מייד בפתיחת השיח עם ילדי קיבוץ ניר עם המקסימים השאלה הראשונה היתה מי בעד חידוש ליגת העל בשבת הקרובה. כל שבעת הילדים הרימו יד ולכל אחד היה ההסבר שלו. הקונצנזוס הקטן הזה סביב שולחן לובי מלון הרודס ת"א, שבו הם ומשפחותיהם מתאכסנים, הוא אולי התשובה לכל מי שהעדיף לא לראות כדורגל בזמנים כל כך קשים עבור המדינה.
בשולחן ישבו אוהד (10) וינאי (7), שני אחים, הגדול אוהד את מכבי חיפה ואחיו את מכבי ת"א. ינון קמחי (11), עוד אוהד ירוק, לצד גיא (10) ומעיין (8, לבקשתך, עם שני י') כהן, אוהדי מכבי ת"א. שילה בן שטרית (8) המשיך את הנציגות הירוקה בפאנל, והיתה גם נציגות מכובדת לאוהדי הפועל ב"ש, עם דקל רופמן בת ה־11.
"אני בעד להחזיר את המשחקים", פתחה דקל, "זה יחזיר את השחקנים לכושר, אבל גם אותנו. אני מאוד אוהבת כדורגל ורוצה להמשיך לראות את הפועל ב"ש ואם היא תנצח את המשחק הקרוב שלה זה ישמח אותי מאוד".
ינון, שקבוצתו מכבי חיפה תפגוש את הפועל ב"ש בראשון, הוסיף: "המסר שלי לקבוצות הוא פשוט שישחקו. התגעגענו לכדורגל. יש ימים שהייתי קצת עצוב בגלל המצב, כמו למשל ביום המשחק מול הפועל פ"ת, אבל ניצחנו וזה שימח אותי".
אוהד, חברו ליציעי סמי עופר, הסביר גם הוא את החלוקה הזו, בין המודעות למה שקורה מחוץ למגרש לבין מה שיעשו השחקנים על הדשא. "גם ביום קשה ניצחון של מכבי חיפה ישמח אותי", הוא מבהיר, "זאת הקבוצה שאני אוהב, מגיל שנה אני ירוק".
"לנצח בדרבי יותר חשוב"
אי אפשר שלא להתאהב בילדים הללו, נימת הדברים מחזיקה גוש בגרון, כזה שקשה להשאיר בפנים, אבל ההתמודדות של הצעירים מעוררת השראה. הם נכנסים ללב ברגע.
רגע אחרי שחזרו מבתי הספר החדשים בת"א ואכלו בחדר האוכל של המלון ("מתגעגעים לחדר האוכל בקיבוץ"), התבוננות בלוח המשחקים מזכירה לגיא שקבוצתו, מכבי ת"א, תשחק עוד מעט מול בריידבליק בקונפרנס ליג. עוד לפני הניצחון הצהוב, גיא הבהיר שמבחינתו "לנצח בדרבי יותר חשוב מאשר לנצח קבוצה מאיסלנד".
אחרי השיחה עם חבריו, גיא, אחיו ושאר אוהדי מכבי ת"א חיפשו מקום קרוב ברחוב הירקון, שבו יוכלו לצפות במשחק. "זה לא אותו דבר", הוא מדגיש, "עכשיו הליגה חוזרת בלי קהל, אני מחכה לחזור לבלומפילד כדי לעודד את הקבוצה במשחקים".
לילדים כבר יש חולצות בית ספר. הם ככל הנראה ימשיכו את שנת הלימודים הזו רחוק מביתם שבעוטף עזה. בית מלון שהוא בית זמני, שאליו הגיעו שחקני הקבוצות שהם אוהדים ולא רק, אלא מכל קשת צבעי ליגת העל.
"אזכור את זה לתמיד"
הילדים (וגם ההורים שבצד) סיפרו על כך ש"שרן ייני ואשתו, ד"ר שלי, הם פשוט מלאכים, היא אפילו אפתה לנו עוגות". בפעם הראשונה, אחרי הגעת שחקני מכבי ת"א, שאלו הילדים שאוהדים את מכבי חיפה מה עם נציגות עבורם. המגן מאור קנדיל, שגר בסמוך, הגיע אליהם תוך פחות משעה, ובהמשך הגיעו לא מעט שחקנים כמו שון גולדברג, דולב חזיזה ואחרים. גם שחקני הפועל ב"ש, בית"ר ירושלים והפועל ת"א העלו חיוך על פני המפונים.
"שיחקנו עם שחקנים של מכבי חיפה על החוף ליד המלון ואת זה אזכור לתמיד. שון גולדברג אמר לי שאני בלם טוב", שיתף ינון הנלהב. גם לשאלה מי עוד פגש כאן שחקנים, כל הידיים הורמו מעלה בגאווה. "השחקנים חילקו לנו מזכרות", סיפר שילה, "אני חושב שאם לא היתה מלחמה אז הם לא היו באים, אבל הרווחנו". אוהד הוסיף: "הכי מרגש בשבילי היה להיפגש עם יעקב שחר, אפילו דיברנו על כדורגל". על השאלה על מה דיברו הוא מעדיף "לא להדליף".
גם לגבי השאלה השלישית - האם הם מחכים לחזור לאצטדיונים - היה קונצנזוס, אבל גם מסר, שלשמוע אותו מילדים בגילם מעורר הרבה מאוד תקוות להמשך. "היה מצב שבו כולם שונאים אחד את השני, ועכשיו המצב הוא אחר", אומר אוהד, "אני מקווה שכולם יבינו את זה והקללות במגרשים ייפסקו". גיא, אוהד מכבי ת"א, הוסיף: "לדעתי הקללות ייפסקו, אולי רק בדרבי לא, אבל אני מקווה שגם שם". דקל הבהירה: "הכי חשוב שהחיילים שלנו יחזרו בשלום. בזכותם אנחנו יכולים להחזיר את הליגה, הם הגיבורים שלנו". ושילה אמר ש"חשוב גם שיחזירו את כל החטופים".
וכן, ככה הכל התערבב לו - שיח על כדורגל, וגם על המלחמה. מקצועית לא באמת היה זמן לדבר ובטוח שזה לא מה שחשוב, אבל לשאלה מה יקרה אחרי שהכדורגל יחזור היתה לילדים תשובה אחת: "מכבי ת"א תיקח אליפות, היא נראית הכי טוב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו