. עשיתי דברים גדולים בכדורגל ובגלל שאנשים ציפו להרבה יותר, יש כאלה שאומרים שאני פספוס. כבנאדם היום אני רואה את הדברים בצורה אחרת. אם היה לי לפני כמה שנים את החשיבה שיש לי היום, אז הייתי מגיע יותר רחוק. אני מודה על מה שקיבלתי מאלוהים. צריך להבין שאני רק רציתי לשחק בבוגרים של הפועל פ"ת. כל השאר היה אקסטרה, אני אסיר תודה על מה שהשגתי".
המון אנשים זוכרים את התקרית בגמר גביע המדינה ב-2012 שבה לעיני המצלמות תקפת מילולית את אלי טביב. כמה לדעתך זה פגע בך?
זה עלה לי בשם שלי וזה משהו ששילמתי עליו מחיר כבד. זה לא משהו שהייתי צריך לעשות אבל אני יכול להבין למה טוטו בן ה-24 נהג ככה. היה לי עצב ואכזבה מאוד גדולה מאלי. זו הייתה תקופה שכל המועדון היה נגדו ואני הייתי היחידי שהלך איתו. זה כאב לי שהוא לא נתן לי להתקדם למונאקו בחוזה שהיה מסדר אותי בכל החיים.
"רומניה היא לא תחליף לישראל"
אחד הדברים שעוזרים לתמוז לעבור את התקופה הלא פשוטה היא בתו הבכורה שנולדה לפני כ-9 חודשים. "בלעדיה הייתי שבור, היא הביאה לי אושר שאי אפשר להסביר במילים. הכדורגל נתן לי המון אבל קשה להשוות. זה עוצמתי וממלא אותי באושר גם ברגעים הקשים. בשנה האחרונה עם הקורונה זה נתן לי זריקת מרץ ואושר שאין אפשר להסביר".
העובדה שהחלטת להשתקע ברומניה קשורה לעובדה שבישראל לא תמיד קיבלת יחס חם?
ממש לא. ברומניה הרגשתי בנח להתחיל את העסק שלי כי היה שוק שאפשר להתפתח בו מבחינת הנדל"ן. ראיתי הזדמנות ולקחתי אותה בשני ידיים למרות שזה לא קל להשקיע במדינה זרה. אני מאוד אוהב את מדינת ישראל ואין לה תחליף אבל מאוד קשה להקים בה את מה שהקמתי ברומניה, מדובר בפערים עצומים. כשאני מגיע לישראל והולך ברחוב, אנשים צועקים לי ונותנים המון אהבה. זה לא שחס וחלילה יש לי משהו נגד ישראל, זה ממש לא ככה. בארץ פשוט העסקים פחות משתלמים.
נדמה לאורך כל השיחה כי תמוז נזהר שלא לעשות סיכומים לקריירה שלו, מה שמעיד על האמונה שלו שעדיין ייתכן ויחזור לבעוט בכדור. בשאלה מה הרגע הכי גדול שהיה לו בקריירה, הטון שלו מעט משתנה. "היו לי המון רגעים גדולים אבל אני לא רוצה ללכת לשם עדיין. אם אני אקבל את ההחלטה לפרוש אני אוכל אולי להצביע על משהו ספציפי. אני יכול לומר שאני זוכר לטובה המון רגעים בהפועל ת"א. ההתאקלמות שלי שם לא הייתה קלה כי היה סגל מדהים אבל היו לי שם שנים מדהימות", הוא מספר בהתרגשות. "שמחתי לבוא לכל משחק וכל אימון ורציתי כל כך להחזיר לקהל של הפועל כי הוא נתן לי חום כמו שבחיים לא קיבלתי".
המקום שבו גדלת – הפועל פ"ת קרוב מאוד לליגה השלישית. כמה כואב לך לראות את זה?
כואב לי מאוד כי זה מועדון שנתן לי את כל היסודות שלי ואת כל הערכים שלי גם כבנאדם. אתה צריך להבין שהחלום שלי בתור ילד היה רק לשחק בבוגרים של הפועל פ"ת. לא בבית"ר ירושלים ולא בהפועל ת"א, ולא בנבחרת ישראל כי לא חלמתי כל כך גבוה אבל זה קרה לי במהירות שאני אפילו לא דמיינתי. המועדון הזה הוא מועדון ענק בכדורגל הישראלי, הוא מאוד חשוב למדינת ישראל. אנשים לא מבינים את ההיסטוריה שלו. שאני מגיע לישראל ומגיע לבית שלי בפ"ת בחופשות בשנים האחרונות, אני שומע כמה המצב הזה כואב לאוהדים. הלוואי וזה היה תלוי בי והדברים היו שונים. יש דברים שלצערי לא תלויים בי ואני מקווה מאוד שהדברים יסתדרו כי הפועל חייבת להיות בליגת העל.
אתה רואה כדורגל? אתה עוקב אחרי הליגה בישראל?
אפשר להגיד שזה הדבר היחידי שאני רואה בטלוויזיה, זה החיים שלי. אני מאוד את מכבי חיפה השנה ואני חושב שברק בכר הכניס בהם משהו שהיה חסר להם, אני מקווה שהם ייקחו את זה למקום טוב. אני חושב שמגיע למכבי חיפה אליפות אבל אני מאמין שמכבי ת"א תזכה.
איפה אתה רואה את עצמך בעוד 7 שנים?
וואו, הלכת רחוק מדי. אני מסתכל על מחר ומחרתיים. רוצה לגדל את הילדה שלי בנחת ושתהיה לי בריאה. כל השאר לא מעניין אותי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו