"זה לפעמים קצת מוזר, אבל הכדורגל הוא אותו כדורגל"

שעות הבוקר בבית הנבחרות בשפיים והמנהל המקצועי של נבחרות הנשים, אלישע לוי, מגיע לעבודה. אחרי יותר מ-35 שנים בכדורגל הגברים כמאמן ראשי, לוי עשה שינוי בגיל 67. אצל כל אדם רגיל מדובר בגיל פרישה, אבל במקרה שלו זו רק ההתחלה של תפקיד חדש. כנראה אף פעם לא מאוחר מדי ללמוד ולחוות משהו אחר.

אחרי ארבעה חודשים בתפקיד המנהל המקצועי של נבחרות הנשים, לוי מודה ש"זה לפעמים קצת מוזר", אבל מבהיר מייד בראיון מיוחד ל"ישראל היום": "הכדורגל הוא אותו כדורגל, השינוי הוא רק בכך שאני לא צריך להיות כל הזמן על הדשא.

"אני מאמן בנפש שלי, בנשמה. עברתי מאות שחקנים, כל הקבוצות, מהקטנות ועד מכבי חיפה, ואז הטופ - שזה להיות מאמן נבחרת ישראל הבוגרת. אז כן, יש שינוי ואני נהנה ממנו".

איך הפכת ממאמן למנהל המקצועי של נבחרות הנשים?

"איך זה נולד? אני חבר בכמה ועדות בהתאחדות ואחרי קריירה מאוד ארוכה רציתי לעשות את המעבר הזה מעמדת המאמן למנהל מקצועי. היתה הצעה משמעון מימון ושינו זוארץ, ואני בהחלט מודה להם על כך. כדורגל הנשים פחות אינטנסיבי ופיזי, זה נכון, אבל בכל הקשור לטכניקה והבנה טקטית - הכדורגל הוא אותו כדורגל. גם כאן השחקניות רוצות לבצע דברים בצורה הכי טובה. הן צמאות לידע ובקטע הזה אין שום הבדל. כדורגל הנשים בעולם מאוד מפותח, ואם תהיה סבלנות זה יקרה גם כאן".

איך משכנעים בנות צעירות לבוא לשחק כדורגל במדינה שלא בדיוק מעודדת זאת?

"עשינו איתור עד גיל 16 והגיעו לכאן מהמועדונים כ-100 שחקניות. לכל קבוצה יהיה מנהל מקצועי, זה צריך להיות תפקיד שאי אפשר לוותר עליו".

מה כבר שינית? מה הדברים שראית שבלעדיהם כלום לא יתקדם?

"זה אחד הדברים שמנהל צריך לדאוג להם. הכנסנו ,GPS זה משהו שלא היה. הבאתי את מאמן הכושר של הגברים, ערן שאדו, והוא עובד עם הנתונים. ראינו שמבחינת הקילומטרים למשחק המספרים דומים, 12-10 ק"מ למשחק. נכניס עוד דברים ושיפורים כדי לעזור לשחקניות להשתפר.

"תראה, בליגה הראשונה יש תנאים טובים. אני מבקר במועדונים, במשחקים, אבל בנבחרת ניתן יותר. יש לנו את ניסו אביטן ויש לו עוזרת, מאמן כושר, אנליסט, צוות רפואי מהטובים ביותר. רוצים לתת את התנאים הטובים ביותר. הנבחרת עד גיל 19 עלתה דרג, הבוגרות עשו שני ניצחונות והמטרה היא לעלות דרג. גם הנבחרת עד גיל 17 ניצחה ורוצה לעלות דרג. אני יודע הכל, מעורב בהכל, נמצא בכל אימון, הולך למשחקים, אבל לא מתערב מקצועית למאמנים".

ערכתי שיחות עם שחקניות בליגת העל לנשים, אתה מודע לכך שהתנאים שיש כאן הרבה יותר טובים ממה שיש להן ביום יום בקבוצות, ובסוף זה מה שחשוב.

"נבחרת תמיד נגזרת ממה שקורה בליגה. זה נכון לנבחרת ישראל בגברים וגם בנשים. הבסיס הוא שחקניות שמשחקות בליגה. אלה דברים שאני עושה בממלכה שלנו, אבל להגיד לך שאני יכול לשלוט בדברים שקורים בליגה? התשובה היא לא. מתחילים לשדר את המשחקים, רוצים לשווק את זה לסלון בכל בית כדי שתהיה מודעות. זה דבר שייקח זמן. יש התעניינות מאוד גדולה וכדי לצמצם פערים מול העולם צריך לגעת בכל הנקודות: שופטים, מגרשים, מקצוענות".

אתה אומר מקצוענות, אבל במשחק ליגה בשבוע שעבר הכל התעכב כי הופעלו ממטרות. שחקניות עובדות בעבודות נוספות והיה את המקרה שבאמצע משחק עזבו כמה שחקניות ונסעו לחתונה. זו מקצוענות?

"כל הזמן מנסים להטמיע, אבל יש גם מציאות. בהתחלה כשהייתי מאמן הייתי צריך לעבוד עוד עבודות כדי לפרנס משפחה. מחר מחרתיים זה יהיה מקצועני והכדורגל יקפוץ עוד מקפצה. זה כך אצל השופטים למשל. אני רואה מה קורה מאחורי הקלעים בהתאחדות ואנחנו לגמרי בדרך לשם".

"צריך זמן כדי להתמקצע"

דיברת קודם על מאגר שחקניות, מצד שני יש הרבה לגיונריות ביחס לכדורגל הגברים. אולי הן אלה שצריכות להוביל כרגע?

"השתמשנו במשחקים האחרונים בשש לגיונריות ויש לנו משהו כמו 14 לגיונריות, וזה מאוד דומיננטי כשהן באות מארה"ב או גרמניה. ככל שיהיו יותר גם הנבחרת תהיה יותר טובה. הקבוצות הן עצמאיות ואני אומר שצריך זמן כדי להתמקצע. זה מתחיל להתפתח ופה נימדד, זה לא בא ביום אחד. אלה דברים שלאט לאט יקרו. אני זוכר איך אנחנו התחלנו ולאט לאט זה התמקצע. מנסים להילחם שיהיו השופטים הכי טובים, קווניות, הכל בתנאים הכי טובים. רק כך אפשר להתקדם".

אתה מדבר על זמן, טווח ארוך, אבל בסוף החוזה שלך הוא לשנה.

"ההסכם שלי הוא לשנה, אבל הראייה והעשייה הן כאילו אני הולך להיות כאן מאה שנה".

אני רואה כדורגל נשים בארה"ב, גרמניה, אנגליה או אפילו מדינות כמו דנמרק ושבדיה. נראה כאילו הפערים מכאן עצומים.

"יש פה פערים מאוד גדולים, זה נכון. אתה שואל אם אפשר לצמצם אותם? התשובה היא כן".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות