הרע – חאתם עבד אלחמיד ורוני לוי
חאתם עבד אלחמיד פגש העונה פעמיים את מכבי חיפה. בפעם הראשונה זה היה במחזור השלישי, בטרנר, כשחקן הפועל ב"ש, שם הוא גרם לפנדל, קיבל צהוב, הוחלף במחצית וקבוצתו הפסידה בסופו של דבר 2:1.
אתמול, הוא פגש שוב את הירוקים כמארח, הפעם בדרבי וזה נגמר אפילו יותר גרוע. שער עצמי (אמנם יותר באשמת לירן סרדל, ועדיין), כרטיס אדום, איבוד שליטה ועוד הפסד. אלחמיד הגיע להפועל חיפה די במקרה. הוא לא היה אמור להיות שם בשלב הזה של קריירה. דווקא בכר והירוקים הם אלו שרצו אותו כשהיה ברור שהוא עוזב את ב"ש. אבל אלונה הטילה וטו והפור נפל על האדומים מהכרמל.
הוא הגיע לקבוצה שכשלה בבחירת הזרים, עם מאמן שנמצא במומנטום שלילי. ואלחמיד, למרות תכונות פיזיות וטכניות ברמה אירופאית, הוא לא אחד שירים קבוצה ויגרום לה לשנות מומנטום, להפך.
אז המומנטום השלילי נמשך, קלינגר פוטר אחרי הפסד בבית לנס ציונה והגיע רוני לוי, עוד איש כדורגל עם הרבה פוטנציאל שנמצא במומנטום שלילי בעיקר בגלל ענייני אישיות. שלושה משחקים מאז לחיפה שער זכות אחד, הפסד, תיקו ושלושה אדומים.
למזלם של רוני לוי ואלחמיד הפגרה כבר מעבר לפינה (בשביל הבלם היא התחילה אתמול). לוי יוכל לארגן את השורות, לעשות שינויים בסגל (בעיקר במצבת הזרים) ולנסות לשנות את המומנטום של הקריירה שלו ושל השחקן. אבל לפחות בינתיים, נראה שאלחמיד והמאמן צריכים את הפגרה יותר מכל אחד אחר בליגת העל. טוב, אולי חוץ מהאיש שסוחב את כל הליגה על הגב, לא ניצח מאז המחזור הראשון ועליו אפרט בקטע הבא.
הצפוי – מנחם קורצקי ועירוני קריית שמונה
ק"ש פתחה את העונה שעברה בצורה חלשה, עם סגל שחקנים בינוני מינוס ומאמן חסר ניסיון בליגת העל. אחרי תבוסה בסמי עופר במחזור התשיעי, שבעה שערי זכות בלבד וירידה למקום האחרון, החליט איזי שרצקי להביא את סלובודן דראפיץ' (בדיוק שנה מהיום).
כמעט ללא שינויים בסגל (להפך, איבדו בלם בגלל פציעה וחלוץ זר ששוחרר). דראפיץ' עשה קסמים. ק"ש שיחקה כדורגל פתוח והתקפי, הבליטה את איתמר שבירו, החזירה לחיים את אעיד חבשי וסיימה במקום הראשון בפלייאוף התחתון.
אבל כל זה לא הספיק לשרצקי, שהאיזי השתלט עליו והוא החליט בהחלטה הזויה לפטר את דראפיץ', כי לטענתו, שאינה מגובה כלל במספרים, דראפיץ' לא שיחק עם מספיק שחקני התקפה וסרב להקשיב לו.
שרצקי בחר להביא לק"ש את מנחם קורצקי, אחרי תקופה נהדרת של האחרון בחדרה, בהחלטה שהיה ברור שתסתיים רע מאוד מבחינת שני הצדדים. קורצקי קיבל סגל בינוני מינוס, ללא זרים דומיננטיים כשסגנון הכדורגל שלו הוא ההפך המוחלט מזה שהבוס שלו מפנטז עליו. ק"ש לא ניצחה מאז המחזור הראשון, מתקשה מאוד להבקיע (שער למשחק) ואחרי 12 מחזורים סוחבת את כל הליגה על הגב.
מהדרישה של איזי לכדורגל אטרקטיבי והרבה שחקני התקפה, נשאר במחזור האחרון מערך של שלושה בלמים, זר אחד בהרכב, קישור רך ואיטי והמון תסכול וחוסר אונים.
המשחק הראשון של דראפיץ' בק"ש היה מול הפועל ב"ש בבית, בו הפסיד 2:1. בשבת ק"ש שוב מארחת את ב"ש - הקבוצה החמה בליגה, שהפעם יכול להיות שזה יהיה המשחק האחרון של קורצקי, בשידוך, שמהרגע הראשון היה ברור שלא יעבוד.
עוד משהו בקטנה
יש מקרים בהם הראיונות אחרי משחקים זכורים יותר מהמשחק עצמו. אז אפילו בסטנדרטים הגבוהים של זיו אריה, להזכיר את ספר הילדים האגדי של מרים רות, מעשה בחמישה בלונים, זה משהו מיוחד.
מנגד, ולדימיר איביץ' הראה כמה הוא לחוץ ועצבני כשהתנהג בצורה לא מכבדת כלפי האוהדים שרוצים לשמוע אותו וכמובן כלפי המראיין, רענן ברנובסקי, ענה בלקוניות וחוסר חשק ורק הראה באיזו מצוקה הוא נמצא וכמה הוא מתקשה לתפקד תחת לחץ.
