חלון ההעברות של ינואר מעורר תמיד הרבה ספקולציות ותקוות, אבל לרוב לא טומן בחובו בשורות יוצאות דופן. יש כמובן מקרים יוצאי דופן, כאלו ששינו עונה ואפילו השפיעו דרמyית על אופי של מועדון (דוד סולארי לק"ש, ערן זהבי למכבי ת"א, חנן ממן שהביא אליפות לב"ש הם חלק מהדוגמאות), אבל לרוב זה לא קורה והציפיות מתבדות.
האפשרויות בחלון הזה הן די מוגבלות, מכיוון שרוב השחקנים שנמצאים בכושר טוב לא משוחררים מקבוצותיהן במהלך העונה, ואם כן, זה בסכומים גבוהים ממחיר השוק. אלו שכן משוחררים, לרוב לא שיחקו תקופה ולא נמצאים בכושר טוב.
אפשרות נוספת שקיימת בינואר היא להביא שחקנים חופשיים מליגות קלנדריות, ליגות שמתחילות בפברואר-מרץ ומסתיימות באוקטובר-נובמבר. גם כאן אליה וקוץ בה – הקבוצה מביאה שחקן חופשי, אבל אחרי פגרה משמעותית ולאחד כזה לוקח זמן להיכנס לכושר משחק.
אחד השמות היותר מבוקשים בתקופה האחרונה היה שחקן נבחרת ישראל, גדי קינדה, שסיים חוזה בקנזס סיטי מה-MLS ושתי הגדולות של הכדורגל הישראלי, מכבי חיפה ומכבי ת"א התחרו על שירותיו. בסופו של דבר, מכבי חיפה זכתה, גם בגלל שהיא הייתה זקוקה לקינדה הרבה יותר.
מכבי ת"א אמנם התעניינה, אבל היא חסרה בעיקר בחוליה האחורית, בטח אחרי הפציעה של ניר ביטון, ודי מלאה בעמדות האלו עם דור פרץ, גבי קניקובסקי, אייל גולסה ודן ביטון, כשגם דור תורג'מן יכול לשחק כחלוץ נסוג.
מבחינת חיפה, קינדה הוא רכש מדויק ובמקום. קינדה, שנתון 94, שחקן ברוך כישרונות, שהעמדה המועדפת עליו היא כקשר קדמי (10), אבל הוא גם יכול לשחק כקשר מרכזי (8) ובמערך של 4:3:3 לבוא מהכנף.
קינדה הוא שחקן שיודע לנוע לעומק, מוסר מצוין וגם אחד ששווה בליגה שלנו 10 שערים בעונה. חיפה צריכה סבלנות עם הקשר, שהמשחק האחרון שלו עם קנזס היה ב-27 לנובמבר. אבל מבחינת האלופה, כששני השחקנים שמשחקים על העמדה המועדפת על קינדה, ליאור רפאלוב וצ'ארון שרי, יחגגו במהלך העונה 36 ו-38 בהתאמה, המחשבה עם הבאתו היא לא רק לעונה הקרובה, אלא לעונות שאחרי.
באופן כללי, חלון ההעברות בכדורגל הישראלי עובר שינוי משמעותי בשנים האחרונות, שינוי שיאלץ קבוצות להגדיל משמעותית את ההשקעה במחלקות הנוער ובסקאוטינג על שחקנים יהודים בעולם. קבוצות בלי מחלקות נוער חזקות יהיו בבעיה לא פשוטה. בניגוד לעבר, שחקנים צעירים מקבוצות שלא רצות לאליפות, לא צריכים את הבמה של הקבוצות הגדולות כדי לצאת לאירופה - מה שמעלה משמעותית את המחיר שלהם.
אם נוסיף לזה שקבוצות מעבר לים מביאות שחקנים, גם מישראל, בגילאי העשרה, נבין שהקבוצות ישתמשו יותר ויותר בשחקני הבית שלהם ואחוז השימוש בשחקנים צעירים יעלה משמעותית. רק במחזור האחרון שותפו 28 שחקנים משנתון 2003 ומטה מתוך 167 ישראלים סה"כ (17%), נתון בלתי נתפס לליגה שלנו בשלוש העשורים האחרונים.
בגלל הנתונים הללו והמגמה שמתעצמת, כל קבוצה ישראלית שתצליח להחזיר ליגיונר איכותי, גם בגיל יחסית מאוחר, תרוויח גם מקצועית וגם שחקן שיהווה דוגמא לילדים שעולים מהנוער וזה חלק מהאבולוציה המשתנה בכדורגל שלנו.
