מאז 2022, נבחרות ישראל השונות חוו הצלחה יחסית במפעליה השונים. הבוגרת סיימה במקום הראשון בבית שלה בליגת האומות והבטיחה מקום בפלייאוף היורו, נבחרת הנוער סיימה במקום השני באליפות אירופה ושלישי במונדיאליטו והצעירה הגיעה עד לחצי גמר היורו והבטיחה את המקום במשחקים האולימפיים בפריז.
התחושה הייתה שעלינו על הגל. שחקנים צעירים החלו לקבל תפקידי מפתח בקבוצות שלהם ולצאת לחו"ל וההגרלה של הבוגרת הייתה נראית נוחה וריאלית לעלייה. תוך שבוע, נראה שאולי הבועה התפוצצה.
נבחרת הנוער הייתה בסיטוציה טובה לעלות ליורו, אבל הפסידה 1:0 למונטנגרו בדקה ה-95 ועוד הפסד לנורבגיה גמר את הסיפור מבחינתה. במוקדמות יורו עד גיל 21 החבורה של גיא לוזון השלימה סיבוב מלא בהפסדים (כולל 2:0 הערב לגרמניה) ואיבדה סיכוי מעשי להגיע אפילו לשלב הפלייאוף. הנבחרת הבוגרת, זאת של אלון חזן ויוסי בניון, כשלה לעלות דרך שלב הבתים ליורו והובסה 4:1 מול איסלנד בחצי גמר פלייאוף העלייה, מה שקבע עוד שנתיים לפחות ללא טורניר גדול.
מכאן נותר רק לתהות מה נקבל באולימפיאדה. הנבחרת עד גיל 23 בנויה מאותם שחקנים שהעניקו לנו, האוהדים, שני קיצים חלומיים ומלאים בתקווה ובחלומות. האם עוד בועה תתפוצץ או שמא צפוי לנו עוד קיץ שכמוהו לא חווינו? התשובות יתקבלו לקראת סוף חודש יולי.
