כמו בכל פתיחת עונה גם בחודש יולי האחרון ההכרזה בהפועל באר שבע הייתה "נתמודד על כל התארים". לא ציפינו לשמוע משהו אחר. הפתיחה הייתה מצוינת, גביע אלוף האלופים השתכן לו אחר כבוד בארון הגביעים, ואז הגיעו המשחקים באירופה וההצלחות והנה אליניב ברדה בעונתו הראשונה כמאמן ראשי השיג שלב בתים בקונפרנס ליג והיה רחוק שער זכות אחד מעלייה לשלב הבא.
עם אריות בדמותם של מכבי חיפה עם עונה חלומית באירופה ועם מכבי ת"א המתחדשת והמתחזקת כולם ציפו לקרב דו ראשי בין המכבים על הצלחת עד הסוף, אבל ציפיות לחוד ומעשים לחוד. מכבי חיפה אומנם מעדה פה ושם ובשלב מסוים מכבי ת"א כבר לא הייתה שם, אבל באר שבע תמיד הייתה בעמדת תקיפה ולא מעט פעמים פספסה את המטרה.
למאני טיים באר שבע הגיעה עם לא מעט פצועים, מורחקים ובעיקר עם שחקנים והרכבים שגם באימונים לא מתרגלים אותם ועדיין הצליחה לאתגר את מכבי חיפה עד המחזורים האחרונים ולהיות שם במרחק נגיעה.
שמסתכלים מה צופן לנו העתיד, מכבי חיפה נפרדה מהקוסם והעמידה על הקווים מאמן צעיר וחסר ניסיון בליגת העל ובאירופה, מכבי ת"א שמאוכזבת מקראנקה עדיין לא גיבשה דעה אבל בטוח תלך חזק על הצלחת ואילו באר שבע עם חיזוקים קטנים וקליעות למטרה בעיקר בחלק הקדמי והיכולת להתגבר עם קיצוץ בתקציב, יכולה להוות מתמודדת רצינית על הצלחת.
ברדה בהחלט יכול לסמן וי גדול על עונתו הראשונה כמאמן ראשי, מאמן שידע לתת קרבות מעניינים על הקווים לכל מאמני הליגה וברור לכולם שהציפיות ממנו בעונה הבאה עולים מדרגה ולא רק בדיבורים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו