עונת 1999/2000 תיזכר כאחת העונות הגדולות בהיסטוריה של הפועל תל אביב. הקבוצה דאז זכתה בדאבל היסטורי תחת המאמן דרור קשטן ז"ל, וזכורה הרבה בזכות העובדה שההישג נעשה על ידי שחקנים צעירים בוגרי מחלקת הנוער שנקראו "תינוקות קשטן".
לא מעט שחקנים מאותה תקופה נשארו בעולם הכדורגל כמאמנים ברמות השונות או כפרשנים, אבל יש כאלה שהחליטו לעזוב את התחום. אחד מהם הוא כפיר אודי.
"ישראל היום" יוצא בסדרת כתבות חדשה שבה נעקוב אחרי חייהם של שחקנים שהיו מוכרים לכל אוהד כדורגל ישראלי, אך מאז פרישתם נעלמו מתחת לראדר. בחרנו באודי שהיה שחקן אהוב במיוחד, כדי לפתוח, וממש לא התחרטנו.
אודי (44) שיחק למעלה מ-150 משחקים בהפועל ת"א וכבש שערים רבים. כמו כן שיחק גם בנבחרת ישראל וכבש את אחד השערים ב-1:4 על רוסיה במשחק ידידות בפברואר 2000.
כיום אודי עובד כמאמן כושר אישי ובמקביל לומד רפואה טבעית של הגוף והנפש, תחום בו הוא מתכנן לעסוק בעתיד במקביל לעבודתו כמאמן כושר. חלוץ העבר שומר שבת, ובשל כך בין השאר החליט לא להמשיך בעולם הכדורגל.
שאלתי אותו מה הזיכרון הכי מיוחד שלו מדרור קשטן ז"ל. "בקדנציה לפני הדאבל דרור השאיר אותנו בליגה. זו הייתה העונה הראשונה שלי בבוגרים. משה סיני העלה אותי, וקשטן החליף אותו באמצע העונה. לאחר שנגמרה העונה דרור עזב לבית"ר ירושלים ואז כשחזר להפועל לאחר שנתיים הוא ניגש אליי ושאל לשלומי. התפלאתי מאוד שהוא זכר אותי, זה היה מרגש".
מה הרגע הכי גדול שלך בקריירה?
"יש שני רגעים גדולים. הראשון הוא הזימון לנבחרת בגיל צעיר והבקעת שער במשחק הבכורה. השני הוא הבקעת שער הכמעט אליפות במשחק המקביל למשחק השרוכים".
גם כשהוא לא בתוך הענף, אודי ממשיך לעקוב אחרי הכדורגל הישראלי, לא באותה עצימות כמו בעבר והוא גם מפספס את הצפייה במשחקים שמתקיימים בשבת, אבל אחרי הפועל ת"א הוא ממשיך לעקוב ומקווה שלא יירדו ליגה. "כדורגל הוא מקצוע עם עליות וירידות. כרגע המצב הוא לא כפי שכולם ציפו, אבל אני מאמין שיוסי אבוקסיס עוד יוביל את הפועל להצלחות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו